| טוב, אז אתחיל בכך שאומר שאינני מומחה וגם אינני מתיימר להיות. אני לא יכול להמליץ על כל הזרמים, כל הכיוונים והאופציות - יש כל כך הרבה... הודו היא מדינת ה"רוחניות" וכך היא נתפסת בעיני המערב, רבים מנסים לתפוס טרמפ על התפיסה הזו... ולכן כמה מילות אזהרה והכוונה... באופן עקרוני, ואני מוצא כי הדבר נכון כמעט תמיד, מורה טוב ליוגה או מדיטציה או כל דבר אשר ביניהם יבהיר כי יש צורך בתזונה צמחונית (ללא ביצים), לפחות בכל התקופה שבה תרצו ללמוד אצלו. למען ההגינות יש לציין כי גם יבהירו כי יש להמנע מצריכת אלכוהול ולרוב אף מהתנזרות ממין, אך ככל שהמורה יותר נחות או שהוא פשוט מחפש את הקהל המערבי כדי לעשות את הכסף - המורה יהיה יותר רך - הוא עשוי רק "להמליץ" לאכול צמחוני או שמא אף עשוי לומר כי אין כל חשיבות לתזונה ואפשר לעשות ככל העולה על רוחכם. בחרו כך בשלב הראשוני את מורה הדרך שלכם - אם נפל בנקודה זה - כדאי להתרחק!!! |
| למה תזונה צמחית במדיטציה וביוגה? בכל הכתובים העתיקים, תרגול היוגה הראשוני הוא מוסריות ו"אהימסה" (אי-אלימות בשפת הסנסקריט - השפה ההודית העתיקה). משמעות המלה - "לא לגרום לסבל לכל בעל חיים" - וכמובן שבאופן טבעי הדבר חל גם על בעלי החיים שאינם נמנים על מיננו... ובכך מהווה את הגורם העיקרי לצמחונות. לא ניתן לברוח מן העובדה כי בכתובים העתיקים מצוין ליד המאכלים המומלצים לאכילה - "חיטה, שעורה, קטניות, אורז, שומנים, ג`ינג`ר יבש, ירקות (בעיקר ירקות עליים), פירות ומים טריים" - גם "חלב" (כמובן ששוב אני מדגיש, מדובר בתקופות שההקפדה לא לאכול ביצים נבעה מהיותן מופרות בטבע, וכמובן שאיש לא חשב אז על כיצד תראה תעשיית החלב בימינו...). בציטוט (בתרגום חופשי) מאחד המורים הגדולים כיום Bks Iyengar "תזונה צמחונית הנה חובה לתרגול יוגה, זהו הצעד הראשון לעבר אי-אלימות. אנו מושפעים מהסביבה, דת, מסורת ועקרונות - אך לאורך הזמן, מתרגל היוגה חייב לסגל לעצמו אורח חיים צמחוני ע"מ לזכות לאבחנה וגדילה רוחנית. אוכל נועד לקידום הבריאות, כוח, אנרגיה וחיים וצריך להיות פשוט, מזין, משביע ומרגיע." לתפישת היוגה, בשר וביצים הנם מזונות לא רק בלתי ראויים מוסרית, אלא גם כבדים ורעילים לגוף, ולכן בהחלט ראוי "להיגמל" מהם. למה שיש להודו להציע בנושא כמובן שאין גבולות, ורצוי להזהר ממי שמבטיח את הירח או כל מיני דרכי קיצור. אין מה לעשות, לא לומדים מדיטצית ויפאסנה בשלושה מפגשים של אחה"צ כאשר כולם מעשנים ג`וינטים, וגם אי אפשר להתחיל ב"קונדליני יוגה" ולנסות לא יודע מה, אין גבול לתעלול שיבטיחו לכם תמורת כסף... |
| תמורה הולמת... מושג בעייתי - כמה אמורים לשלם תמורת הלימוד??? באופן עקרוני קצת קשה להעריך מהו סכום הוגן ולקבוע לפיו האם ראוי ללמוד אצל מורה זה או אחר - במקומות רבים התשלום הנו לפי "תרומה" שהתלמיד יכול להשאיר בקופסא המיועדת לכך בהתאם לרצונו, אך לא כל "חינם" הנו אותנטי - כאשר מציעים לבחורה בודדה ללמוד שיעור בחינם בבית המזמין - כדאי מאוד להזהר מהכוונות... מצד שני לא כל מחיר מופקע מצביע על ניסיון לשדוד - ישנם מורים באמת מצוינים, אשר שמם הפך לכה פופלארי עד כי הסטודנטים המערביים גרמו להעלאת המחיר לשחקים (באופן יחסי, כמובן שבארץ תשלמו הרבה יותר), וכאלו גם לא חסרים... הדבר הכי מומלץ אם לא בטוחים הוא פשוט להתייעץ, כמעט כל תייר/טייל מערבי בהודו ניסה משהו אחד לפחות והרוב ניסו הרבה יותר... הם תמיד המקור המהימן ביותר... |
| אז על מה אני אישית יכול להמליץ? ובכן מבין הקורסים הממוסדים ביותר.... מדיטציית הויפאסאנה - קשה למצוא לה מתחרים מבחינת יושרה וכוונות. ניתן ללמוד בכל אחד מבין 30 המרכזים הפזורים בהודו באנגלית, ואף - לא תאמינו - גם בעברית, בשני אתרים - דהרמאסאלה בצפון וג`איפור ברג`אסטאן. אין לה שום אספקטים דתיים ואין צורך לבוא עם אמונה (או רצון להאמין) מהבית. כל האתרים נמצאים באזורים מופלאים, לרוב שקטים, עם נוף פסטוראלי ואווירה מדהימה. הקורסים מבוססים על תרומות בלבד של מי שסיים את הקורס ומרגיש תועלת ממנו. מדובר ב-10 ימים רציניים ללא הפסקות רבות, ללא אוכל רב (צמחוני כמובן) ובשתיקה מוחלטת. לטעמי אין משהו טוב יותר להציע. לא להבהל - מדובר בדבר המתאים גם למתחילים - רק בואו עם החלטה נחושה וכח רצון עז, לא מאמין שתתחרטו. |
| יוגה - אוף נו, איזה יוגה לבחור?! אשטנגה, איינגר האת`ה, קונדליני, ראג`ה... תשמעו כל כך הרבה שמות, כל אחד אומר שלי... דעו לכם כי מה שחשוב, לטעמי, הנו המורה ולא השיטה... כדאי לבדוק (שווה לפעמים לקחת שיעור או שניים ולא להתחייב לתקופה ארוכה). - בדקו האם מדובר במישהו רציני עם כוונות להראות דברים חדשים או סתם במורה לאקרובטיקה והתעמלות קרקע... קצת קשה... עם הזמן מבינים.... מהתרשמותי, מורים שהוכשרו ע"י Bks Iyengar ובעלי אתרים ידועים ומסודרים ברחבי הודו (ניתן להגיע דרך אתר הבית של מורה זה) הם לרוב רציניים מאוד ובעלי ידע נרחב וקשה ליפול אצלם (לרוב הם גם המורים היקרים ביותר - אך גם המותאמים ביותר למנטאליות המערבית). |
| אשראמים האשראם הנו אותו מוסד שבו לרוב חי היוגי הבכיר עם קהילה מסוימת, שיכולה להיות דתית מאוד או "סתם" רוחנית. ניתן במקומות רבים להצטרף לקהילה לעבוד בה בתמורה למזון (צמחוני כמובן), שינה ולימודי יוגה - יכול להיות חוויה אדירה - רק רצוי מאוד לברר לאן אתם הולכים (שיהיה אמין, וכמובן אם אינכם רוצים להשתתף בתפילות 3 פעמים ביום + טקסים - בחרו לכם אשראם "חילוני")... הפניה תיירותית בנושא... האשראם שאליו הגיעו הביטלס במהלך חיפושיהם אל המהארישי מהאש יוגי - עדיין עומד על כנו בעיירה רישיקש , אך אינו פעיל מזה זמן רב, אפשר ללכת ולבקר בו חופשי. ביקור זה של הביטלס הפך את רישיקש לבירת היוגה, כמעט כל אחד מורה ליוגה, והדבר יכול לאכזב ולדכא רבים, כך שאולי תעדיפו ללמוד במקום אחר - למרות שהנוף מדהים וגם בה יש מורים מצוינים. אני מדגיש, קיימים מקומות רבים וטובים, אך מפני שאינני רוצה לאכזב, כתבתי על מה שהתנסתי בו, קיימים אלפי מורים בכל מקום, רק תשאלו... |
| תחלואיה השונים של הודו "המצב" בהודו בעייתי בלשון המעטה. מעבר ללכלוך ולזוהמה, אכן מדובר בסיטואציה קשה בכל הנוגע לשיטת "הקאסטות" (המעמדות) - דבר המעוגן בחוקי ה"קארמה" (סיבה ותוצאה) של דת ההינדואיזם. לדידה, אותם בני מעמד נמוך צריכים להמשיך ולהתפלש בביבים על מנת לכפר על עוונותיהם בחיים הקודמים. גם המצב שבו בנות מומתות, כעוברים לאחר אולטראסאונד בקרב העשירים או לאחר לידתן בכפרים, בשל העדיפות הבולטת הכלכלית והדתית שיש להולדת בנים - מזעזע. וכל זאת מבלי שנגענו כלל בנושא החיכוך הנוראי שבין הינדואיזם לאסלאם, שגרם למהומות בגוג`אראט, להריסת מסגד "Babri" באיודהיה, לפוגרומים שונים ברחבי המדינה ואף לכך שצמחונים פנאטיים יכולים בלי שום רגשות אשם להרוג בני אדם שלא מסכימים עם דעותיהם... בהפרת זכויות האדם בקרבות בקשמיר בצפון מערב, או באסאם, מניפור או טריפורה בצפון מזרח... על המתח שבין הטמילים ההינדואים לבין הבודהיסטים בשל המצב בסרי לנקה או הקרבות באוטר פרדש עם המאואיסטים בשל המצב בנפאל... לא נגענו. לא, לא, לא, כל הדברים הללו לא נעלמו מעיניי כלל וכלל כאשר התעסקתי בכל ה"שאנטי באנטי", גם אחריהם עקבתי. עם כל זאת - אין הדבר אומר שיש לראות רק את המדכא, הרע והדוחה (מדינת ישראל - טובה או רעה?, זה לא עובד ככה). המעט שאני יכול לאמור הוא שאני נפתחתי בהודו לדברים שבאלף שנים בישראל (כנראה ש) לא הייתי נפתח אליהם. מרציונאליות קיצונית גיליתי קצת מן המופלא, מסדנאות שצמחו מאותם רעיונות דתיים (שנלקחו גם לכיוונים אחרים וכה מכוערים, כפי שכתבתי) למדתי קצת על חמלה, על להפתח, על להשתחרר. זרעי הטבעונות נשתלו שם... אני לא יכול לתאר כיצד יצאתי מהצבא. עם כל התסבוכות והטראומות שלקחתי איתי משכם, ג`נין ועזה - ניסיתי למצוא פתרון לדברים. האם תתווכחו עמי באם אומר לכם שכל הדברים שתארתי עזרו לי מאוד? וגם אם תאמרו לי שמדובר רק בדמיון ואשליות, ובכן אני מוכן לקבל זאת. אבל, אם כך, הדמיון והאשליות היו, ככל הנראה, בדיוק מה שהייתי זקוק לו... |
התמונה לא קשורה לטקסט כלל וכלל, אך הקופים בהודו (שנמצאים בכל מקום), בדרך כלל כל כך חמודים שחייבים לתת להם מקום של כבוד... |
קישורים נוספים: |