אני חושבת שיש משהו מרתק בלספר סיפור מסויים כמה פעמים. זה אף פעם לא יוצא אותו סיפור :-) אז לכבוד זה שהחבר הנשמה שלי כפרה עליו נסע היום בבוקר לחודשיים (!!!) לגרמניה ואני כאן מתגעגעת... הנה הוא שוב, הסיפור על הטבענותו של יוסי . כשנפגשנו לראשונה, לפני הרבה הרבה שנים (עשר שנים) אני הייתי צמחונית צעירה ונמרצת (הייתי בעצם צמחוני אבל נעזוב את זה עכשיו) והוא, אוי לבושה, נושך גופות. בהתחלה, כשלא גרנו יחד אז כמובן לא היתה שום בעיה (חוץ מזה שהוא אכל חיות!). כשעברנו אחר כבוד לדירתנו הפיצפונת הראשונה (חדר אחד שהוא הכל עם קירות בצבע תכלת) בהתחלה היו במקרר כל מיני גירסאות "רכות" של רצח, כלומר מוצרים מאד מעובדים שלא מזכירים את הגוף הסובל של החיה ממנה נוצרו - נקניקים למשל. אני מעולם לא בישלתי לו משהו עם חיה בפנים והוא מעולם לא ביקש זאת (ובצדק!) כשהוא או אני היינו מבשלות, ובתקופה ההיא זה לא היה קורה הרבה, היינו מבשלות צמחוני. הארוחות הקלות כללו בדרך כלל סלט, לחם ו"שניצל" - אצלי טבעול אצלו לפעמים טבעול ולפעמים תרנגול שהוא חימם לבד. עם הזמן ועיקומי האף מצידי פחתו המקרים האלה ודי מהר הוא עבר לנעוץ שיניים בבעלי חיים רק מחוץ לבית. המקרר שלנו נהיה צמחוני :-) |
יומאחד ראיתי את "אמת או חלב" שהוקרן בערוץ שמונה (וניתן להשאלה מספריית הוידאו של אנונימוס) ו... הופ! החלטתי להיות טבעונית. המקרר ויוסי נשארו צמחוניים בלבד בינתיים, אבל התחלנו לבשל הרבה יותר [טבעוניות פה אולי עברו משהו דומה? איכשהו טבעונות עושה חשק לבשל] מה שבישלנו היה טבעוני ומה שאכלנו מוכן היה טבעוני לי וצמחוני לו (בבית, בחוץ הוא עדיין לא הצטמחן). בשלב הזה כבר דיקלמתי טקסטים מאתר אנונימוס וחומרים על משקים מתועשים הגיעו אלינו בדואר ו"נשכחו" על השולחן פתוחים בעמוד הנכון ;-) יומאחד, כשכבר עברנו החוצה מהצינוק תכול הקירות לדירה אמיתית שמאפשרת לתת בית גם לחתולה, יוסי התגלח. זה לא אירוע מיוחד או משהו, סתם גילוח שגרתי, רק שפתאום באמצע, ועם קצף על הפנים (שלא נוסה על בעלי-חיים כמובן!) הוא יצא מחדר האמבטיה (בדירה החדשה יש אמבטיה) להגיד לי שנפל לו האסימון! הוא רוצה להיות טבעוני!! טוב, זה לקח אי-אילו שבועות לא קלים של גמילה: בהתחלה הוא נהיה צמחוני לאיזה שבועיים ועדיין טעם בשר אצל ההורים אבל זה נעלם מהר מאד, כמו גם הקוטג` שנעלם מהמקרר :-) ובסופה של הגמילה קיבלתי חבר טבעוני, מבשל מדהים, מקסים ומתחשב - ושעוד מודה לי שפקחתי את עיניו! ועכשיו רק נותר לי לחכות חודשיים שלמים שהוא יחזור מגרמניה... נו כבר! The End |
קישורים נוספים: |