| אז זהו? נגמר? אינני יודע, אני יכול רק לקוות. אשתדל שלא להיכנס לקטעים דכאוניים יתר על המידה. ובכן, בעיתוי מושלם, ההודעה המקדימה על גיוס החירום הגיעה בעת מפגש הפורום. בהזדמנות זו אני מודה לכולכם/ן על הדאגה הרבה - לשיחות מהאלת`, שרת החינוך ואנת`מה... וכל דרישות השלום מהפורום שאותן קבלתי... באמת, באמת היה מרגש לקבל את אהבתכם/ן. בביתי ארזתי שקיות ענק של שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי מלך ותמרים. יצאתי לצפון. ועכשיו... מלחמת לבנן 2/ב`/בין המיצרים - האוכל... למען האמת - כל עוד יש אוכל במלחמה, אוכל טבעוני כמובן, כל הקפדה בנושא סוכר, לחם וכל שאר הרעות החולות נעלמו להן כהרף עין. חזרה לימי הסדיר - העיקר להיות שבע, ואם צריך לדחוף עוד פרוסת לחם (או 6) אז כך עושים. העניינים מתחילים- בשבת בבוקר מוציאים את הכלים לשטחי ההיערכות אי שם בצפון, באוזנינו מהדהדות האזעקות המתריעות על נפילות - זהו, מדינה אחרת. |
| ההבדל שבין "משודרגת" ל"משופרת" לאילו שאינם בקיאים בז`ארגון מנות הקרב - יש את המנות המקוריות (להלן מנת ה"קלאסיק") המכילה לוף וטונה (נו, לא) יחד עם זיתים, תירס, פירות יבשים, תה, מיץ וחלווה. המנות האלה כבר נעדרות מזה זמן ואת מקומן תופסות אינסוף קומבינציות שונות - המנה ה"אישית" - ללוחם אחד במקום ארבעה - מכילה טונה, לוף, חלווה, מיני בוטנים וממרח קקאו - עם מנה זו באמת קשה להסתדר - ומזל שבמהלך הלחימה "נאלצנו" לתרום אותן לחיילי החי"ר הרעבים... המנה ה"משודרגת" מכילה טונה וסרדינים (וגם ממרח צמחי אשר  מכיל ביצים). לטבעוני יש מלפפונים חמוצים, תירס, חלווה, וואפלים, ממרח חומוס, ממרח קקאו וריבה. לא אשפוט את הטעם - נו, מלחמה, אתם יודעים/ות, אומר רק שברגעים מסוימים גם טעם ממרח החומוס היה כטעם האמברוזיה.המנה "המשופרת" מכילה במקום הסרדינים חבילה של תמרים, והיא בהחלט המנה המומלצת לטבעוני המצוי. בתמונה - מנת קרב "משודרגת" |
| במלחמה עוברים מקמח לקמח חנק לפני הכניסה ללבנון עוד היו פירות וירקות טריים וגם לחם. לאחר מכן - עוברים ל"ביסקוויטים חנק" - למי שאינו מכיר מדובר בביסקוויטים קטנים אשר ידוע כי לא ניתן ללעוס ולבלוע שניים מהם בתוך דקה, הפה פשוט יבש מדי. אין חייל שלא ניסה זאת בשירותו הסדיר. |
| "אז מה? אנחנו סתם אוכלי בשר, אה?" "אתה חושב שאתה כזה מתקדם בחיים שאתה טבעוני, אה?" ציטוטים נבחרים מדברי הצוות. בתמונה - צוותי נהנה לו ממנת קרב "משודרגת" |
| כמובן שתמיד יש גם ג'אנק לרגעים הקשים... |
| לבנון - אז ככה נראית מלחמה... בתמונה - קרב של החטיבה בעיירה "אל חיאם". עכשיו ניתן לומר זאת מידיעה, אין כל סיבה לשאוף למלחמה. |
| "יש לי גלידה הכי טובה..." אנו מוחלפים בעמדותינו ויוצאים למס` שעות של התרעננות וטלפונים. יש משהו מוזר בשילוב שבין טירוף הקרבות, טילים, נפגעים, חוסר שינה ולכלוך - לבין הנסיונות לשמור על השפיות, לצחצח שיניים (לרוב במים מינרליים), לנקות את הגוף בעזרת כמויות אדירות של מגבונים לחים - ובתוך כל זה מגיע לו "טנק חב"ד", אוטו-וואן ענק המשדר בקולי קולות "יש לי גלידה הכי טובה, הכי טובה ומשובחה...". לוחמיו יורדים ומחלקים לנו את כל התנ"ך על מיקרופילם בודד. לא מעט חיילים שאינם דתיים מאמצים גירסא זו לכיסם. |
| האוכל האמיתי מתחיל להגיע האוכל האמיתי מתחיל להגיע, ועבורי זהו המושיע - תאנים, תמרים, צימוקים ומשמשים היישר מ"העורף החזק". זוהי כבר ארוחת בוקר אמיתית. |
| לאחר שבוע וחצי הלחימה כמעט מסתיימת ומגיע אוכל, כמה אוכל - לא יאומן - חבילות על גבי חבילות - נראה כאילו אנשים ניקו את הסופרמרקטים עבורנו. אלינו הגיעו עשרות חבילות מבית יצחק. |
| כל שנותר לנו... ... הוא לתפוס מחסה תחת רשתות ההסוואה ולאכול ולאכול ולאכול... בתמונה: החבר`ה לא מאמינים כמה אוכל ניצב בפניהם. |
| החבילה הטבעונית בין עשרות החבילות הובאה בפני ובפני חייל טבעוני נוסף, טא- דא-דאם - החבילה שהעידה על קיצה המתקרב של המלחמה: טחינה גולמית "היונה" ומעדני סויה וניל ושוקולד של אלפרו. אני, שמעולם לא דמיינתי לטעום מהמעדנים הללו התנפלתי עליהם ללא רחם ואכלתי שלושה. רק מתוקף היותם טבעוניים - האמת, טעים, או שמא באמת הייתי מורעב? הרעב הגדול באמת נפל עלינו משחזרנו לבסיס ולטיפולים (סנדוויצ`ים עם פסטרמה או כתף בקר בלבד!). אך כפיצוי היה גם נופש הקצרצר לו זכינו בכפר גלעדי (עדשים! עדשים! עדשים!). לסיכומו של ענין - מלחמה גרועה בין אם אתה טבעוני או לא. איכות האוכל בהחלט אינה תופסת מקום חשוב בסדר העדיפויות, היו יומיים שכל הצוות אכל מנה "אישית" אחת בלבד. טוב שהמלחמה נגמרה. |
קישורים נוספים: |