מי שמכיר אותי יתקשה להאמין שזה אני בתמונות אבל מה לעשות זה אני. התמונות מן האוניה "מצדה" שטבעה שנה לאחר שהפלגתי עליה והייתי די קרוב אליה בזמן הטביעה שלה על אוניה אחרת. היא טבעה במשולש ברמודה מסיבות רגילות בהחלט ואני הייתי בדרך לצ'ילי לפני תעלת פנמה היינו בשוליים של ההוריקן במרחק 300 ק"מ מהמצדה שהייתה בעין הסערה, הגלים היו ענקיים כגובה האוניה מעל המים, 18 מטר. 27 ימאים טבעו על המצדה, כ-10 ניצלו ע"י אוניות אחרות באיזור. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%9D המצדה אוניה להובלה בתפזורת הובילה בעיקר פוספטים ודגנים. בתמונה המצדה בסערה בינונית. |
כן זה אני בגיל 23 בערך , על המצדה בשייט על ה-"מייטי מיסיסיפי". להמחשת רוחבו של המיסיסיפי אוניה נוספת חולפת על פני האוניה שלנו המצדה. אורך המצדה 300 מטרים והיא בעל כושר העמסה של 30,000 טון של סחורה. |
הזקן היה מתוך עצלות להתגלח בים הייתי מתגלח לפני ההגעה לנמל. 24 ימי מסע מחיפה עד לניו אורלינס, רק מים ושמים מסביב. ניו אורלינס נמצאת במרחק כ-8 שעות הפלגה במעלה המיסיסיפי, משפך הנהר במפרץ מכסיקו. |
ספינת נהר אופיינית למיסיסיפי היא מודרנית למרות המראה וההנעה העתיקים שלה. |
לשם המחשת הגודל של האוניה, הנה הפרופלור הרזרוי שלה. |
בכל זאת קשר לפורום יש, כי הייתי אז 3 שנים צמחוני ללא קשר לבעלי חיים - היה איתי איזה ימאי ששענע אותי לא לאכול חיות כי זה לא בריא. אז הזרעים ניטעו כבר אז . בתמונה חדר המכונות של האוניה "מצדה". זו הקומה העליונה של המנוע, יש עוד 2 קומות מתחת. שלא כמו ברכב שיש ראש מנוע אחד, למנוע האוניה יש 8 ראשי מנוע, אחד לכל בוכנה. את האומים הללו בצד ימין פתחנו פעם אחת ביד עם פטיש 5 קילו כי פטיש האויר היה מקולקל. לניקוי הצילידר הייתי שם סולם ויורד. קוטר הצילינדר יותר גדול מחבית. מנוע של 10,000 כ``ס. |
על הסיפון בלב ים - הסיפון רטוב ולא מגשם אלא מהגלים. |
הרבה יותר מאוחר בשנת 1989 בחברת החשמל עובדים לא רק חשמלאים, עובדים הרבה בעלי מקצועות אחרים. אני הייתי מאלו שבונים תחנות. הנה פרויקט שהייתי אחראי עליו וממונה על כ 15 עובדים: ארובה של תחנת כוח, לא פחמית כמו בחדרה ואשקלון, אלא תחנה על מזוט ליד רמלה, שבימים אלו הסבו אותה לגז פחממני מעובה (גפ``מ). החלק הזה הורכב מ-5 חלקים טבעתיים כל חלק כ-15 טון, המשקל הכולל היה 80 טון. |
להיות צמחוני זה לא קל באוניה כי זה מקום קרניבורי ברובו. בנמל חיפה היו מעמיסים חצי פרה ושמים בקירור, אפילו את הזנב שלה היו מבשלים: מרק זנב - דבר מגעיל גם לאוכלי גופות. החזקתי 3 שנים עד שערב אחד הייתי רעב ונשאר רק בורקס עם בשר במקרר. מזל שאת רוב המעללים אי אפשר לכתוב כאן מפאת הצנזורה , אחרת ההודעה הזו הייתה מתארכת עד בלי די. היכן הייתי? לא בכל המקומות שרציתי אבל גם כך הרשימה לא קצרה: לונדון, אמסטרדם, איטליה, פורטוגל, פיראוס, קפריסין, יוסטון, ניו אורלינס, בולטימור, בטון רוז, ג'מאיקה, פנמה, אקוודור, צ'ילי, תעלת סואץ, אילת, סיגפור, טייוואן, יפן. בסערות אני לא מקיא, זה בונוס מצויין - היו איתי יותר ותיקים שהקיאו . הים הוא אדיר וכוחו כביר - בסערות אוניות נפגעות, שלא לומר טובעות. הרבה פעמים קונטיינרים נופלים לים בסערות. פיראטים - היום יש פיראטים במזרח הרחוק, הם מעלימים לפעמים אוניות שלמות. להגנה יש היום G.P.S. כך שבמשרדי חברות הספנות יודעים היכן האוניה בכל רגע ומאתרים סטייה לא מתוכננת ממסלולן. האוניות שאני הפלגתי עליהן הן לא מהגדולות, יש הרבה יותר גדולות, כמו אוניות המביאות פחם לחדרה ואשקלון, 180000 טון. בחברת החשמל הייתי מתקן נזקים שהמנופים היו עושים בבטן המחסנים של האוניה. אפשר להכניס 2 בנינים של 10 קומות לתוך מחסן אחד של אוניה ויש 9 מחסנים. זהוא לבנתיים , התעייפתי. הנה אונית פחם באשקלון בתמונה. |
קישורים נוספים: |