רפובליקת בנענע

ג'ורג' ברנארד שאו
במלאת 54 שנה לפטירתו של המחזאי
מאת:אמנונימוס י.0:49 23-8-2006
המחזאי הנודע ג`ורג` ברנארד שאו נולד בשנת 1856, בדבלין שבאירלנד. שאו נולד למשפחה קשת יום עם אב אלכוהוליסט וללא אמצעים כלכליים, רכש את השכלתו העל תיכונית בלימוד עצמי. בגיל 20 הוא עבר ללונדון.

ג`ורג` ברנארד שאו היה צמחוני מגיל 24 ועד לפטירתו גיל 94. בכתביו הוא מביע פעמים רבות את דיעותיו בקשר לצמחונות וזכויות בעלי חיים, כמו גם בנושאים חברתיים רבים. שאו הביע התנגדות נחרצת לניסויים בבעלי-חיים ול"ספורט" אכזרי המנצל בעלי-חיים.

ג`ורג` ברנארד שאו נפטר בשיבה טובה בגיל 94 ועל בריאותו ניתן להסיק מכך שפטירתו באה בעקבות נפילה מסולם, בשעה שגזם עץ בגינתו.

לרגל יום השנה לפטירתו, הרי כמה מדבריו. אני גאה מאד לעשות זאת, דבר שמציב אותי בחברה מכובדת של צמחונים המצטטים את שאו, לאור הציטטה הראשונה שלו:
• אני נוהג לצטט את עצמי לעיתים קרובות, זה מוסיף פלפל לשיחה"



וציטטות נוספות, הקשורות יותר לנושא הפורום:

• בתגובה לשאלה מדוע הוא צמחוני: באמת! השאלה היא הפוכה. מדוע אתה מבקש ממני לדווח על אכילה הגונה? אם הייתי זולל וסובא את גופותיהן החרוכות של בעלי-חיים, אז היתה לך סיבה טובה לשאול אותי מדוע אני עושה זאת.
פורסם בעיתון הצמחוני:
The Vegetarian, 15 January 1898


• כל עוד אנו עצמנו קברים חיים של יצורים שנרצחו, איך אנו יכולים לצפות לתנאים אידיאלים כלשהם על כדור הארץ?

• בעלי החיים הם חבריי... ואיני אוכל את החברים שלי.

• חשבו על האנרגיה הכבירה שאצורה בבלוט! קוברים אותו באדמה והוא פורץ ומתפתח לאלון ענק! קברו כבשה ולא יקרה כלום, פרט לרקבון.

• האישה הצעירה: אתה יודע, עבורי זו ארוחת צהריים משונה במקצת. אתה פותח בקינוח. אנחנו מתחילים במנה העיקרית. אני מניחה שזה בסדר, אבל אכלתי כל כך הרבה מהלחם, הפירות ושאר המטעמים שאני כבר לא מרגישה שאני רוצה בשר.
הכומר: אנחנו גם לא נציע לך, אנחנו לא אוכלים את זה.
האישה הצעירה: אם כך, איך אתם שומרים על הכח שלכם?
הכומר: הוא שומר על עצמו.
מתוך: The Simpleton of the Unexpected Isles, Prologue, Sc. III

• נאמר לי שהתזונה שלי כה דלה, כך שלא אוכל לתקן את עצמותי השבורות ולתפקד. לכן ביצעתי צילום רנטגן והפתעה! עצמות מוצקות מושלמות ומשובחות בלבן כה יפה שהשארתי הוראות כך, שאם אמות, יכינו ממני מותח כפפות וישלחו לך אותו כמתנה. (מכתב לגב` פטריק קמפבל)
(הערה: כאמור למעלה, שאו נפטר בגיל 94, כשהוא נהג לטפס על סולם ולגזום את העצים בגינתו, דבר שמעיד גם הוא על מצב עצמותיו)

• הנדרסון (עורך הביוגרפיה של שאו): תהיה נחמד ותספר לי איך אתה מצליח להשאר כה צעיר.
שאו: אני לא. אני נראה בגילי ואני בגילי. אלה הם אנשים אחרים שנראים זקנים יותר ממה שהם. מה אתה יכול לצפות מאנשים שאוכלים גופות ושותים אלכוהול?
(הערה: אביו של שאו היה אלכוהוליסט, דבר שככל השפיע עליו גם בנושא זה).

• הפשע הנורא ביותר כנגד יצורים אחרים אינו שנאה כלפיהם, אלא האדישות כלפיהם. זוהי תמציתה של חוסר אנושיות.

• כאשר אדם רוצה לרצוח נמר, זה נקרא ספורט. כאשר הנמר רוצה לרצוח אותו, זה נקרא אכזריות.

• אכזריות אינה פחות אכזרית כאשר היא מתרחשת במעבדות ומכונה מחקר רפואי.

• ההרגל גורם לאנשים להשלים עם כל אכזריות. האופנה מניעה אותם לרכוש כל הרגל. (הרג בשביל הספורט, הקדמה)

• דארווין הביא האבולוציה לציבור הרחב, בנוסף לתרומתו הייחודית לנושא. עכשיו ההבנה הנרחבת של האבולוציה מציידת האת האדם ההומני בבסיס מדעי, מכיוון שזה מבסס את השוויון הבסיסי בין כל היצורים החיים. זה מציב את ההרג של חיה כרצח, בדיוק באותו מובן שהרג של אדם הוא רצח.

ולסיום פואמה של שאו, קברים חיים, שאני מותיר בשפת המקור:

Living Graves

We are the Living Graves of murdered beasts,
Slaughtered to satisfy our appetites.
We never pause to wonder at our feasts,
If animals, like men, can possibly have rights.
We pray on Sundays that we may have light,
To guide our footsteps on the path we tread.
We`re sick of war, we do not want to fight -
The thought of it now fills our hearts with dread,
And yet - we gorge ourselves upon the dead.

Like carrion crows we live and feed on meat,
Regardless of the suffering and the pain
we cause by doing so, if thus we treat
defenceless animals for sport or gain,
how can we hope in this world to attain,
the PEACE we say we are so anxious for.
We pray for it o`er hecatombs of slain,
to God, while outraging the moral law,
thus cruelty begets its offspring - WAR.



קישורים נוספים: