רפובליקת בנענע

חוויות מצאלים - אימון מילואים טבעוני
בחום הגדול, פלוגת מילואים מתחבטת בשאלות של טבעונות, מגדר וזכויות
מאת:מַתָּן20:0 16-7-2007
ראשית עלי להגיד דבר חשוב ביותר - לאחר שנתיים של התעניינות ועוד שנתיים נוספות של התעניינות אובססיבית בתזונה ובאוכל, נוצרת בעיה בסיסית בהליכה למילואים:
מעבר לכך שהמזון באמת שאיננו מזין... אני כבר בשלב שאני מבין עד כמה שהוא איננו מזין.
הבעיה גדולה יותר מ"מה לאכול?" ועוברת לעולם ה-"אני מבין שהתזונה הזאת מעניקה לי אמצעים דלים להתמודד עם המצב"...

תפריט
בסוף השבוע הראשון שהינו בבסיס להכנת הסגל.
ארוחת הבוקר אופיינית:
ניתן להציק לטבחים ולקבל פרי או שניים שיעזרו להתמודד עם ה- ביצה קשה/קוטג'/גבינה לבנה/תה מומתק בהגזמה פרועה וכמה פרוסות פלפל ירוק ומלפפון, שנחתכו למרבה הנוחיות בערב שלפני...
שימו לב - הבעיה נעוצה גם בהבנה שפלפל ומלפפון שנחתכו יום לפני כן כבר שווים בערכם התזונתי לגבינה הלבנה...
אני משלים עם כמה שקדים, אגוזים ופירות יבשים מהבית.

ארוחת צהריים אופיינית:
הרוב בוחרים בשק"מ (שק"מ צאלים ידוע באיכויותיו. לאלו שאינם מתעניינים בערכים (גם תזונתיים): חלבייה עם שלל בורקסים ועוגות רוגלעך, או בשרייה עם שלל סוגי בשר... - בקיצור, דלגו...)
המזון בחדר האוכל דווקא לא רע בכלל: קוסקוס או אורז, תבשיל קטניות - חומוס או שעועית, ירק קלוי - חציל או קישוא, 5 סוגי סלטים - בד"כ עגבניות חתוכות לעיגולים, מלפפונים חתוכים לעיגולים וגם עגבניות חתוכות לרצועות, מלפפונים חתוכים לרצועות, ו-voila כבר יש לנו ארבעה! בנוסף כמעט כל יום היה סלק ופרי כלשהו - אני דווקא די מרוצה.

ערב -
ביצה קשה/קוטג'/גבינה לבנה/תה מומתק בהגזמה/גמבה/מלפפון/עגבניה חתוכים - בד"כ דרגת טריות סבירה בנוסף איזו פסטה בשמן או קוסקוס נקי (ללא תוספות) - נו, טוב - היינו בזמנים קשים יותר.



האימון, הסרט, הניגודים והדילמות
האימון בסיכומו של דבר מוכרז כשבוע הקשה ביותר (מבחינת אימון) שהיה לי מאז "שבוע מלחמה" בקורס קציני שריון.
3 שעות שינה ללילה, חום של 40 ולא יודע כמה מעלות, פלדה רותחת שקשה לגעת בה, שמש מסנוורת ומצליפה, יתושים נושכים בכמויות אדירות ומשמרות (ושמירות!) ארוכות בלילה.
היום מסתיים כאשר אני מכוסה בשלוש שכבות - קרם הגנה, שכבת פודרה (חול דק) עבה ודוחה יתושים.
אנו מאמנים את עצמינו עפ"י לקחי המלחמה - כלומר קורעים את התחת...


אחד המפקדים במחלקה שלי ממשיך לצלם סרט על הפלוגה, הניגודים והדילמות.
הוא הומוסקסואל מוצהר וזה מעניין לראות איך החיילים מגיבים לזה. כבר עברו חמש שנים מאז שהוא חשף זאת - לרוב החיילים זה לא מפריע וזה יפה לראות כיצד כשיש פרצוף שמתחבר ל"מצעד הגאווה" (כולם שאלו אותו אם הוא השתתף, כמובן...) פתאום זה נראה הרבה יותר נורמאלי.
הוא מתלבט איתי בקול רם אל מול המצלמה על הבחירה להישאר במילואים - בצבא שפוגע בבני אדם. אנו דנים שוב בהחלטה שלו שלא לירות על איש חשוד במלחמה האחרונה וכמה שהוא שמח שהוא לא ירה. האם הוא נשאר במילואים רק בכדי להיראות גברי? כדי לשמח את אבא שלו, שלקח קשה מאוד את היציאה מהארון בזמנו? האם בגיל 35 הדברים האלה צריכים להפריע לו? או שאולי הוא מבין שבאמת צריך להיות בצבא?

