| לכל הגדה הייחוד שלה. הן שונות זו מזו בפרטים, באיורים, בדגשים, בפרשנויות. להגדות רבות נוספו קטעים המיוחדים רק להן, המיועדים לקהלן. וגם לנו, כצמחונים וטבעונים, תוספות אותן היינו רוצים לראות בהגדה. מה נשתנה הלילה הזה אצל הצמחונים? צמחוני מה הוא אומר? ומתי יצאו החיות מעבדות לחרות? |
| עבדים היינו עבדים היינו לפרעה במצרים ועתה בני חורין. ואילו לא הוציא הקדוש-ברוך-הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני-בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים. לפיכך, עלינו לזכור כי עבדים היינו ובני חורין אנו, אבל יצורים אחרים עודם משועבדים. כל עוד לא נעלמה העבדות מעל פני האדמה, מצווה עלינו לפעול למען שחרור כל בעלי-החיים מעבדות לחרות וכל המרבה לפעול למען שחרור בעלי-החיים הרי זה משובח. |
| כנגד ארבעה בנים ברוך המקום שנתן שחרור בעלי החיים לעמו, ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דיבר פיטר הקדוש אחד צמחוני, ואחד קרניבור, ואחד תם, ואחד שאינו מכיר בעובדות. צמחוני מה הוא אומר: מהם המוצרים והחברות והמזונות שאנו צריכים להחרים? אף אתה אמור לו הלכות צמחונות עד מדריך הקוסמטיקה. קרניבור מה הוא אומר: מה הצמחונות הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל אכל את הבשר, אף אתה הקהה את שניו והפכהו ללועס ירקות ומלחך עשבים תם מה הוא אומר: מה זאת? ואמרת לו כי הפכו את גידול החיות לתעשייה. ואחד שאינו מכיר בעובדות, את פתח לו והצג לו חוברות של אנונימוס וסרטים ואת שחרור בעלי החיים שנאמר: והיו עיניך רואות את מה שפיך אוכל |
| שיר המעלות בשוב העם אל הצמחונות, היינו כחולמים אז ימלא שחוק פינו, ולשוננו רינה נכין מעדנים בריאים וטעימים נוסיף זרעים, בלי דמעה, ומיני אגוזים את אלומות הדגן המלא נקצור ברינה ירקות, פירות וקטניות נאכל בבינה אז יאמרו בגויים: הגדיל ה` לעשות עם אלה הגדיל ה` לעשות עימנו, היינו שמחים ויהיו הגויים גם הם צמחונים |
| ותאמר תרנגולת אחת לרעותה אחותי, "שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.." |
| דם, צפרדע וכינים הארץ החיות הים והדגה, ניתנו לאדם למשמורת, לכבדם, ויחד לחיות על האדמה, בהערכה עבודה ואהבה. והאדם הארץ והימים זיהם, שינה והנדס את החי הצומח והגידולים את החיות כלא ובסבל כילה ועיוות, עשה אותם כמותו משועבדים, שלא כדרך הטבע חולים וכאובים. הזורע סבל וכאב- רינה לא יוכל לקצור, המשעבד וגורם סבל לאחר, ומתחשב ברצונו שלו בלבד, אל לו להתפלא אם בערבו של יום יבקש רחמים לעצמו בשל כאבו ומחלתו |
| הא לחמא עניא זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל רעב שיבוא ויאכל, כל נצרך שיבוא ויפסח. בקטע זה אנו קוראים לעניים לחלוק איתנו את מזוננו. הדרך היפה להוציא זאת לפועל הינה מעבר למזון צמחי. גידול פרה או תרנגולת דורש מזון צמחי רב המשמש להאכלתן. אם נגדל ישירות מזון צמחי לאדם, ניתן יהיה להאכיל אנשים רבים בעזרת אותם משאבי כסף, קרקע ומים הדרושים היום להאכלת אדם בודד במזון מהחי. אנשים רבים ברחבי העולם סובלים מרעב, מכיוון שבמקום לגדל עבורם מזון, מגדלים מזון עבור החיות שאוכלים בעולם השבע. בחג הפסח נזכור את רעבי העולם, נחלוק איתם את משאבי כדור הארץ ובעזרת הצמחונות נאבק ברעב, למען נהיה כולנו בשנה הבאה בני חורין. |
