| שוב עיר קדושה, קדושה מאוד אפילו, לבודהיסטים שבאים מכל קצוות תבל, עולים לרגל למקום בו התחיל הנסיך לשעבר, והמואר בהווה סידהארטה גואטם המכונה "בודהא" ("המואר"), ללמד. שם העיר סרנט (SARNATH). זאת עיירה טובלת בירק, עם פארקים גדולים ובתוכם אנדרטאות שונות, בנויה במעין מעגל ובאמצע - כפר עם שדות, בופלו, פרות, ילדים עניים מאושרים. חפשו SARNATH בגוגל תמונות ותראו איזה יופי. כל שנה מתקיים שם מעין מפגש קהילתי הכולל מדיטציה, המון שיחות והרצאות של א/נשים שמתרגלים מדיטציה כמוני. זה לא קורס, אלא מעין קורס פתוח: come anytime, leave anytime אז באתי לכל ההתכנסות - 3 שבועות. התגוררנו במקדש התאילנדי (יש מקדש לכל ארץ בודהיסטית: יפני, סיני, בורמזי, ויאטנמי וכו,). חוץ ממדיטציה ושיחות מה עושים? כמובן הולכים לחפש מקום לאכול. לקח לי איזה שבוע לגלות את מקום המפגש של המורות והמורים ומתרגלות והמתרגלים: מעין בית קפה (כבר אמרתי לכם שבהודו שום דבר לא כמו שמצפים שיהיה). דלפק, מאחור "מטבח", חבית עם מים (אין מערכת מים זורמים), כמה קרשים המשמשים כספסלים... ומה אוכלים ושותים? סלט פירות נפלא, עם יוגורט בופלו טרי. (כבר במטוס בדרך להודו סיפרו לי שהיוגורט הזה מחסן כנגד קלקולי קיבה ומרפא אותם... מנסיוני זה נכון). וכמובן צ`אי, ומסלה צ`אי, קפה (נורא יקר - עולה כמעט שקל...). ואיך אוכלים? בכלים חד-פעמיים. הרי אין מקום לרחוץ כלים. ומה זה כלים חד פעמיים בסרנאת? כלים עשויים מחימר לא שרוף. אוכלים, משאירים קצת יוגורט לכלבים המקומיים שמחכים בסבלנות, ואז פשוט זורקים את הכלים לאדמה. פעם בשעה בעל הבית יוצא מעבר לדלפק ודורך על שרידי הכלים... שפשוט הופכים לאדמה! בהתחלה כאב לי הלב ושמרתי את הכלים אבל זה לא לענין... בגלל שהם לא שרופים אי אפשר ממש לנקות אותם. |
| ועכשיו לפואנטה: הזמנתי יוגורט עם פירות, וקיבלתי צלחת חימר נחמדה עם מה שביקשתי וכפית... נורא מלוכלכת. (זה - אין חד פעמי). ביקשתי מהמוכר לתת לי כפית נקיה והוא בחיוך הודי אמר: אין בעיה. לקח את הכפית, וניגב אותה בסחבה מטונפת ששימשה ל"ניקוי" כל דבר: הדלפק, הידיים, טפטופים של כל מיני דברים... בגאוה בחן את הכפית המבריקה והחזיר לי... באותו יום קניתי צלחת וכפית ולקחתי איתי לכל מקום... כשאגיע סופסוף למפגש הפורום אראה לכם. ומי שיגיע לסארנאת, וירצה לראות את המקום - שמו מהאדב (MAHADEV). ואם תגיעו בפברואר, בזמן שהקורס הנ"ל מתקיים, חכו לסיום הקורס ואל תפסידו את ארוחת הערב ההודית והמסיבה שמהאדב בכבודו ובעצמו עורך ומגיש, בביתו, לכל משתתפי הקורס! |
קישורים נוספים: |