רפובליקת בנענע

פעילות פרלמנטרית למען בעלי החיים
סיכום הפעילות בכנסת השש-עשרה
מאת:עמותת אנונימוס9:56 20-3-2006
לקראת סיום הכנסת ה-16 והבחירות לכנסת ה-17, אנו מביאים סקירה של הפעילות הפרלמנטרית לטובת בעלי-חיים בכנסת ה-16.


הצעות, תיקונים ותקנות
פעילות רבה נערכה בכנסת ה-16 בעניין בעלי-חיים. מתוך 23 הצעות חוק רלוונטיות שהוגשו, שלוש בלבד התקבלו. תקנות בחמישה תחומים עברו את ועדות הכנסת (הוועדות הן שמאשרות או דוחות טיוטות של תקנות) ורובן כוללות הוראות לטובת בעלי-חיים, אך כמה סעיפים ממסדים את הפגיעה בהם.


התקנות


פיטום אווזים
תקנות צער בעלי-חיים (הלעטת אווזים), המתירות פיטום אווזים, התקבלו עוד בכנסת ה-15. באוגוסט 2003 קבע בג"ץ שאינן חוקיות, וקבע שנה וחצי עד ביטולן בפועל. הכדור עבר לידי ועדת החינוך והתרבות, שבכוחה להקדים את הביטול.
ב-2.3.2004 התקיימה בוועדה ישיבה, בעקבות בקשה של משרד החקלאות להאריך בשנה את תוקף התקנות. הח"כים אילן שלגי (שינוי) יוסי שריד (מרצ), אורי אריאל (איחוד לאומי), משולם נהרי (ש"ס) ואיתן כבל (העבודה) דיברו נגד הפיטום, אולם הוועדה אישרה הארכה למשך חצי שנה.
דיון נוסף נערך ב-28.7.2004, והוועדה שבה והאריכה את תוקף התקנות בחצי שנה. יוסי שריד היה היחיד שהפגין עמדה נחרצת נגד הפיטום, והיחיד שהצביע נגד ההארכה.
הדיון המכריע התקיים ב-3.1.2005. חמישה חברי הליכוד שהגיעו לישיבה תמכו בהמשך הפיטום תחת משמעת סיעתית, ואילו כל שאר המשתתפים (פלישוק-בלוך, שריד, נהרי, אריאל, טלב אלסאנע (רע"מ), משה גפני (יהדות התורה), ראלב מג'אדלה (העבודה) וגילה פינקלשטיין (מפד"ל) הכריעו לראשונה נגד הארכת התקנות, ודרשו ממשרד החקלאות ומהממשלה להיערך לסגירת הענף בסוף מרץ 2005. ההחלטה הגורלית נתמכה באופן פעיל על-ידי חברי-כנסת שלא הצביעו בוועדה: פורז, שלגי, כבל, זבולון אורלב (מפד"ל), מתן וילנאי (העבודה), עוזי לנדאו (ליכוד) ורשף חן (שינוי).
משרד החקלאות, בראשות ישראל כץ (ליכוד), התעלם מהחלטת הוועדה ומפסיקת בג"ץ, וב-25.5.2005 פתח הליך חקיקה, שנועדה להעניק למפטמים חסינות מפני חוק צער בעלי-חיים. ב-4.9.2005 נדונה הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות ציפי לבני (ליכוד) ובהשתתפות יצחק הרצוג (העבודה). שניהם הכריעו נגד הצעת כץ, שהגיש ערעור בפני הממשלה. ב-2.10.2005 דחתה הממשלה פה-אחד את הצעתו.



עגלי חלב
ב-6.6.2005 נדונה בוועדת החינוך והתרבות טיוטת התקנות בעניין "החזקה של עגלי חלב". הוועדה, בראשות פורז ובהשתתפות שריד ונהרי, שלחה את משרד החקלאות לבצע שיפורים בתקנות, וביניהם צמצום תקופת המעבר שביקש משרד החקלאות עד כניסת התקנות לתוקף, מעשר שנים לשלוש. הוועדה דחתה את בקשת הארגונים, להכניס לתקנות תיקונים חיוניים בעניין אנמיה בעגלים ובהליכי האישום לעבריינים.
ב-15.11.2005 קיבלה הוועדה, שהתכנסה בהרכב זהה, את הטיוטה המתוקנת, ובה הוראות לשיפור תנאי חייהם של "עגלי חלב" בכל הנוגע לתנאי הכליאה, ההזנה, אספקת המים והאוורור; תקופת המעבר עד כניסתן של התקנות לתוקף נקבעה בין חצי שנה לשלוש וחצי שנים, בהתאם לאופי ההוראות. גם הפעם דחתה הוועדה, את בקשות הארגונים לשיפורים נוספים. נהרי הצביע נגד התקנות מתוך התנגדות מוחלטת לתעשייה זו.



הובלת יונקים גדולים
ב-1.3.2006 אישרה ועדת החינוך והתרבות את התקנות בעניין "הובלת בהמות". התקנות חלות על בקר, צאן, גמלים וחזירים. הן מחייבות להוביל חיות אלה רק תחת השגחת "משגיחים" שעברו הכשרה לכך, ולטפל בחיות שנפגעו בהובלה או להמיתן. הובלת חיות חולות, פצועות ונקבות שהמליטו לאחרונה, אסורה. משך ההובלה המרבי הוא ארבע עד שש שעות ברציפות. יש לספק לחיות מזון ומים טרם ההובלה, ולספק מים לאחר הפריקה. נקבעו הגבלות על השלכה, הכאה, הרמה, דחיפה, גרירה ותלייה של חיות. נקבעו גם הגבלות על הצפיפות המותרת, וחובה לספק אוורור ומחסה. יו"ר הוועדה, פורז, היה חבר הוועדה היחיד שהשתתף בדיון.


דגים
ב-14.11.2005, התקבלו בוועדת הכלכלה תיקונים לתקנות הדיג. בישיבה השתתפו הח"כים אמנון כהן (ש"ס) ודוד טל (שינוי). התיקונים כוללים איסור על השימוש בקרס בעל יותר מאנקול אחד, אשר משמש חובבי דיג וגורם לדגים פציעות קשות. התיקונים גם מגבילים שיטות דיג חובבניות באילת, אולם הם כוללים היתר להשתמש באמצעי הפחדה אלימים בדיג המסחרי בירדן ובכינרת.


כלבים
ביום ב', 28.6.2004, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת "תקנות המסדירות פיקוח על כלבים מסוכנים". התקנות כוללות חובה לעקר כלבים משמונה גזעים ואיסור לייבאם, וכן הוראה לחסום את פיהם בבית בנוכחות ילדים. בדיון דיברו חברי-הכנסת פורז, רביץ, חן, פולישוק-בלוך ואבשלום וילן (מרצ), נגד הטלת האחריות על הכלב כשמדובר בהתנהגות תוקפנית והעדיפו לחדד את האחריות המוטלת על האדם שמחזיק בכלב. יש לציין, שביוני 2004 הוגשו שלוש הצעות חוק נפרדות על-ידי גדעון סער (ליכוד), משה גפני (דגל התורה) וגילה פינקלשטיין (מפד"ל), שביקשו לאסור החזקת כלבים מהגזעים הנדונים. ההצעות לא קודמו.
ב-17.11.2004 אישרה ועדת הכלכלה, בהשתתפות שלום שמחון (העבודה), רשף חן (שינוי), אליעזר כהן (ישראל ביתנו) ואילן ליבוביץ (שינוי) את "התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים". התקנות קשורות בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002. הן מכוננות מרכז ארצי למידע על כלבים ועל מחזיקיהם, מחייבות לסמן כל כלב בשבב אלקטרוני, ומחייבות לקשור כלבים ברשות הרבים ברצועה ולשים שלט "זהירות כלב" בכניסה לחצר עם כלב. הן גם מתירות לווטרינר לחסן כלב נגד כלבת ללא קשר למקום מגוריו של האדם המטפל בכלב.




תיקוני חקיקה

החמרת ענישה למתעללים
ב-26.7.2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שיזם ד"ר אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) והצטרפו אליה שני חבריו לסיעה, מוחמד ברכה ועסאם מח'ול. התיקון שילש את תקופת המאסר המרבית והקנס המרבי למתעלל בבעל-חיים, ואלה עומדים עתה על שלוש שנים ו-202,000 ₪.

