| מאת: ג'ון מקדוגל [1] תרגם וערך: יריב גלבוע |
הזדמנות פתאומית נמצאת לפתע עמנו: מעבר של האנושות לתזונה צמחית יפתור את בעיית הזנת היתר ויפגע פגיעה אנושה בהתחממות הגלובלית. התיאבון שאינו יודע שבעה למצרכי מזון מן החי (בעיקר פרות, כבשים, חזירים עופות ודגים) הוא השורש שביסוד שתי הבעיות. משבר הבריאות של האנושות הוא מגיפה, שממנה סובלים יותר מ-1.1 מיליארד בני אדם בעלי משקל יתר, ו-132 מיליון בני אדם שמנים [2]. 197 מיליון בני אדם סובלים מסוכרת מבוגרים, ולמיליארד אנשים יש לחץ דם גבוה. תוצאה גורלית וקטלנית של שלוש מחלות אלה הוא מותם של 18 מיליון בני אדם, המתים ממחלות לב כל שנה [3]. מחלות אלה אינן מקטינות את גידול האוכלוסייה האנושית, מפני שהן הורגות אנשים בעיקר לאחר השנים בהן נהוג להוליד ילדים. אך לא רק ילדים נולדים, אלא גם מנהגי אכילה קטלניים, שמועברים לדור הבא. היינו מצפים שמנהיגי העולם ינקטו צעדים נמרצים כדי לשנות סבל אנושי זה על-ידי תקיפת הסיבה הראשית: אכילת בשר ומוצרי חלב. רמות הולכות ומתגברות של תחלואה צועדות יד ביד עם קטסטרופות סביבתיות: סערות והוריקנים, בצורות ושטפונות – כל אלה החמירו הן במספר והן בעוצמה בשנים האחרונות. מינים רבים של חיות וצמחים הוכחדו או נמצאים על סף הכחדה. הייצור החקלאי העולמי מתחיל לרדת ומחירי התוצרת החקלאית עולים במהירות. הפסימיסטים צופים שהצלת הגזע האנושי מרעב עולמי מהיר יכולה להתרחש רק באמצעות מגיפה או מלחמה גרעינית, שיפחיתו בבת אחת את מספר בני האדם בעולם, מיותר מ-6.5 מיליארד למספר נמוך בהרבה. הבה נקווה שהגזע האנושי מפותח דיו כדי להציל את עצמו בצורה מכוונת ורציונלית. השיטה הפשוטה והקלה ביותר היא הפחתה דרסטית באכילת בשר וחלב. |
| הפרספקטיבה הייחודית שלנו הפתרונות יבואו מממשלות, עסקים, קבוצות מקומיות, והחשוב ביותר – מיחידים שישנו את התנהגותם – בני אדם שרוצים לעשות את הדבר הנכון. בכל רחבי העולם נעשים מאמצים בתחומים שונים להקטין את השימוש בדלקים מחצביים – פחם, נפט וגז טבעי, כמו גם לשלוט טוב יותר בשריפות יער ובפסולת התעשייתית. המלחמה במחלות הכרוניות נעשית באמצעים שונים, כגון הפחתת עישון, אלכוהול, סמים, כימיקלים סביבתיים ומאבק במחלות מדבקות (כגון איידס). אולם כמעט שלא נעשה דבר כדי לטפל בנושא התזונה. מערכה זו היא שלנו, של אלה שכבר עשו את השינוי ומכירים את ההנאה, הנוחות והיתרונות של תזונה צמחית דלת שומן. האם שוחחתם אי פעם עם מעשנים על התמכרותם? אמי בת ה-83 מעשנת כל יום חפיסת סיגריות מאז היותה צעירה. היא אינה מאמינה שהאזהרות הבריאותיות על סיגריות נוגעות לה – כשעישון במסעדות נאסר היא תפסה זאת כהתקפה אישית נגד זכויותיה. מלונות שאוסרים על עישון הם מחוץ לתחום בשבילה. בפועל – ההרגל שלה מעוור אותה מלהכיר באמת ומלהתנהג באחריות (דרך אגב, לאמי כושר טוב למרות שהיא סובלת מנפחת הריאות, וזאת מכיוון שניזונה דיאטה צמחית מעוטת שומן במשך שלושה