רפובליקת בנענע

אין שמחה אלא ב...
האם ישנה חובה הלכתית לאכול בשר בשבת?
מאת: אמנונימוס י. 23:44 20-8-2006
רבים נתקלים באמירה כי יש חובה לאכול בשר בשר משום "שאין שמחה אלא בבשר ויין". האם אכן ישנו ביטוי כזה בהלכה, או שמא מדובר בשיבוש, הנפוץ יותר בלשון הדיבור?

הערות אלה הן ציטוט חלקי וסילוף של הכתוב. השמחה בציטוט זה מתייחסת לשמחה שבקורבנות ולא לאכילת בשר בימינו. המקור הוא בתלמוד בבלי, פסחים ק"ט א`:
"שנא` (דברים טז) ושמחת בחגך במה משמחם ביין רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים בראוי להם ביין ונשים במאי תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה` אלהיך ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר (תהילים קד) ויין ישמח לבב אנוש"

כלומר, לפי רבי יהודה בן בתירא, כל עוד בית המקדש היה קיים, השמחה הייתה בבשר, אבל מאז שנחרב בית המקדש, אין שמחה אלא ביין. התנאים האחרים בכלל לא מתייחסים לבשר כאחת הדרכים לשמוח.

ב"ביאור הלכה" כתוב:
"והאנשים, בזמן שבהמ"ק היה קיים כשהיו אוכלין בשר השלמים... ועכשיו שאין בהמ"ק קיים אין יוצאין ידי
חובת שמחה אלא ביין... אבל בשר אין חובה לאכול עכשיו כיוון שאין לנו בשר שלמים"

כלומר גם לדעתו, הבשר היה שמחה כששימש לקורבנות בבית המקדש (בשר שלמים), אבל כיום השמחה היא ביין ואין חובה לאכול בשר.

הרמב"ן כותב:
"ויהיה שטוף בזימת אשתו, ולהיות בסובאי יין וזוללי בשר, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה"

כלומר מדובר במעשה שלא נאסר במפורש על ידי התורה, אך עדיין זו נבלה, מה שנקרא "נבל ברשות התורה", מושג המתאר מעשי נבלה שלכאורה מותרים, מפני שלא נאסרו במפורש בתורה, אך הם עדיין אסורים מפני שהתורה מצווה עלינו להיות קדושים.

הרב סולובייצ`יק בפירושו לדברי הרמב"ן כותב:
"קיום שמחת יום טוב מושרש בחווית ההתחברות לאלוקים, לא בפעולה פיסית של אכילה ושתיה..."

כלומר עצם השמחה היא רוחנית ולא בפעולה פיזית של אכילה או שתייה.

גם על פי דעת האר"י (כפי שמובע בשדי חמד), השמחה בבשר היא רק בבשר השלמים (בשר הקרבנות) וספק רב אם יש שמחה בבשר אחר (בשר תאווה).


קישורים נוספים: