| השבת האחרונה יוחדה לסושי. למעשה, המילה "יוחדה" קצת גדולה על הפרטאצ` שהלך שם - חצי מהחומרים נשכחו, ואפילו מחצלת גלגול לא היתה לנו. אבל לא זוטות שכאלו ימנעו מאיתנו לאכול גורמה ואנחנו יכולנו לכל הקשיים. אלתור, זה הסוד. אני רק צפיתי בתהליך כשאני מחזיקה את החתול הנרי ומונעת ממנו לתרום להכנה (הוא לא באמת התעניין בסושי צמחוני אבל הוא היה חייב לגלות ענין במה שעניין כל כך את כולנו), והכנתי את הרוטב ודאגתי לתיעוד. ובתמונה: דפי אצות לא בפוקוס, להשיג בכל חנות מזרח-מערב ודומותיה. |
| הנחת האורז אז רק שתדעו - אני וחברַי יודעים שיש אורז מיוחד לסושי, אבל מהיותנו זרקנים, ספונטניים ורגישים, לא הכינונו מראש אורז שכזה. ומסתבר שאורז בסמטי שבושל במעט יותר מדי מים עם קצת חומץ נהיה דביק כדבעי ויפה לתפקידו האוריינטלי. בתמונה זו חופן אורז מונח על דף אצות. |
| שיטוח האורז יש לפזר את האורז שווה בשווה על פני דף האצות. ומכיוון שהאורז דביק (אתם רואים? - הצליח לנו!), יש להכין קערה עם מים ולהרטיב את האצבעות מדי פעם. בתמונה: קערת אורז, קערת מים ואורז בתהליכי פיזור, ביזור ושיטוח שוויוני. |
| נקודות של צבע במקביל להכנת האורז פרסנו לרצועות דקות גזר שבושל מעט ומלפפונים. אפשר להשתמש גם באבוקדו לא רך מדי ובכל מה שבא. בתמונה: רצועות הגזר והמלפפונים מונחות לרוחב דף האצות. |
| הגלגול בוקר אחד התעורר גרגור סמסא וגילה שהוא ג`וק. סתאם! בתמונה: התחלת גלגול דף האצות ותכולתו, בזהירות. בתחתית התמונה ניתן לראות רצועות גזר ומלפפון ממתינות לתורן, בין האורז לדפי האצות. |
| הווידוי: לא היתה לנו מחצלת גלגול. הבעיה היא שהמחצלת היא לא רק פריט פלצני אלא פריט נחוץ - כאשר דפי האצות סופגים לחות מהמילוי הם הופכים לדביקים (וגם כאן יש להרטיב את האצבעות), והדרך הטובה ביותר להמנע מקריעת הדפים היא להדק אותם באמצעות מחצלת. אבל לא היתה לנו. אז השתמשנו בנייר נקי ודאגנו ששום אמא פולניה לא תראה אותנו. בתמונה: הידוק הקצוות. |
| נקניק ירוק זה מה שמתקבל אחרי הידוק הקצוות. |
| החיתוך עכשיו כל מה שנותר הוא לפרוס את הסושי לפרוסות עבות. חשוב להשתמש בסכין חדה וכבדה, כזו שלא צריך לנסר איתה את הנקניק ולפורר אותו לעפר. גם את הסכין כדאי להרטיב בין חיתוך לחיתוך. |
| הניצנים הראשונים - רוטב הצלחת התחילה להתמלא ואני הנחתי את הנרי, הפשלתי שרוולי והכנתי רוטב: 1/3 כוס רוטב סויה 1 כף חומץ (צריך להיות מירין, אבל כמובן שאנחנו לא הרחקנו לכת מעבר לחומץ בן יין לבן) 1/2 כף סוכר חום מעט מים חמים להמסת הסוכר לערבב את כל החומרים היטב. ובמקביל הוצאנו וואסאבי - בקטע הזה משום מה שכחנו להתרשל והשתמשנו בדבר האמיתי במקום בחזרת פושטית - ומזגנו את הסאקי המחומם (יין אורז יפני עם טעם של וודקה מדוללת). |
| הצלחת מלאה ואז התיישבנו לאכול. כל התהליך, כולל הכנת האורז, לא לקח הרבה יותר מחצי שעה, ולא דרש חומרים נדירים או כלים מיוחדים. - כמו לגלגל עלי גפן, רק יותר מהר (ויותר מרשים...). וכן - זה היה טעים! |
קישורים נוספים: |