עשורים). למזלנו, 79% מהאוכלוסייה בארה"ב הם לא-מעשנים, שמבינים את החשיבות של ריסון צורה זו של זיהום. הבעיות הכרוכות בצריכת בשר ומוצרי חלב הן מסובכות, מאחר שרק 3% מהאוכלוסייה רואים עצמם כצמחונים [4], ורובם הגדול של אלה צורך חלב, גבינה וביצים. שיעור הניזונים בתזונה צמחית ללא מזון מן החי עומד בארה"ב על פחות מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה, ואלה הם רוב האנשים היכולים להכיר בכך שמזון מן החי הוא הגורם לעיקר הבעיות הסביבתיות ולדעת מהו הפתרון הפשוט. אני חוזר על הציטוט שהבאתי במאמרי הקודם על האסון הסביבתי העולמי: "אם משהו מתקלקל, על אלה שיש להם היכולת לפעולה מוטלת האחריות לפעול" (ניקולס קייג', 2004, מתוך הסרט "אוצר לאומי", בהתבסס על משפט מתוך מגילת העצמאות האמריקנית). |
| מתעלמים מהפתרון האמיתי דו"ח האו"ם "הצל הארוך של תעשיות משק החי" [5], שיצא בנובמבר 2006 קובע: למשק החי ישנה השפעה ניכרת בהיקף כלל עולמי על המים, האדמה, הכחדת צמחים וחיות הבר, וצריכת משאבי אנרגיה, והוא משפיע מאוד על התחממות כדור הארץ. למרות זאת, חיפוש ב-407 עמודי הדו"ח מעלה רק ארבעה משפטים שבהם נזכרת המילה צמחונות (vegetarianism). המילה טבעונות כלל לא נזכרת. הנינג שטיינפלד, ראש ענף 'מידע ומדיניות חקלאות בעלי חיים' בארגון החקלאות של האו"ם ועורך ראשי של הדו"ח לעיל, קבע: "משק החי הוא אחד הגורמים החשובים לכמעט כל הבעיות הסביבתיות החמורות. פעולה דחופה נדרשת להבריא את המצב". מדוע עידוד אוכלוסיית העולם לטבעונות אינו הפתרון? הפתרונות שמציע דו"ח האו"ם הם חלקיים בלבד: שיפור המרעה, פינוי זבל משקי החי, מניעת זיהום מים, ושינוי תזונת בעלי החיים – פרות, חזירים וכבשים – באופן שיפחית את רעילות גיהוקיהם, נפיחותיהם (המכילות מתאן), צואתם ושתנם. אף על פי שהתוכניות שמתווה הדו"ח הן "תקינות פוליטית", בהימנען מלהאשים במפורש את האחראים הרבים למצב, ברור שלתכניות אלה תהיה השפעה מעטה על הסביבה. האם כותבי הדו"ח חשבו אחרת?! |
| תאוותנות וגרגרנות עדיין שולטות באו"ם ישנה חשיבה סכיזופרנית מפוצלת לשלושה ענפים. ענף אחד שלו מקדם זיהום ומחלות. שני הענפים האחרים לוחמים נגדו: • האיגוד הפיננסי הבינלאומי, זרוע של הבנק העולמי שבעצמו מהווה חלק מהאו"ם, עוסק כעת באישור הלוואה בסך 90 מיליון דולר ליצואן הבקר הברזילאי Bertin, בכדי שיכפיל את ייצורו ביערות אגן האמזונס. • הבנק העולמי מימן את הפקת דו"ח האו"ם על תפקידו החשוב של משק החי בהדרדרות מצבו של העולם. • ארגון הבריאות העולמי (ששייך לאו"ם) מודע היטב לחלקו של מזון מן החי בגרימת מחלות לבני אדם. מומחים שעובדים בו קבעו שב-2002 מתו ברחבי העולם ממחלות כרוניות 29 מיליון בני אדם [6]. ראו כיצד מידע שגוי, ש"בשר הכרחי לקבלת חלבון מלא" ו"חלב הכרחי לקבלת סידן", ממשיך להיחשב לאמין, למרות שראיות מדעיות מוצקות מעידות על ההפך. מי מאתנו לא שמע את הטיעון: "איני יכול להיות צמחוני; הם נראים חלשים, חיוורים וחולניים". התעלמות ותאוות אכילה יצרו משבר בריאות חסר תקדים עם נזק קטסטרופלי לסביבה שלנו – ושינוי לא יבוא בקלות, משום שאנשים לא אוהבים לשמוע שהרגלי האכילה שלהם הם הרסניים. |