איסור נטישה
ב-14.12.2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שיזם ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד). הסעיפים העיקריים של התיקון קובעים: "לא ייטוש בעלים של בעל-חיים, או אדם שבעל-חיים נמצא ברשותו או באחריותו [...] בעל-החיים"; וכן: "נמצא בעל-חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה, נטל ההוכחה כי לא נטשו." לחוק יש השלכות על הטיפול בחיות במתקנים חקלאיים.

מסירת חיות בכל הארץ
ב-14.12.2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שיזם ח"כ יחיאל חזן (ליכוד). התיקון, "איסור על סירוב או על מתן עדיפות במסירת בעלי-חיים", הוצע בתגובה לפרסומי עיתונות, שלפיהם אגודת "צער בעלי-חיים תל-אביב" מסרבת להעביר חיות לאנשים הגרים מחוץ לתל-אביב. התיקון לחוק מחייב שלא להפלות אדם המעוניין בחיה בגלל מקום מגוריו, ובכך "להציל בעלי-חיים מפני מיתה מיותרת."



הצעות חוק שלא התקבלו

כל ההצעות לתיקוני חקיקה מתייחסות לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-1994, אלא אם צוין אחרת:

* רישוי אילוף כלבי נחיה לעיוורים". ההצעה נועדה לסייע לעיוורים, והיא כוללת סעיפים להגנת הכלבים מפני הזנחה ופגיעות אחרות. הגיש: כבל, 24.3.2003.

* "איסור האכלת אווזים בכפייה". הגיש: שריד, 26.3.2003.

* "השתתפות של חיות במופעים והגנה על חיות הבר". ההצעה נועדה לאסור מופעים הכרוכים בפגיעה בחיות במהלך המופע, ההכנות למופע או בתנאי ההחזקה של החיות. הגישה: זהבה גלאון (מרצ), 19.5.2003.

* "סימון מוצרים" – תיקון לחוק הניסויים בבעלי-חיים, במטרה לחייב סימון מיוחד על גבי אריזות של מוצרים שנוסו על חיות. הגיש: כבל, 19.5.2003.

* "איסור מופעי קרקס" – ניסוח מרוכך לעומת ההצעה שהוגשה שבועיים קודם לכן. הגישה: גלאון, 2.6.2003.

* "תכלית ראויה": "לא ימית אדם בעל-חיים ללא תכלית ראויה". ההצעה נועדה להדגיש את ערך החיים של חיות, שאינו מובהר בחוק (המתמקד בהתעללות ולא בהרג). הגישה: ענבל גבריאלי (ליכוד), 23.6.2003.
* "איסור פגיעה באמצעות פיטום או מניעת מזון", במטרה למנוע פיטום עופות מים והרעבת תרנגולות בתעשיית הביצים. הגישה: אתי לבני (שינוי), 3.11.2003.

* "זכות טיעון ארגון למען בעלי-חיים". ההצעה מבקשת לאפשר לארגון למען בעלי-חיים להצטרף כתובע או כנתבע לכל דיון משפטי, אשר בעל-חיים עלול להיפגע מתוצאותיו. הגישו: ליבוביץ, בריזון, חן ויגאל יאסינוב (שינוי), 16.2.2004.

* "תוספת לעניין הובלה והחזקה של בעלי-חיים": המדובר בהצעה מפורטת ביותר לרווחת בעלי-חיים בתחומים רבים, והיא מבוססת על טיוטות התקנות לפי חוק צער בעלי-חיים. ההצעה הוגשה ביוזמת פורז בגלל מחדל משרד החקלאות בהתקנת התקנות מאז חקיקת החוק, ב-1994. הגישו: לבני, באריזון, חן, יאסינוב ושלגי, 29.5.2004.

* "הכשרה ותנאים מוקדמים לצורך תפיסה". ההצעה מבקשת להתנות לכידת כלבים וחתולים בהכשרה מיוחדת. הגיש: כבל, 4.8.2004.

* "הימום לפני שחיטה". ההצעה מבקשת להתנות שחיטת בעלי-חיים בהימום מוקדם (ולחייב בכך שחיטה לא כשרה). הגישו שבעה מחברי שינוי, 17.5.2004.

* "תוספת לעניין הובלה והחזקה של בעלי-חיים". זוהי הצעה זהה לזו שהוגשה ב-29.5.2004. הגיש: פורז, 14.3.2005.

* "אימוץ כלב ממאורת רשות" – תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שמבקש לאסור על וטרינרים רשותיים להרוג כלבים שהגיעו לרשותם או למוסרם למערכת הביטחון, אלא אם הוצג הכלב לאימוץ במשך 10 ימים. הגיש: כבל, 14.3.2005.

* "החמרת ענישה". ההצעה מבקשת להגדיל את העונש המרבי למתעלל בבעלי-חיים לחמש שנים, כדי להבחין ענישה זו מהעונש המרבי לעבירות רכוש (שלוש שנים). הגיש: ניסן סלומינסקי (מפד"ל), 28.3.2005.

* "איסור עקירת ציפורניים": "לא יבצע אדם בחתול חיתוך או כריתה של פרקיו, גידיו וציפורניו אלא כאשר הטיפול נדרש לצורך טיפול בבריאות החתול." הגישו: טיבי, ברכה ומח'ול, 27.7.2005.

* "פעולות המעידות על התעללות": "אדם לא יהפוך, יגרור, יטלטל או יפעיל לחץ על איברים בגופו של בעל-חיים בעת מופע של בעל-החיים". ההצעה נועדה למנוע מופעי "קרב אדם בתנין". הגישה: גלאון, 27.7.2005.

* "איסור המתת עופות בגריסה או בזרם חשמלי ללא הימום". ההצעה נועדה למנוע השלכת תרנגולות חיות מתעשיית הביצים למגרסות והריגתן במכות חשמל ללא הימום. הגיש: שאול יהלום (מפד"ל), 27.7.2005.

* "הגברת הפיקוח על הניסויים" – תיקון לחוק הניסויים בבעלי-חיים, במטרה להעלות את מספר נציגי הארגונים לבעלי-חיים במועצה לניסויים בבעלי-חיים משלושה לחמישה, ולמנות בראשה שופט מחוזי או שופט עליון בדימוס. הגישו: שריד, טיבי, כבל ולנדאו. ב-2.11.2005 עברה בקריאה טרומית ברוב מוחץ.

* "איסור גרימת סבל לצורך טקס דתי". ההצעה נועדה למנוע ניצול תרנגולים למנהג הכפרות. הגישו: חן ובריזון, 21.11.2005.

* "הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעל-חיים)", מגדירה את עשרת ימי ההסגר של כלב החל מיום הנשיכה – במקום הנוהג לספור את הימים מיום ההסגרה, דבר שאינו מועיל לאבחון כלבת וגורם סבל מיותר לכלב. הגישו: שריד, אדלשטיין, טיבי, כבל, לנדאו ופורז. ב-21.12.2005 עברה בקריאה ראשונה.



המפלגות.


פוליטיקה ובעלי-חיים
לפי כמות העשייה לטובת בעלי-חיים בכנסת ה-16, נראה שהתחום מתחיל לחדור לתוך הפוליטיקה הישראלית. בתעמולה לכנסת ה-17, חץ והירוקים, ובמידת-מה מרצ ועלה ירוק, מציגים את עמדתם בעניין בעלי-חיים בתור נכס אלקטורלי. ניתן לזהות מספר מפלגות כתומכות בבעלי-חיים יותר מאחרות, אולם הדבר נובע בעיקר מהשפעתו של אדם דומיננטי אחד במפלגה. מטבע הדברים, השפעה כזו ניכרת היטב במפלגות קטנות, בעוד שבמפלגות הגדולות היא נבלעת בהמון. יש להדגיש, שכמעט בכל המפלגות נמצאו ח"כים, שתמכו במהלך לטובת בעלי-חיים, ותקצר היריעה מלסקור את תרומת כולם. עם זאת, מעבר להשתתפות בדיון, הרמת יד בהצבעה, או חתימה על הצעת חוק מוכנה – היוזמות העקביות נותרו נדירות.


