ברוב הפיצריות המכובדות בעולם ובוודאי שבכל פיצריה איטלקית, ניתן לבקש ולקבל פיצה ללא גבינה (באיטליה יש להקפיד לבקש ללא מוצרלה "סנצה מוצרלה", אצלם מוצרלה וגבינה הם דברים שונים). במזנון של מוזיאון ישראל נתקלתי בשף שטוען שזה לא לכבודו לעשות דברים כאלה. אותו שף מפוצץ מחשיבות עצמית אינו יודע שלמעשה הפיצה המקורית לא הכילה כלל גבינה. מאכלים דמויי פיצה, בצק שטוח עם תוספות היו נפוצים כבר בימי קדם בארצות הים התיכון. המצרים הקדמונים נהגו לחגוג את יום הולדתו של פרעה באכילת לחם שטוח עם עשבי תיבול. ההסטוריון היווני הרודוטוס תיאר מתכונים בבלים המזכירים בסיס פיצה. היוונים אכלו את הפלאקונטוס, לחם שטוח ועגול אפוי עם תוספות כמו שמן זית, שום, בצל ועשבי תיבול. הרומאים יצרו וריאציה דומה בשם פלצנטה. במזרח התיכון היתה הפיתה המוכרת לנו עד היום ויש הטוענים שהמקור הוא בכלל מצות שהובאו לרומא על ידי הלגיונרים הרומאים ושם עברו שיפור לפי הטעם המקומי. הפוקאצ'יה, בצק שמרים כשל פיצה אפוי עם שמן זית ועשבי תיבול, הוגשה כחטיף ברומא כבר לפני כאלף שנה. גם ביוון התפתח השימוש בפלאקונטוס עם תוספות שונות - ירקות, פירות ואף תפוחי אדמה, לאחר שהגיעו לאירופה במאה ה-16. גם העגבניות שכל כך מזוהות היום עם הפיצה, הגיעו לאירופה באותה תקופה, אך אלה נחשבו שם לרעילות ורק במאה ה-18 נכנסו לשימוש נרחב, כולל על גבי הפיצה. אז החלה הפיצה להיות מזון עממי פופולרי בנאפולי, עם עגבניות, שמן זית ועשבי תיבול. בהתחלה היא נמכרה בדוכני רחוב, עד שב-1830 נפתחה בנאפולי הפיצריה הראשונה, "אנטיקה פיצריה פורט אלבה". את שמה, קיבלה הפיצה מהמילה הלטינית picea שתיארה את הפיח השחור שנוצר בתחתית הלחם האפוי בתנור. הפיצה המוכרת כיום בקרב, הציבור שאינו טבעוני, הומצאה בנאפולי, בשנת 1889 על ידי רפאל אספוסיטו. מסופר שהמלך אומברטו הראשון והמלכה מרגריטה ביקרו בנאפולי והמלכה מרגריטה התעניינה לפשר הפיצות שנאכלו בנאפולי בכל קרן רחוב. המלכה התלהבה מהמאכל (ואולי משליח הפיצה...) והמשיכה להזמין פיצות. רפאל אספוסיטו המציא לכבודה פיצה בסגנון חדש, על פי צבעי הדגל האיטלקי - ריחן (בזיליקום) ירוק, מוצרלה לבנה (הוא לא הכיר את הטופו) ועגבניות אדומות. את הפיצה הקדיש למלכה וקרא לה פיצה מרגריטה, כפי שהיא מוכרת עד היום. הפיצה החדשה זכתה להתלהבות, אצל המלכה ואצל פשוטי העם ותפשה את מקומה של הפיצה המקורית, הטעימה, המזינה והטבעונית. |
קישורים נוספים: |