אני מזכיר לו שכמו שאני נתתי פנים ל-"פסיכים מחבקי העצים והתרנגולות", כך הוא נותן פנים ל-"מצעד הבהמות", לפגישה הזאת עם כל גווני החברה, שכוללים בין השאר גם דתיים, מתנחלים, כל סוגי בעלי הדעות הקדומות או אלו שחושבים שהמוסר האבסולוטי נתון בידיהם.


בעית המזון הופכת לקשה יותר בשטח
הגוף צריך דלק בכדי להתאמן - וכאן הבעיה: כבר יומיים שאנו מקבלים מזון מהבסיס - כלומר אותם דברים שהיו, רק ללא האופציה לפירות, ללא תבשילי הקטניות (דווקא זה הוחלט שמתקלקל - והרי אי אפשר ללא מוצרי החלב ה"עמידים").
כאן אני כבר עובר לרעב - בלית ברירה אני פשוט אוכל פרוסות לחם לבן ריקות או פרוסות לחם לבן עם ממרח שוקולד פרווה.
אמורה להיות לי מעט השפעה על המצב - אך גם הרס"פ, גם מ"פ המפקדה וגם הסמג"ד אינם מצליחים לשכנע את בסיס צאלים לשנות משהו - פקודות זה פקודות.

אנו נזרקים בצל שיוצרים שני טנקים בין תרגיל צוות אחד לשני. מתחיל ויכוח עם סטודנט לביולוגיה, עם סטודנט לרפואה (בקרוב) ועם סטודנט לכימיה על ניסויים בבעלי חיים בשירות המדע. זה דיון קשה וארוך - כולם רוצים להראות שהם צודקים, כולם רוצים להראות שהם יודעים..."נוספו לאדם 25 שנים לתוחלת החיים בזכות ניסויים בבעלי חיים"(!!!).
לשמחתי זה מסתיים בסיכום שלי - "ייתכן שיש תועלת בדברים שציינתם ואני יודע שהטיעון המוסרי איננו בראש מעיניכם, אבל תמיד זכרו לפקפק בכל מה שמאכילים אתכם כאשר אינטרסים כלכליים שולטים במחקר..."
עם זה הם כבר מסכימים, יש דברים מיותרים. שוב חוזר הטיעון "אין דברים יותר חשובים לטפל בהם, בבני האדם? לדעתי ילד מוגבל שווה 500 בעלי חיים"` אומר אחד החיילים.
אני מזכיר לו שאני דואג להרבה יותר מ-500 בעלי חיים ושכל אחד אוכל בין 4000-11000 בעלי חיים בחייו. כך שבמקרה הגרוע כל צמחוני דואג ל-8 ילדים מוגבלים בחייו, "לא רע, נכון?"



תמשיך לשמור על הכלבים, החתולים והעיזים
ביומיים הבאים אנו על מנות קרב. באופן מצער מדובר במנות הקרב הגרועות ביותר שטבעוני או צמחוני יכול לקבל - המנות הללו מכילות (תוספת) טונה, לוף (בכל פעם מודיעים שהוא כבר יצא מהתו"ל, לא?), זיתים, חלווה, ממרח קקאו, סוכר, מיץ באבקה, בוטנים קלויים מומלחים ופירות יבשים. לאן נעלם התירס? תיגבור הטונה דחק אותו החוצה
זיתים, חלווה, קצת בוטנים קלויים וקצת פירות יבשים - כמובן שצריך לחלוק בין ארבעה, כך שבאמת נותרים עם תזונה דלה - אה, לפחות יש כיכר של לחם לבן...

אחרי תרגיל פלוגתי משולב ולפני תרגיל הגדוד המסכם, בין שיעור על טילים נגד טנקים והדגמה מעשית כיצד לפעול - מפקד הפלוגה שאותו אני מחליף בקרוב פתאום נזכר:
"מה הבעיה עם עוף? מילא חלב לא מותאם לגוף האדם, אבל עוף! זה מצוין".
אני מזכיר לו, אל מול החיילים, שיש לו לא מעט אינטרסים בתחום מפני שבמשק שלו יש 120,000 "פטמים" כרגע...
הויכוח מתלהט. האם בשר מותאם לאדם או לא? מלחמת גוג ומגוג. יש עוד שני חיילים צמחונים בפלוגה שמצטרפים, אך הרטוריקה שלהם בנושא המסובך הזה איננה גבוהה... נוצר דיון של שעה - שוב אל מול המצלמה...
האם פגיעה בחלש, החיה, היא כמו פגיעה בחלשים אחרים, האם היא כמו דיכוי ההומוסקסואלים?

חזרה לבסיס בסוף האימון, אני טורף את ארוחת הצהריים - תבשיל שעועית! יש!

לאחר ההזדכות:
חייל אחד שהטיח בי פעם ש"רק אכפת לי מכלבים, חתולים ועיזים ולא מהמתנחלים המסכנים שפונו ולא קבלו פיצויים, חלופות ובתים",נפרד ממנ:
"היה מעניין, תמשיך לשמור על הכלבים, החתולים והעיזים".



קישורים נוספים: