רפובליקת בנענע

מזון מהיר כאויב בריאות הציבור
רשתות המזון המהיר מתאמצות למכור לנו תדמית של מזון בריאות. האומנם?
מאת: נעמה הראל, עמותת אנונימוס 21:17 23-8-2005
בארצות-הברית פועלות כ 300,000 מסעדות מזון מהיר. המזון המהיר הפך לחלק מסגנון החיים האמריקאי, אך תזונאים מזהירים מהנזקים שבצריכה מוגברת של מזון מהיר, משום שהוא עשיר בנתרן, בשומן ובכולסטרול, ומשם שערכו הקלורי גבוה מאוד. "ביג מק" של מקדונלד'ס עם צ'יפס ובקבוק קולה קטן, למשל, מכילים 1,280 קלוריות. מדי שנה, מתים כ 300,000 אמריקאים ממחלות הקשורות בהשמנה, ותוך מספר שנים, צופים המומחים, יותר אמריקאים ימותו מנזקי השמנה מדי שנה מאשר מנזקי עישון. 60% מהמבוגרים ו-13% מהילדים ובני-הנוער בארצות-הברית סובלים מעודף משקל קיצוני. ההון הציבורי שהושקע בשנת 2000 כדי לטפל בתוצאות ההשמנה עומד על 117 מיליארד דולר, פי עשרה מהסיוע ששולחת ארצות-הברית למדינות רעבות.


תקדים הטבק
ג'ון בנצהאף (Banzhaf), פרופ' למשפטים מאוניברסיטת וושינגטון, מוביל כיום קמפיין הקורא לבלימת כוחם של תאגידי המזון המהיר. בנצהאף ידוע כמי שהוביל את התביעות נגד עסקי תעשיית הטבק; תחילה נאלצו יצרני הטבק לפרסם אזהרות נגד נזקי הסיגריות, אחר-כך נאסרו הפרסומות בטלוויזיה, העישון במטוסים ומכירת סיגריות לקטינים. בשנת 1997 נאלצו תאגידי הטבק להודות בנזק הבריאותי הכרוך בצריכת מוצריהם, וחויבו לשלם מאות מיליארדי דולרים כפיצויים. טבק אינו המוצר היחיד שצריכתו, וצריכתו המוגברת בפרט, גורמת לנזקים בריאותיים. לאחר שהושג תקדים הטבק, נסללה הדרך לתביעת יצרני המזון המהיר, המעודדים לצרוך מזון לא בריא בכמויות גדולות.

החזית מתרחבת
בדצמבר 2001 הכריז הממונה על בריאות הציבור בארצות-הברית על ההשמנה כעל בעיית הבריאות הראשונה במדינה. מאז מתארגנת חזית רחבה נגד יצרני המזון המהיר, שאובחנו כאשמים העיקריים. ראלף נאדר, מועמד לנשיאות ארצות-הברית, אמר בראיון לניו-יורק טיימס מגזין בתחילת יוני: "הצ'יזבורגר של מקדונלד'ס הוא נשק קטלני". ראש מרכז אכילה והפרעות משקל באוניברסיטת Yale הכריזה, כי "אין הבדל בין רונלד מקדונלד'ס וג'ו כאמל - צריך להתחיל לחשוב באופן יותר מיליטנטי". שורה ארוכה של מומחי תזונה ובריאות הציבור התגייסו למאבק ביצרני המזון המהיר.


הדרישות
בנצהאף ותומכיו הרבים, קוראים לתעשיית המזון המהיר לשאת בהוצאות הנזקים שהיא גורמת. הדרישה העיקרית היא להטיל מס על המוצרים, שבאמצעותו ייאלצו היצרנים להשתתף בהוצאות הטיפול בהשמנה ולהפחית את צריכתם. 15 מדינות בארצות-הברית כבר הטילו מסים על חטיפים שונים ועל משקאות קלים. במדינת קליפורניה הוגשה לאחרונה הצעת חוק להטיל מס על מזון מהיר (ג'אנק פוד) - מס שהכנסותיו יוקדשו לבניית מרכז חדש לבריאות ילדים. דרישות נוספות כוללות חיוב סימון ערכים תזונתיים על המוצרים, בתוספת סימון מיוחד, כגון "עתיר שומן", על מוצרים מסוימים, ואיסור פרסום למזון מהיר בתכניות טלוויזיה המיועדות לילדים.

המאבק על הילדים
המאבק בהשמנה יוכרע, סבורים אנשי הקמפיין, אם יצליחו לאסור את הפרסומת האגרסיבית שמפנה התעשייה לילדים. בעזרת מבצעים מיוחדים וצעצועים, מגרשי משחקים ומוזיקה, מושכים את הפעוטות לסניפים, בתקווה שהם ישמרו כל חייהם נאמנות לאוכל השומני. "תא שומן שהתהווה פעם נשאר לתמיד", אומרים מומחי תזונה מודאגים, "הוא לא גורם במישרין להתמכרות, אבל תמיד קיימת הנטייה למלא את הקיבה". רשתות המזון המהיר מגבירות את חדירתן לבתי-חולים ולבתי-ספר. אספקת החטיפים מגיעה ל 30% מבתי-הספר התיכוניים בארצות-הברית. לעתים אין התלמידים רשאים לעזוב את שטח המוסד בהפסקת הצהריים, ותעשיית המזון המהיר קופצת על המציאה, ומנצלת את ההזדמנות לרווחים.


הענף עובר למגננה
"המרכז לחופש הצרכנות" שמגן על האינטרסים של מפעילי המסעדות, פרסם לאחרונה מודעה גדולה בעיתונות "נגד אלה שרוצים לשלול מהאמריקאים את המאכלים האהובים עליהם". "האמריקאי לא רוצה שיכתיבו לו מה מותר לו לאכול", הם טוענים. יצרני המזון המהיר והשמן מנסים להשתיק את הביקורת הציבורית באמצעות מחוות, כגון תרומות של ציוד ספורט לבתי-ספר, או הוספת המלצות לצריכה מבוקרת של מוצריהם והוספת מידע בריאותי באתרי האינטרנט שלהם.

לחץ משפטי
המיליונים שתורמות שדולות הענף לפוליטיקאים, מעכבים את החקיקה. בינתיים הוגשו עשרות תביעות נגד יצרני מזון מהיר בשל פרסום כוזב. מקדולנד'ס נאלצה לשלם עשרות מיליוני דולרים כפיצויים, משום שפרסמה צ'יפס כנטול שומן מהחי, בעוד שהכיל שומן בקר. תביעה בסך 50 מיליון דולר הוגשה לאחרונה בניו-יורק, בנימוק שנתוני השומן שסיפקו היצרנים ביחס לחטיף מסוים, אינם נכונים. בפלורידה מואשם יצרן גלידה דיאטטית בהונאת הציבור. התביעות הבאות, שאותן מתכנן בנצהאף, הן נגד יצרני החלב ובשר החזיר. "יצרני החלב משווקים את מוצריהם כמזון בריאות ו'שוכחים' לציין כי מדובר במוצרים עתירי שומן רווי וכולסטרול", טוען בנצהאף, "ואילו יצרני בשר החזיר משווקים אותו כבשר לבן, ובכך מטעים את הציבור לחשוב כי הוא בריא מבשר אדום".

מקורות:
דר שפיגל, "פיצויים לנפגעי המבורגר וטוגנים", גלובס, 18.6.2002
http://www.prwatch.org/spin/June_2002.html#1024286401
http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/news/archive/2002/06/13/financial0905EDT0045.DTL

http://www.insightmag.com/news/256297.html
תודה לסמדר ספקטור בהשגת המידע לכתבה.



קישורים נוספים: