בכל תהליך כימי קיים מעבר אלקטרונים מאטום לאטום. תוך כדי כך נוצרות מולקולות בעלות מספר לא זוגי של אלקטרונים ולכן בעלות מטען חשמלי. מולקולות לא יציבות תרות אחר אלקטרוניים ממולקולות אחרות וכך נוצרת תגובת שרשרת. מולקולות אלו נקראות רדיקלים חופשיים. המולקולות נוטות להשיג אלקטרונים מהחומצות השומניות של קרומי התא, דבר הגורם להתחמצנות הקרומים ולחירורם. במקרה זה, התא מאבד את החדירות הסלקטיבית שלו, כלומר חומרים לא רצויים חודרים לתוכו. כך נוצרים הרס של הרקמות ומחלות ניווניות. אם המולקולה משיגה את האלקטרון מה-DNA, מתפתחת מוטציה, העלולה להיות סרטנית ולכן נוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים), הפועלים נגד הרדיקלים החופשיים, נחשבים לאנטי סרטניים. כך עלולות להפגע גם הקפילרות (נימי הדם העדינים ביותר) - כלי הדם יעשו חדירים: אם חומרים יצאו מהם, מערכת החיסון תזהה אותם כחומר זר ותתקוף אותם; אם חומרים יכנסו לתוכם, הם יעברו דרכם אל כלי הדם הגדולים יותר ומשם אל האיברים. לרדיקלים החופשיים מייחסים מחלות ניווניות ומחלות סרטניות. הרדיקלים החופשיים נוצרים באופן יום יומי, במשך כל הפעילות של הגוף ופעילותם מאוזנת ע"י האנטי אוקסידנטים - מולקולה הנותנת אלקטרון בלא שתהפך לרדיקל חופשי בעצמה. בין נוגדי החימצון יש המסיסים במים (ויטמין C, גלוטטיון, urate, בילירובין) ויש המסיסים בשומן (ויטמין E, קרוטנואידים). בכל הירקות ו/או הפירות הסגולים, האדומים, הכתומים והצהובים יש ריכוז גבוה של נוגדי חימצון. |
קישורים נוספים: |