משרים חומוס למשך יומיים תוך החלפת המים פעמיים - שלוש. [רצוי כמובן מים מינרליים או מים חיים במיוחד במרכז ובירושלים]. כדאי להוסיף לחומוס המושרה עלה של אצת קומבו לספיגת הגזים. אחרי יומיים מבשלים בסיר לחץ יחד עם ראש או שניים של שומר קצוץ עד שנימוח בפה [בין שעה לשעתיים תלוי בסוג החומוס. הקצר ביותר מסוג "הדס" בלדי]. מכבים את האש ומשאירים להתקרר קצת. חלק משאירים כגרגים. מוסיפים מעט שמן דית, מלח, כמון טחון ומעט פלפל שחור ומערבבים היטב. אוכלים בידיים כשהגרגרים עוד חמימים. [ניתן לשמור במקרר לכמה ימים אבל לחמם בסיר עם טיפת מים לפני הזלילה. את היתר (עם השומר שכבר נמס בבישול ומים מהבישול לפי הצורך] מעבירים למעבד מזון עם להב מתכת לקיצוץ. מוסיפים טחינה גולמית [הכי טוב משומשום נבוט של חברת ירושלים [בחנויות טבע] וקצת מחית שקדים, לימון לפי הטעם, שום וטיפת כמון ומי שמוכרח גם מלח ומפעילים את המעבד. מומלץ להשאיר מרקם גרגירי ולא לטחון עד דק. כל זה נעשה כאשר החומוס עוד חם מהבישול! מסדרים בצלחות בתנועות מקצועיות. מוסיפים קצת גרגרים שלמי באמצע, טחינה, שמן זית, ירק קצוץ, פפריקה. באמצע השולחן מונחת צלחת גדולה עם פרוסות עגבניה אדומות מאוד, רבעי בצל שהוכן עוד לפני שעה כדי להפיג את החריפות, רבעי צנון וערימת מלח אטלנטי. אפשר גם זיתים. פיתות חמות מקמח מלא. לאכול לאט. להנות מכל ביס. לא להכין יותר מפעם בשבוע כדי להתגעגע. בתיאבון. |
קישורים נוספים: |