עודף חלבון מכל סוג גורם לעודף חומציות, הגורר הפרשת סידן. בעקרון גם עודף חלבון מהצומח אינו בריא, אך בדרך כלל עודף חלבון מזוהה עם תזונה מהחי. לצמחונים ובעיקר לטבעונים כמויות החלבון קרובות יותר למומלץ. גם לאדם שצורך עודפי חלבון מהצומח, למשל דרך אבקות חלבון מרוכזות, יכולות להגרם בעיות של בריחת סידן. בחלבון מהחי, כולל בחלב, יש ריכוז גבוה של חומצות האמינו (אבני בנייין של החלבון) ציסטאין ומתיונין, חומצות אמינו המכילות גופרית. חומצות אמינו אלו נחוצות לגוף בריכוז של 25 מ``ג לכל גרם חלבון נצרך, אבל במזון מהחי ריכוזם גבוה יותר ולכן גורם לבעיות שהוזכרו - העלאת רצת החומציות בדם שמנוטרלת על ידי הפרשת סידן. ההשפעה של עודף חלבונים מהחי חמורה יותר בגלל התכולה הגבוהה של חומצות האמינו הגופריתיות שהשפעתן רבה יותר. רוב המזון הצמחי הוא בסיסי יותר וגם זה תורם למאזן חומציות טוב יותר בתזונה צמחית. זרחן הינו מינרל חיוני לגוף ויחד עם הסידן מהווה מרכיב חשוב בשלד האדם. כמו כל דבר, גם כאן חשובה הכמות ובמיוחד היחס הנכון בין סידן לזרחן שיהיה תואם ליחס הנחוץ בגוף. בחלב ריכוז הזרחן גבוה מאד, מעבר לנחוץ. עודף זה של זרחן גורם גם הוא להפרשה של סידן מהגוף שמתרכב עם הזרחן העודף. גם כאן יש יתרון למזון צמחי שבו היחס בין זרחן לסידן טוב יותר. מרכיב נוסף שמשפיע לרעה על בריחת סידן הוא הנתרן שגם הוא נמצא בשפע במזון מהחי, במלח שמתווסף בשפע לרבים מהמאכלים. |
קישורים נוספים: |