| ישנם מחקרים מדעיים המראים שצחוק עשוי לרפא מחלות, ולעזור לנו לשמור על בריאותנו הגופנית. היום כבר יודעים שהגישות ה"חלופיות" כמו אושר, הנאה, סיפוק, האמנה בטוב, אינן דבר מיסטי, והן מקובלות יותר מבעבר גם בקרב אנשי הרפואה הקונבנציונלית. באוניברסיטת "לומה לינדה" בקליפורניה דר` לי בֵּרְק, העוסק בתחום רפואת גוף-נפש, ניסה למדוד את השפעת הצחוק על גוף האדם. הוא עקב אחרי השפעותיהם של מה שאנו מכנים "מצבים רגשיים חיוביים" כמו צחוק והומור, על הורמוני דחק (אֶפֶּנִיפְּרִין וקוֹרְטִיזוֹל), ועל המערכת החיסונית – לחיוב ולשלילה. כשאדם צוחק, השרירים מתכווצים, ויש עליה בקצב הנשימה ובקצב הלב. אחרי שהצחוק שוכך מתרחשת מה שאנו מכנים "תגובת הרפיה". הנשימה איטית יותר ורגועה, לחץ הדם יורד, השרירים רפויים יותר, כמו אחרי התעמלות. זו ההשפעה החיובית של הצחוק. במצב זה, ראו בבדיקות מעבדה, שגוף האדם משחרר אנדורפינים, ולעומת זאת, מצאו שיש ירידה בהורמוני הדחק, דבר מאוד חשוב בימינו, עם כל הלחצים להם אנו חשופים בסביבתנו בחיי היומיום שלנו. בנסוי, שנערך ע"י רופאים, ובו השתתפו שתי קבוצות, מדדו את השנויים הספציפים בגוף, שמתעדים את היתרונות הרפואיים המיוחסים לצחוק: קבוצה אחת לא קבלה כל גרוי. האחרת – צפתה בתכניות מצחיקות בטלויזיה. בקבוצת הבקורת, שלא קבלה שום גרוי לא היה שנוי בין בדיקת הדם הראשונה לשניה, אולם דגימות הדם של הקבוצה שצחקה, הראו פעילות מוגברת של של תאי חיסון ואנדורפינים. לפיכך, משהו כה פשוט כצחוק עשוי לסייע במניעת מחלות. הצחוק עשוי לשמש גם כמרכיב מסייע בתהליך רפוי של חולים בבתי חולים. למרות שתפיסה זו עשוי להראות לנו חדשה, היא ממש לא כזו... לדברי דר` ברק, תרבויות עתיקות השתמשו בצחוק כדי להחיש את החלמת החולים: היוונים הקדמונים בנו את המקדש המרפא שלהם ליד האמפיתאטרון, כי הבחינו שהחולים והפצועים הרגישו טוב יותר, והחלימו מהר יותר, כשיכלו לצפות במופעי הבדור. בקרב מספר שבטי ילידים בדרום אפריקה, אנשים התחפשו לליצנים, כדי לבדר את החולים ולעזור להם להחלים. היום ממשיכים את המסורת, וכבר מקובל שבבתי חולים מודרנייים מעסיקים ליצנים (ולעתים הם מתנדבים) כדי לבדר את החולים. הצחוק נחשב בעיני רופאים רבים כאמצעי התמודדות מעולה עבור חולים במחלות גופניות ובמחלות נפש. (בארץ ידוע לי על "אסף הרופא", אך אולי ישנם עוד בתי חולים). בגופנו נמצא סוג של תאי חיסון בשם "רוצחים טבעיים". תאים אלה חשובים מאוד במלחמה נגד זהומים נגיפיים בגוף. תאים אלה גם מעורבים במחלות הסרטן. דר` ברק טוען, שכשהגוף נמצא במצב של דחק, הוא משחרר אפניפרין וקורטיזול, וכשאלה משתחררים באופן קבוע בגופו של אדם, הם מדכאים את המערכת החיסונית שלו, והופכים אותו ליותר פגיע למחלות. אך כשאנו צוחקים, הגוף משחרר, כאמור, אנדורפינים, המורידים את רמת הורמוני הדחק, ומשפרים את תפקודה של המערכת החיסונית בגופנו. אחד הממצאים החשובים הוא שצחוק בריא יכול להגביר את יכולתם של תאים אלה להלחם בתאים סרטניים. (נעשו ניסויים בנושא על בני אדם). אנזו אגדה (מתמחה בתחום ההומור) טוען שבשעת צחוק משתחררים אנדורפינים בכמות של פי תשעה מאשר בזמן פעילות גופנית. הוא לא פרט את סוג הפעילות הגופנית, וגם לא עד כמה "מתגלגלים" מצחוק... השורה התחתונה היא, שרווחתנו הרגשית משפיעה על בריאותנו הגופנית והנפשית. עדין ממשיכים לחקור את הנושא בכוון של שמוש בהומור ובצחוק בתהליך הרפוי הרפואי. |
קישורים נוספים: |