| דברי ר' שמשון רפאל הירש, מנהיג האורתודוכסיה החדשה בגרמניה, במאה התשע-עשרה: אגרות צפון - י"ט מכתבים על היהדות, בני ברק תשכ"ז, מכתב רביעי, עמ' מו-מח: "לא לך היא הארץ, אלא אתה נתון לה. עליך להוקירה כאדמת קודש לראות בכל יצור - יצור ד' ואח לך, לאהוב אותו ולעזור לו במִלוי יעודו לפי רצון ד'. על כן משתקף כל נברא בעיני רוחך, על כן מתרגשים מיתרי לבבך עם כל צעקת שבר, ועם כל קריאת גיל בעולם; על כן ישמח לבך עת הנִצנים נראו בארץ, ותתאבל עם כל פרח נובל... כולם שאולים הם לך, וכולם יופיעו פעם לפני כסא ד' כדי להעיד לטובתך או נגדך, אם הזנחתם או השתמשת בהם, לקללה או לברכה". די מחריד לחשוב על התמונה שבה כל בעלי החיים מהמשקים התעשייתיים (התרנגולות הרמוסות, התרנגולים שעוותו עיוות גנטי, ולפיכך הם סובלים כל חייהם מבעיות בריאותיות, האווזים המפוטמים שכבדם עומד להתפוצץ ועגלי החלב האנמיים במתכוון, העכברים, החולדות, הכלבים, החתולים והקופים שבמעבדות) באים לפני כיסא הכבוד כדי להעיד על הדרך שבה נהג בהם המין האנושי... |
קישורים נוספים: |