| ואל תצריכני למתנת בשר ודם רבים מהחילונים נתקלים בברכת המזון רק בערב פסח, כחלק מההגדה ולכן אנו דנים בו כאן. אנו רגילים לראות בפסוק זה אמירה על אי רצוננו להזדקק לנדיבות לבם של בני תמותה, אשר בניגוד לאל הרי הם בשר ודם, גשמיים. אנו מתפללים שלא נגיע לעוני ולחוסר אונים או למצב בו לא נוכל לעשות לעצמנו. אבל מה באשר ל"מתנות" שאנו לוקחים בכח הזרוע מברואים אחרים, חסרי אונים וחסרי יכולת להגן על עצמם? והרי לא מדובר בנדבת לב רחב - מדובר בבשרם ובדמם של אותן בריות, פשוטו כמשמעו. ואין זו מתנה הניתנת בנדיבות, אותה נדיבות שאיננו רוצים להזקק לה כאשר היא מגיעה מבני מיננו - זהו הרג אכזרי. הלוואי ואותו רצון שלא להיות לעול על בריות אנושיות נדיבות יחול גם על בריות לא אנושיות. הלוואי שכפי שאיננו רוצים ליטול מתנות הנתנות לנו מרצון, כך נראה בברור כי איננו רוצים ליטול את מתנת החיים מחיות אחרות. ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם. אמן. |
| דיינו אילו היינו צמחוניים בשל "צער בעלי חיים" – דיינו אילו היינו צמחוניים בשל "בל תשחית" – דיינו אילו היינו צמחוניים בשל "ונשמרתם לנפשותיכן" – דיינו |
| ויצאנו מעבדות לחירות?! עדיין לומדים אנו כיצד יוצאין לחירות.... בונבונייטה והאלת` רחוקים אנו בדורנו מהחירות המוחלטת, עדיין לומדים אנו כיצד יוצאין מעבדות לחירות. ועד כי לא נלמד לאהוב את חירותם של רעינו ולו הם בעלי חיים, אין אנו בני חורין. ויפרצו בני האדם מאוד-מאוד ויבנו להם בתי חרושת, ארמונות ומגדלים, וישתלטו על בתיהם של בעלי החיים וימנעו מהם אוכל ומשקה, ויהרגו בהם ביד חזקה וזרוע נטויה, במישרין ובעקיפין, ויעבידום בכל עבודה קשה וינצלום למאכל, לבוש ומשחקים ויעשו בהם ניסויים. ויהי הדבר חזיון נפרץ, את אשר יענו התעשיינים ובני העם את החיות, ויגזלו את חייהן ואת חירותן ואת כבודן ויפגעו בגופן ובבריאותן, וידבקו רוב בני האדם במנהג זה. ואף אנו, שליבנו פתוח לכאב ואיננו עומדים על דם רעינו, עושים אנו כאשר נוכל למען הקטֵן את הפגיעה בבעלי החיים, איש איש כאשר ידבנו ליבו, איש איש בדרכו שלו: זה לא ילבש עור ופרווה, זה יהא צמחוני או טבעוני, וזה לא יקנה את אשר נוסה על בעלי החיים. וייטב הדבר בעינינו, ונשמח בכל איש אשר יעשה ולו במעט, ונעדיפם על אלה שעיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו, ולב להם ולא יחוש בסבל. ואל יקל הדבר בעיניכם. שהתעשייה, המשווקים, המפרסמים, התאגידים כולם עושים יד אחת וממררים את חיינו ומקשים עלינו לקיים את דרכינו. ונדבוק בדרכנו ובאמונתנו, באשר גם אם אינן מושלמות, טובות המה על פני האדישות והבטלה ממעש. ולפיכך, על כל אחד מאיתנו לבדוק את עצמו בטרם יעיר לרעהו ובטרם יבקרנו, וישאל כל איש את עצמו היאך יוכל להקטין את הפגיעה בבעלי החיים, ויסב כל אדם את עיניו אליו פנימה ויחשוב וישאל חירות אמיתית בדורנו מהי היא. חירות – בדור בו אנו שבויים בחוקים ומוסכמות והרגלים ותקנות, אשר לא כולם יהיו ראויים. חירות – ונהיה חופשיים ולא יאנסונו לנצל את חברינו. |
| ותם, מה הוא שואל? תם (בעל חיים) מה הוא שואל: מדוע אתם אוכלים את החברים שלכם? |
קישורים נוספים: |