| 13/03/05 לא בטוחה שאתם זוכרים אותי, הצקתי לכם די הרבה כשצעדתי את צעדי התינוק שלי בעולם הצמחונות. היום מלאה שנה לאותו היום בו נשבעתי שאני לעולם לא אגע יותר במשהו שזכה להיוולד לעולם וחייו נקטעו כדי שישמש הנאה לחוש הטעם של בני האדם. אני גאה להיות צמחונית, גאה להסביר לאנשים הקרובים וגם לאלה שסתם תוהים איך "נפלתי על הראש" וויתרתי על אחת מ"הנאות החיים הגדולות ביותר" מהו העוול שנגרם לאלה האהובים עליי כל כך בדרך לצלחת. גם כשהיה לי קצת קשה, ימים שהייתי רעבה במיוחד ואמא טיגנה שניצלים - מספיקה המחשבה על התרנגולת האומללה שקיפחה את חייה וישר התנוסס על פניי חיוך צמחוני מאושר ובטוח בעצמו ובהחלטתו - אולי ההחלטה הטובה והמוצלחת ביותר שעשיתי מעודי. מה גם שגיליתי שיש לי כשרון מה בבישול, וכמובן האתגר המהנה ביותר שהיה לי - לנסות לחקות טעמים שמצאו חן בעיניי בעולם הקודם- הלא צמחוני, בכמה מתכונים שהמצאתי הצלחתי לעלות על הטעם המקורי. מרק יקרות שהכנתי ביום שישי השכיח מכולם את "מעדני" הבשר שהיו על השולחן- חמין מצחוני שהכנתי פעם אחת, ואפילו השפעה על אנשים לעשות כמוני ולהפסיק לאכול גופות, לא משנה כמה תבלינים יש בהן. אצלי אין עוף, בשר. יש תרנגול ופרה. בהתחלה קיבלתי פרצופים של גועל- אבל היי, זו האמת המרה, תכירו בה. זה לא בשר, זו פרה. זה לא עוף- זה תרנגול. עופיון?? תתביישו, זה אפרוח שלא הספיק לחיות. אני גאה לחתום את שנתי הראשונה בתור צמחונית, ורגש חם של נקיון פנימי עוטף אותי עכשיו - ועטף בכל השנה האחרונה. שלושה עשר במרץ שמח לכולכם!!! אוהבת רעות. |
קישורים נוספים: |