רפובליקת בנענע

מה הבעיה עם חומצה אוקסאלית
קצרמר
מאת:אמנוןימוס16:57 6-9-2006
הבעייה העיקרית בחומצה אוקסאלית היא בהקטנת הספיגה של סידן ומינרלים אחרים. החומצה האוקסאלית מתחברת למינרלים שונים ומתקבלת תרכובת הקשה לספיגה.

המשמעות היא שכאשר אוכלים מזונות עשירים בחומצה אוקסאלית, סופגים קצת פחות מינרלים. זה בעייתי עבור אנשים שלא מגוונים ואוכלים למשל תרד בכל ארוחה. אם מגוונים, יהיו ארוחות שבהם ייספגו קצת פחות מינרלים, אבל נקבל דברים מועילים אחרים ובארוחות אחרות נקבל את מה שהחסרנו. חשוב לזכור ששום רכיב אינו נספג במאה אחוז וזה נורמלי שיש תהליכים שמונעים חלק מהספיגה. ניתן לצמצמם כדי לייעל את הספיגה, אבל לא צריך להבהל מכל קמצוץ של שילוב שקצת מקטין את הספיגה, בעיקר עם שילוב זה מעניק גם יתרונות תזונתיים אחרים.

המסקנה החשובה ביותר היא לגוון ולא להפריז בשום דבר. אם רוצים יותר לשים לב לנושא של סידן ומינרלים אחרים, רצוי להקפיד ולאכול ארוחות עשירות במינרלים, ללא מזונות העשירים בחומצה אוקסאלית.

בפטרוזיליה יש אחוז גבוה של חומצה אוקסאלית ביחס למשקל, אבל זה פחות משמעותי אם בוחנים ביחס לגודל של מנה סבירה. גם חובבי פטרוזיליה כמוני לא אוכלים כמויות גדולות ביחס לירקות אחרים. בצרור שלם של פטרוזיליה יש כמאה גרם ובהם 1.7 גרם אוקסלטים. כמות דומה יש ב 340 גרם גזר שזה כשלושה גזרים. אני לא חושב שהרבה אנשים מחסלים חבילה שלמה של פטרוזיליה ביום, אבל קל בהרבה לשתות כוס מיץ גזר למשל.
חומצה אוקסאלית יש גם בקטניות ובאגוזים שונים.

המנעות מכל מזון שיש בו חומצה אוקסאלית תגרום להמנעות ממזונות חשובים ומזינים והנזק יהיה רב על התועלת. מבלי להכנס לחישובים של הכמות בכל פריט מזון, הייתי ממליץ פשוט לשמור על גיוון ולא להפריז בשום פריט מזון בודד ואז גם הכמויות של הרכיבים הפחות רצויים לא יהיו מופרזות.

כל זה כמובן נכון לאנשים בריאים. ישנן מחלות שונות שמכתיבות משטר תזונה אחר. כך למשל אנשים הרגישים לאבנים בכליות או למחלות פרקים צריכים להזהר יותר מצריכה של חומצה אוקסאלית.

אתרים מצורפים:

  • חומצה אוקסאלית בירקות שונים



  • קישורים נוספים: