| עם תחילת ההכנות, סיר גדול גדול עומד על האש ובו הרבה מים. לתוכו אני זורקת את כל חלקי הירקות שאחרת היו הולכים לפח(קומפוסט): קליפות של גזר, בצל, וכל הירקות, קצוות של כל הירקות (אין מה לדאוג, האדמה תשאר בתחתית הסיר), עלים מיותרים (למשל של שורשי פטרוזיליה וסלרי), עלים לא יפים (כרוב, חסה...) בקיצור, כל דבר שגדל באדמה ולא ישמש לבישול או סלט. אה, כן, ואיך שכחתי - כמה שיותר צמחים ארומטיים כמו עלי דפנה, מרווה, וכל מה שאתן אוהבות, ותבלינים יבשים כמו פלפל אנגלי, אגוז מוסקט, וכו. תוך כדי הכנת הארוחה, הציר מתבשל ומצטמצם. אפשר להוסיף גם עוד ירקות, במכוון. הסוד הוא כפול: כמה שיותר סוגים של ירקות ותבלינים, וכמה שיותר זמן בישול. כשאמא שלי (בשלנית מן האגדות) מבשלת מרק היא מבשלת אותו פעמיים (כל פעם עם ירקות חדשים כמובן...)פעם בשביל הציר והפעם השניה בשביל הירקות שישארו במרק. לזה קוראים ציר. אפשר לשים בו ירקות (חדשים) ולהכין מרק ירקות עשיר בטעם. אפשר להקפיא, ולהשתמש בציר בכל תבשיל המצריך אבקת מרק. |
קישורים נוספים: |