| כן – יהיה צורך לוותר האם שמעתם את ההתרברבות "אני מעדיף למות ולא לוותר על אכילת בשר"? השאלה הנכונה להיום היא כמה בני אדם יהינו לומר "אני מעדיף להרוס את כדור הארץ ואת הדורות האנושיים הבאים מאשר לוותר על אכילת בשר". אני מאמין שלנוכח קטסטרופה מאיימת ומידע מלא רוב בני האדם יחליטו שעוד המבורגרים אינם שווים התקף לב או כיסוי מחצית פלורידה במים. על מה היית מעדיף לוותר? על הבשר והחלב שאתה אוכל או על... - לנסוע במכונית לכל מקום - לטוס במטוס לנופש בחו"ל - נסיעה באוטובוס וברכבת - צפייה בטלוויזיה - האפשרות להיות ביער ולצפות בחיות בר - היכולת לשחות בים - אובדן שליש משטח האדמה של העולם - יערות הגשם של דרום אמריקה - הביטחון לגור ללא חשש מפלישת אנשים שבתיהם הוצפו - חיים כמעט ללא עצירות, מחלות לב, סוכרת וסרטן - האפשרות לחיות 10 שנים יותר (הצמחונים מקהילת האדוונטיסטים של היום השביעי חיים בממוצע 10 שנים יותר מתושב ממוצע של קליפורניה [7] - ריח גוף נעים (בשר מסריח) ויתור על בשר יגרום לך מצוקה וסבל בטלים בשישים ביחס לאי ויתור עליו. |
| מה צריך לעשות? לפני שנים הייתה לי מכונית לינקולן גדולה ושחורה. אדם התקרב למכוניתי עם שלט "הפסק לזהם". אני קיבלתי את המסר. עכשיו כולנו צריכים להתחיל לשאת שלטים שאומרים: "הפסיקו לזהם על-ידי צריכת הבשר והחלב שלכם". מילים אלה לא צריכות להיוותר רק על מודעת קרטון אלא גם בחזית הקדמית של מחשבותיכם ובפיכם. בסופו של דבר, אכילת בשר וחלב צריכה להיות מזוהה כהרגל מלוכלך והרסני, שגרוע יותר מעישון בפומבי ומשתייה לשוכרה. |
| פעולות ברמה האישית • העבירו מאמרים אלה ומאמרים אחרים באותו נושא לכולם – לחברים, לבני משפחה ולפוליטיקאים. • כתבו ודברו עם כל מכריכם על נושא זה. השתדלו להרצות עליו בפני קהל גדול של אנשים, כגון מועדונים ופגישות, וגם בנסיבות שאינן נראות "מתאימות פוליטית" למידע כזה. צלצלו לתכניות רדיו וכתבו למערכות העיתונים. כשתגיע השעה הצטרפו למצעדים ברחובות. • עודדו כל אחד שאתם מכירים לצרוך אוכל בריא שאינו מזהם, במיוחד שומרי משקל או כאלה שמנסים להוריד משקל, כי אפילו אם הדיאטות שלהם מצליחות בהורדת משקל, עדיין הן ממשיכות לזהם כל עוד הן כוללות מזון מן החי. • הפסיקו להאזין לשקרים קולקטיביים. תעשיית המזון מממנת מחקרים שיוצרים דוחות "מדעיים" המפורסמים בעיתונים ובכתבי עת רפואיים. • קנו מוצרי מזון שגודלו או יוצרו באזורים הקרובים לביתכם, עדיף שיהיו אורגניים, ידידותיים ליערות הגשם, בני קיימא ושיגודלו על ידי משקים או יצרנים קטנים. שתלו גינה ונטעו עצים. • ארגנו כיתות לבישול ולחינוך בריאותי בקהילותיכם. • שמרו על המיקוד – אנו ניצור את השינוי. |
| דרשו מממשלתכם: • לחוקק חוקים להטלת מסים על אלה שגורמים לזיהום ולשפכים, על אלה שמשתמשים בקוטלי חרקים ועל העוסקים בחקלאות בעלי חיים (כולל דגים). • להטיל "מס מחלות" ישיר על מזונות, שיעלה את מחירם של בשר בקר ועוף, דגים, ביצים, גבינות וחלב. הכנסות אלה ינוצלו לחינוך למניעת מחלות ולטיפול בחולים באמצעות דיאטה וסגנון חיים בריאים, וכן לפרוייקטים לריפוי הסביבה. • לעצור פרסום מטעה של תעשיות מזהמות, כולל תעשיות המזון מן החי והתרופות. • להפסיק תמיכה תקציבית בתעשיות הגורמות לזיהום. • להקצות תקציבים לחינוך ציבורי לתזונה נכונה בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונים ובתכניות דוקומנטריות. • להגיש דיאטות צמחיות בבתי ספר, בצבא ובמשרדי ממשלה. 53.9% מחיילי צבא ארה"ב מעל גיל 20 הם בעלי משקל יתר. • להפסיק לסבסד גרעינים ומשקי חי. סובסידיה זו עוזרת לקונצרנים הגדולים ומזיקה למגדלים הקטנים. • להפסיק להשתמש במזון מזהם בתכניות הזנה למעוטי יכולת של הממשלה ושל רשויות מקומיות. לספק פריטי מזון בריאים ללא קולה, גבינות ומוצרי בשר. • לחוקק חוקים להקטנת השטחים המוקצים למשקי חי, כולל שטחי מרעה. • לחוקק חוקים לשמירת משאבי טבע. • להפחית את המס ליצרני מזון צמחי. • לחדול מהגשת מזונות מן החי בבתי החולים. • לתקן תקנות שתחייבנה לתייג מזונות בתווית שבה רשומות הסכנות הבריאותיות. למשל – על גבינה ייכתב: "אזהרה – מזון זה עלול לסתום את עורקיך, לגרום לשבץ ולהתקף לב". • לתקן תקנות שתחייבנה לתייג מזונות בתג סביבתי: "בקר מזהם אגמים, נחלים וימים". • להקצות מלגות לסטודנטים שבוחרים בקריירה "ירוקה". • לקדם רפואה המתמקדת בסגנון החיים – לתת מענקים לרופאים צעירים שיבחרו התמחות כללית בטיפול באמצעות דיאטה צמחית, פעילות גופנית והרגלים נאותים (שינה ועוד). כל השינויים שיכולים להיעשות בכיוון הנכון הם כדאיים. ככל שיוחלף מזון מן החי במזון צמחי כך יוטב מצב כדור הארץ – זו אינה גישה של הכל או לא כלום. |
| העתקת העושר רבים מאמינים כי ההגנה על הסביבה היא קשה מאוד ויקרה. הכלכלן סיר ניקולס שטרן אמד כי ההתחממות הגלובלית צפויה לצמצם את הכלכלה העולמית ב-20%. אולם עלותה של פעולה מיידית היא 1% מכלל התוצר העולמי. העומס הכלכלי עקב מחלות מהזנת יתר מאיים על הכלכלות הגדולות בעולם – בעיקר של ארה"ב ומדינות מערב אירופה. אפילו בסין מספר האנשים בעלי המשקל העודף הוכפל משנת 1991 לשנת 2007 [8]. לאמיתו של דבר, ויתור על אכילת חיות הינו צעד בסיסי והכרחי להימנעות מעומס גדל ומצטבר של הוצאות בריאות ואסונות סביבתיים. ערב אחד, כשהתראיינתי בתכנית רדיו, צלצל לתחנה איכר נרגז בעל משק חלב: "ד"ר מקדוגל, אתה הורס את משפחתי בטענותיך על הסכנות שבשתיית חלב. יש לי ילדים שאני צריך להאכיל ולשלוח לבית הספר. בגללך ובגלל אנשים כמוך לא אוכל לעשות זאת". השבתי לו שצר לי על מצבו הקשה ושאלתי אותו: "אילו היית מגדל טבק – האם היית דורש ממני לא לגלות את האמת על טבק, כדי שמשפחתך תתפרנס? אנשים שעבודתם כרוכה בהריסת חיי אחרים ובהריסת כדור הארץ צריכים למצוא עבודה אחרת". הכנסת חידושים שיגרמו למנהגי אכילת מזון צמחי תגרום לאנשים חדשים לפעול ולהצלחות חדשות. לרבים תהיה פחות עבודה: קרדיולוגים, מנתחי מעקפים, אונקולוגים ומומחים לסוכרת. הם יוכלו לנצל את כישוריהם כרופאים כדי להילחם במלריה ובמחלות מדבקות אחרות באפריקה. אלה שמתפרנסים מחוות בקר וחלב, מבתי מטבחיים ממפעלי עיבוד לבשר יוכלו לעבור לעבודות נקיות יותר בגידול גרעינים וירקות. חוות משפחתיות יחזרו ותאגידים חקלאיים גדולים ייעלמו. ברוני בקר יתרוששו והשאר ייהנו ממצב כלכלי טוב, מבריאות טובה ומעולם ראוי למגורים. |
[1] ד"ר ג'ון מקדוגל (M.D.) הוא רופא אמריקני מומחה לתזונה, הדוגל בתזונה צמחית מטעמים בריאותיים וסביבתיים. מאמר זה פורסם לראשונה באתר האינטרנט שלו בינואר 2007, ומתורגם ומופץ באישורו. רצוי לקרוא לפני מאמר זה את מאמרו הקודם של ד"ר מקדוגל בנושא: "אמת לא נעימה: אנו אוכלים את עולמנו למוות", שבו מפורטים נזקיהן הסביבתיים של חקלאות חיות וצריכת מזון מן החי. הטקסט האנגלי של אותו מאמר נמצא בכתובת http://www.drmcdougall.com/misc/2006nl/dec/truth.htm, וגם הוא תורגם לעברית ומופיע באתר עמותת שב"י (www.free.org.il). ד"ר ג'ון מקדוגל מפרסם עלון חדשות בנושאי בריאות מדי חודש באתר www.drmcdougall.com/. ניתן להירשם באותו אתר ולקבל את העלון בדואר אלקטרוני חינם. הטקסט האנגלי של מאמר זה ("פתרון אחד") נמצא בכתובת www.drmcdougall.com/misc/2007nl/jan/warming2.htm. [2] הערת המתרגם: משקל יתר מוגדר כאינדקס מסת גוף בין 25 ל-30. שמן הוא מי שאינדקס מסת הגוף שלו עולה על 30. משקל תקין הוא אינדקס מסת גוף בין 20 ל-25. אינדקס מסת גוף (BMI–Body Mass Index) הוא המנה של משקל הגוף בק"ג בריבוע הגובה במטרים. למשל אינדקס מסת הגוף של אדם שגובהו 1.75 מטר ומשקלו 70 ק"ג הוא 70:1.75:1.75=22.85 [3] Hossain P, Kawar B, El Nahas M. Obesity and diabetes in the developing world--a growing challenge. N Engl J Med. 2007 Jan 18;356(3):213-5. [4] http://www.vsc.org/1103-How-Many-Veggies.htm [5] ”Livestock’s Long Shadow –Environmental Issues and Options”, November of 2006,The United Nations Food and Agriculture Organization. הדו"ח (408 עמודים) ניתן להורדה כקובץ pdf בקישור http://www.virtualcentre.org/en/library/key_pub/longshad/A0701E00.pdf [6] Yach D, Hawkes C, Gould CL, Hofman KJ. The global burden of chronic diseases: overcoming impediments to prevention and control. JAMA. 2004 Jun 2;291(21):2616-22. [7] Fraser G. Ten years of life. Is it a matter of chance? Arch Intern Med 161:1645-52, 2001. [8] Dobson R. China may have twice as many overweight people as in 1991. BMJ. 2007 Jan 27;334(7586):173. |
קישורים נוספים: |