| לפני כשבוע הזדמן לי יום עבודה (!) באתונה, יום זה התארך לו למסע קצרצר של שבוע ברחבי ארצם של זאוס והרה. בשל הזמן הקצרצר נאלצתי "לטוס עם האויב" בחברת "אל-על" אשר דאגה להזכיר לי שכנראה חרם הטבעו-צמחונים עליה מוצדק, כאשר גם לא יכלה להתחייב על ארוחה טבעונית ("מצטערת, אזלה") או על ארוחת פירות ("לא מכינים יותר"). הובטחה לי ארוחה צמחונית (ללא חלב או ביצים - כיצד אתם קוראים לארוחה שכזאת?) - בטלפון אישרו לי זאת, עם ההגעה לדלפק ומבלי ששאלתי קודם, הודיעו לי כי המנה הצמחונית שלי כבר מוכנה על המטוס (איזה שירות!). כמובן שלאחר הכנה שכזאת ברור לכם שלא היתה עבורי ארוחה צמחונית (למען האמת לא הייתי רעב) - הדיילת שהיתה בטוחה שאסתפק במנה הרגילה, לא הבינה לפשר סירובי ועקשנותי להתלונן לממונה (הדיילים והדיילות שבו ואמרו כי יטפלו בכך ואז התחמקו להם. כתבתי תלונה שבוודאי תזכה להתייחסות הראויה...). מכל מקום בדרך חזרה כבר היה סנדוויץ` עם ממרח טופו, עגבניות מיובשות וחציל + פירות - למרות שחטיף הגרנולה היה עם דבש - אין ספק שניכר כאן שיפור). נו מילא, שעתיים של טיסה - ואני שוב בחו"ל... אז די להתבכיינות, נתחיל בסקירה... |
| זה הכל חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי בשבילי! על המטוס נזכרתי שעלי לקרוא איה אני הולך ומה ברצוני לעשות (נעזרתי במדריך הלונלי פלאנט לשם כך). כמה דקות לפני הנחיתה, גמלה ההחלטה בלבי - METEORA וכנסיות הצוקים שלה. ממטוס, לאוטובוס ועוד אחד ועוד אחד. בחוץ מביטים להם השלטים בשפה זרה ומוזרה - אך רגע, אני בעצם מצליח לקרוא אותם, ממתי אני יודע יוונית? לזה לא התכוננתי, לאחר שיעורים ארוכים ומשמימים של מתמטיקה בלתי שימושית, ששכנעה אותי שלא אזכור דבר וחצי דבר מהם - לפתע נגלה לי שאותם שיעורים בדיוק לימדו אותי קרוא וכתוב ביוונית! לפתע כל אותם אויבים שנואים - דלתא, קסי, אפסילון וסיגמא הפכו לידידיי הטובים, למורי דרכי! במזנון הפתוח בתחנת האוטובוס אני מצביע על אורז, במיה ושעועית ירוקה רחבה בעגבניות ושמן זית (המאכלים המבושלים בשמן זית ועגבניות נקראים LADERA). לאחר שהבחורה שלפניי באוטובוס מכניסה את משענת הכיסא שלה לתוך פרצופי, אני לומד את המלה הראשונה שלי ביוונית - "סינומי" - סליחה. |
| מפגש הצבים בדרך לכנסיות METEORA עם לילה - אני נזרק לי באתר קאמפינג ללילה. עם בוקר אני מזנק למכולת הפתוחה ורוכש מכל הבא ליד הטבעונית - שימורי שעועית לבנה גדולה בשמיר, עגבניות ושמן זית, במיה בשמן זית ועגבניות, וגם עגבניות טריות עם הבוץ הטרי מגינתו של בעל המכולת (אין מה להגיד, יעל, לך באמת יהיה קשה ביוון - תשנני "OHI DOMATA, OHI DOMATA"). לפני שקבוצות התיירים יגיעו באוטובוסים מן הצד השני של ההרים, אני כבר בשבילי היער. אין מה להגיד, הכנסיות מרשימות מאוד במיקומן - אך אודה שאינני נמשך לפרסקואים החביבים מבפנים. לעומת זאת שש השעות הבאות על שבילים הנראים היטב על המפה, אך כמעט שאינם מופיעים בשטח - מפגישות אותי עם ציפורים, חרקים ונחש קטן. באחד השבילים הרחבים יותר אני פוגש בשני צבים בדרכם למעלה ושלושה צבים בדרכם למטה, בדרך חזרה כעבור שעה התחיל כבר מפגש בין שלושה מהם (השניים הנותרים עדין היו בדרכם). |
| האלים מביאים מתנות לאחר ביקור חסר השראה באולימפיה, מקום המשחקים האולימפיים הקדומים (המוזיאון מענין אבל לא באמת שווה לבוא בשביל זה, אך בזכותו אני מבחין בתמונה מרשימה של מקדש אפולו אי שם בהרים מדרום לנו), למחרת אני כבר בדרכי להרי הדרום ה- PELOPONNESSE לבקר באותו מקדש, מקדשו הקדום של האל אפולו אפיקורוס. האוטובוס מגיע לתחנה הקרובה ביותר לאתר - מרחק של 31 ק"מ מפרידים בין הכפר NEA FIGALIA ועד למקדש, צעדה ארוכה בחום בהרים, עם שאיפה לטרמפים טובים: את אמנות הטרמפים למדתי פעם מחבר דני שתפס טרמפים מארצו לדרום ספרד - תמיד להוריד את משקפי השמש, להישיר מבט חביב לנהג הרכב ולהתפלל. עומד לי לרועץ שלא התגלחתי מס` ימים, אך בשטח הררי וכפרי לרוב האנשים הינם חביבים, ועם שילוב של נווד בודד וגורם הרחמים ביום חם - צריך להיות בסדר. מספר מכוניות פרטיות נוצצות חולפות מבלי להאט, אך הפיק-אפים של הכפריים כצפוי נושאים אותי למרחק של ק"מ אחד או שניים. על מה ידברו שני צדדים אשר אינם מבינים מלה משפתו של האחר - על פוליטיקה, כדורגל או כדורסל כמובן בדו שיח של חירשים: איכר א`: "אה, יזראל (עושה צורה של אקדח עם ידו), בום, בום..." איכר ב`: "אה, יזראל, פיני גרשון, יזראל, בום, בום, יזראל...". לאחר כל ה"בום בום" הזה, אצל האיכר השלישי כבר הייתי מאנגליה ("אה ווין רוני, אה דיוויד בקהאם...") ואצל הרביעי מגרמניה ("אה, יורגן קלינסמן, אה בלאקוב...") לפי דף המידע, האתר נסגר בחמש - נותרו לי 6 קילומטרים ועשרים דקות, קול מכונית נשמע מאחור, לעזאזל, מדובר ברכב פרטי נוצץ, אני מרים את ידי בתנועת תחינה/תפילה - ואפולו מחליט להיענות לתפילותי - הרכב עוצר, הילדים נדחקים מאחור - ואני זוכה להגיע אל... בתמונה: מה שהובטח... |
| אוהל... מסתבר שמאז שנת 87` האתר מכוסה באוהל מגן ענק. אל תשכח, אני מזכיר לעצמי, הדרך היא החשובה- מכירים את השיר "הדרך לאיתאקה" - של המשורר היווני קונסטנטין קוואפי? בתמונה: מה שמקבלים... |
| לישון בכספומט כשקר על ההר את הדרך למטה אני עושה מן הצד השני של ההרים, 15 ק"מ בירידה לכפר "אנדריצנה". אני די גמור ולשמחתי כעבור מספר קילומטרים אני חולף על פני בית תפילה בבניה - הכומר, המפקח, והפועלים האלבנים לוקחים אותי בפיק-אפ מאחור, ישוב על אבנים עד ל"אנדריצנה". עם רדת החשיכה, ברור שאין דרך לצאת, קר בכפר שבהר ואינני ערוך בהתאם - לעזרתי מגיעה חתולה חמודה שמלווה אותי במשך השעתיים הקרובות בנאמנות. מאחר שהכפר נם לו בשעה 24:00 אני מוצא את המיקום המושלם ללילה - לחדר הכספומט של סניף הבנק ניתן להיכנס בעזרת כרטיס האשראי אותו אני נושא - חדר סגור וחמים ללא תשלום, רק מצלמת האבטחה שנמצאת מעלי מבטיחה שבפעם הבאה הומלס שכמותי לא יוכנס לתחומי יוון... בתמונה: החתולה המלווה |
| אתונה כמה פעמים תשמעו את המלה "אקרופוליס" באתונה? המון. לאחר יום העבודה הבודד גם אני עולה לרגל/ מרחוק המקום מרשים ביותר' מקרוב זה כבר נראה כמו פיסות לגו מפורקות - זה בוודאי היה מדהים פעם. נו, היום זה כבר יותר תירוץ לבקר באתונה. בתמונה: השיחזורים באקרופוליס |
| כן, כן, אני יודע, מה בנוגע לאוכל? החלטתי לשפוך כסף במסעדה הצמחונית הידועה היחידה באתונה "EDEN VEGETARIAN RESTAURANT" אשר ברובע PLAKA ליד האקרופוליס. המנות הטבעוניות מסומנות בתפריט בנקודות אדומות. כהוכחה שמחיר אינו בהכרח איכות - המסעדה לא זולה במיוחד והאוכל לא טעים במיוחד... למנה ראשונה סלט בורגול עם הרבה עגבניות (יעל...) ועם הרבה פטרוזיליה (האלת`...). סביר בלבד, בורגול בעגבניות ופטרוזיליה לא יכול להיות רע, מבחינתי. |
| מנה עיקרית - "אותנטית": המלצר המליץ על "MUSHROOM STIFADA" - התגלה שגם זה בעצם שם קוד לשמן זית ועגבניות - כ"כ יקר ופשוט סתמי. כ"כ רציתי להמליץ על המקום, אבל תשכחו מזה... |
| אופציות טובות בהרבה אז מה כן? שוק, שוק, שוק - שוק הירקות והפירות של אתונה לא גדול במיוחד, אך הפירות טעימים - דובדבנים, נקטרינות, שזיפים, תפוחים וגם על העגבניות והגזרים אין מה להתלונן. יש אגוזי מלך, אגוזי לוז ושקדים כמעט בכל מקום, וגם עם פירות יבשים אין בעיה - וזה לא יקר בהרבה מהארץ. מכל מקום, שוק - מדובר במחירים הכי טובים באתונה. |
| ולמי שלא יכול ללא קינואה... בחנות "BIO DIASOSEE" תוכלו למצוא את כל האורגני הדרוש לכם מקינואה ועד פשתן - מירקות אורגניים ועד חלב סויה - 3 קומות של להרגיש בבית (עם דוברי יוונית). |
| תמונה מבפנים, בכדי שתאמינו |
| והיכן נכין את אותה קינואה, אתם שואלים? אין כמו "אכסניית הנוער מס` 5" - ניתן לבשל במטבח המשותף והאנשים פשוט מצוינים. רבים ידעו לבשל היטב - "האורגנו המיובש נשפך שם כמים..." ערבי הווי ובידור שסידרנו לעצמנו עם שירה ונגינה על כפות, מגרדות, בקבוקים ואף כלים קונבנציונאליים... |
| פרסומת גלויה לדיסק של MAMIE, הבחורה המדהימה שפגשתי בהוסטל ואשר העניקה לי את האלבום המעולה של להקתה ה-"ROULETTE SISTERS" במתנה. הן מעולות, ניתן להקשיב להן בקישור. |
| ולקראת סיום, מצאתי! ביומי האחרון באתונה שוטטתי אנה ואנה ככל תייר המנסה להשלים את כל אשר לא עשה, משלים עם המציאות שאולי ארוחה טבעונית יוונית "אותנטית" - בארץ של סלט יווני, הנה בלתי ניתנת להשגה. לפתע באחד הרחובות הצדדיים היוצאים מהרחוב הראשי המחבר בין SYNTAGMA ל-OMMONIA מצאתי - ברחוב FEDEOU - קפה/מסעדונת מפוצץ במקומיים. סקרתי ממרחק קרוב את השולחנות - בין חיות הים והיבשה שהוגשו לשולחן - בהחלט נראו מספר מנות טבעוניות. נכנסתי לי ל "קפה ניאון" נחוש לאכול "אוכל יווני אמיתי". בסימנים ובהבעות פנים ביקשתי להיכנס למטבחון הזעיר, שם עמלו צמד בשלניות... |
| סוף טוב פתחתי סירים, בדקתי פה ושם, הצבעתי וסימנתי - ולבסוף זכיתי בה - ארוחה של סלט תרד, שעועית העין השחורה ותפוחי אדמה. מה אומר? השעועית היתה נהדרת ולא מעוכה - בלימון ומעט חומץ. סלט התרד תובל בדיוק בצורה הנאותה בשמן זית ולימון ותפוחי האדמה/סמי פירה תובלו בבזיליקום, אורגנו, לימון ובצל. היה פשוט מעולה. המחיר הסתכם ב-6 יורו בלבד. אז נמצאה הנוסחה - פשוט חפשו מקומות עממיים, הומי מקומיים. ארוחה טבעונית תמיד ניתן לארגן, כך מסתבר, ביוון. לא יכולתי להפסיק לחייך לעצמי כל הדרך לשדה התעופה, כאשר אני מזמר לעצמי את שירי ה-ROULETTE SISTERS. חשבתי שלא אוכל להנות משבוע בלבד, היה מדהים. אני עוד אשוב ליוון... |
קישורים נוספים: |