שינוי / חץ
בכנסת ה-16, שינוי הייתה המפלגה המועילה ביותר לבעלי-חיים, בזכות הנהגתו של אברהם פורז. חץ לקחה וריכזה בתוכה את כל היתרונות שהיו בשינוי: מתוך ששת המועמדים הראשונים של חץ לכנסת ה-17, חמישה פעלו למען בעלי-חיים בכנסת היוצאת, כחברי שינוי: פורז (1), בריזון (2), שלגי (3), פולישוק-בלוך (4) ולבני (6). מבין החתומים על הצעות חוק לרווחת בעלי-חיים, נותר בסיעת שינוי רק אילן ליבוביץ' (מס' 3).


חד"ש-תע"ל / רע"מ-תע"ל וחד"ש
ד"ר אחמד טיבי (תע"ל) גייס לטובת בעלי-החיים את שני חברי חד"ש שאליהם חבר, ברכה ומח'ול. שלושת חברי סיעת חד"ש-תע"ל חתומים על שתי הצעות חוק, וברכה סייע, כמ"מ יו"ר ועדת החינוך והתרבות, בהעברת אחת מהן לאישור מליאת הכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-17, התפצלה הסיעה וטיבי עבר לרע"מ-תע"ל (מס' 2). לחד"ש הצטרף כמס' 3 ד"ר דב חנין, יו"ר חיים וסביבה (ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל), שסייע במאמץ הלוביסטי נגד הצעת החוק עוקף בג"ץ של כץ.


מרצ
תחת הנהגתו של יוסי שריד, הייתה למרצ השפעה גדולה לטובת בעלי-חיים בכנסת ה-16, עם מספר שיא של הצעות חוק – שבע. עם זאת, הסיעה כללה נציגים של הלובי החקלאי, אבשלום וילן וחיים אורון. השניים נותרו במקומות גבוהים (2, 5) גם ברשימה לכנסת ה-17. פרישת שריד מהחיים הפוליטיים, מותירה את מרצ כמפלגה שצריכה להוכיח את עצמה מחדש, עם מועמדות שפעלו לטובת בעלי-חיים במקומות 4 ו-6 בלבד. מס' 4 היא זהבה גלאון, שסייעה רבות במאבק נגד ניצול בעלי-חיים במופעי בידור. מס' 6 היא צביה גרינפילד, מקימת העמותה הירושלמית למען החי, המטפלת בכלבים ובחתולים. העמותה פעילה גם בקרב המגזר החרדי. גרינפילד התבטאה בפומבי נגד ניסויים בחיות ופגיעה בהן במשקים חקלאיים.


הירוקים
בראש הרשימה לכנסת עומדים פאר ויסנר והדס שכנאי, חברי מועצת העיר תל-אביב-יפו מאז 1998. הגנה על בעלי-חיים תפסה מקום משמעותי בפעילותם במועצה, הן כנספח לעניינים סביבתיים והן בזכות מאמצים שיטתיים מצד שכנאי, שלא צמצמה את פעילותה בנושא גם לאחר שנוספה לסיעה חברה (אורנה בנאי), שהבטיחה להקדיש את עיקר פעילותה במועצה לטובת חיות. ממקום מושבם במועצת העיר, השפיעו הירוקים על חיות ברמה הארצית. שכנאי הובילה במועצה את המאבק בקרקסים המנצלים בעלי-חיים, עד להחלטהשלא לנפק רישיון לקרקסים כאלה בשטח העיר; בעזרתה, הגיעו עיריות נוספות להחלטה דומה. ויסנר יזם הקצבת רבע מיליון שקל מהעירייה לעמותות סביבתיות, עם נתח גדול לארגונים למען חיות, ושכנאי ארגנה תקציבים לתוכניות חינוך סביבתיות, ובכלל זה רבבות שקלים שהוקדשו לחינוך לכיבוד בעלי-חיים.


המפד"ל / האיחוד הלאומי-מפד"ל
שתי הצעות חוק של חברי המפד"ל (שאול יהלום וניסן סלומינסקי) הוגשו בכנסת ה-16. בנוסף לכך, סייעו זבולון אורלב וגילה פינקלשטיין במאבק נגד פיטום האווזים: אורלב סייע מבחוץ בוועדת החינוך והשתתף בהפגנה נגד הצעת החוק עוקף בג"ץ של כץ; פינקלשטיין התנגדה לפיטום כחברת הוועדה, והגישה שאילתה בנושא לשר החקלאות. בבחירות לכנסת ה-17 חברה המפד"ל לאיחוד הלאומי, וארבעת הח"כים שהוזכרו נמצאים במקומות 2, 5, 10 ו-11ברשימה המשותפת.


ש"ס
לא מוכרות לנו יוזמות של ש"ס לטובת בעלי-חיים בכנסת ה-16, אך משולם נהרי (מועמד מס' 4 לכנסת ה-17) תרם רבות בדיוני הוועדות, ובמיוחד במהלכים להפסקת פיטום האווזים ולרפורמה בעניין "עגלי חלב". בנושאים אלה, משקפת תרומת נהרי את עמדתו המתקדמת של הרב עובדיה יוסף.



האנשים

פוליטיקאים ובעלי-חיים
לפי ניסיון הכנסת ה-16, הנטייה האישית של הח"כים חשובה יותר מהשתייכותם המפלגתית. עם זאת, קשה לאמוד את תרומתו של כל ח"כ, כי כוח פוליטי רב מאפשר לעתים קרובות להשפיע במאמץ קטן, לעומת השפעה מעטה בלבד של חבר אופוזיציה מסור יותר. כך, מבין שלושה תיקונים מבורכים שהתקבלו לחוק צער בעלי-חיים, שניים הועברו על-ידי חברי הליכוד, יולי אדלשטיין ויחיאל חזן. תרומה קריטית לעצירת פיטום האווזים תרמה ציפי לבני (כיום חברת קדימה) כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, מטעם הליכוד. לבני ויצחק הרצוג (העבודה) עצרו את הצעת חוק עוקף בג"ץ של כץ. לבני גם השפיעה כנראה על החלטת הקונצנזוס של הממשלה בדבר סגירת ענף הפיטום. לעומת מהלכים כאלה בצמרת הכוח הפוליטי, היו פוליטיקאים שנהגו כמו סלבריטיז מן השורה, כשהשתתפו בהפגנות של ארגונים לזכויות בעלי-חיים (למשל: שריד, פורז ואורלב) ואמרו דברים נוקבים בנושא, שצוטטו בעיתונות (למשל: שריד, ציפי לבני ואורלב). יש שאף פרסמו טורים משלהם: שלגי כתב נגד הצעת החוק של כץ; טיבי כתב על הזנחת המשטרה את הטיפול במתעללים; ושכנאי כתבה על תרגילי התעמולה של המפטמים. עם זאת, עיקר עבודתם של הפוליטיקאים הוא בפעילות פרלמנטרית. לדברים שכבר נכתבו לעיל, נוסיף פרטים אחדים על עבודתם של הפוליטיקאים הבולטים ביותר בכנסת ה-16:


אברהם פורז
פורז, מחוקק חוק צער בעלי-חיים, מבין טוב יותר מכל עמיתיו, שהפגיעה הנרחבת ביותר בבעלי-חיים מתרחשת בתעשיות המזון, והוא בקיא היטב באפשרויות להגבילה בחקיקה. עבודתו בכנסת ה-16 היא המשך רציף ושיטתי של פרויקט חקיקה בן למעלה מתריסר שנים, שפורז עומד בחזיתה. חמש מתוך שש הצעות החוק של חברי שינוי (כיום רובם חברי חץ) הוגשו לפי נוסח הצעות ישנות של פורז או ביוזמתו. קובצי התקנות בעניין "עגלי חלב" והובלת בהמות, כמו גם תיקונים לחוק, מהווים המשך לעבודתו, והוא מעורב בהם והשתתף ברוב הישיבות בעניין בעלי-חיים בוועדת החינוך ובוועדת הכלכלה, לעתים קרובות כח"כ כמעט יחיד או אף יחיד. למרבה הצער, החל פורז את תפקידו כשר הפנים בעידוד מכירת בשר חזיר. אך לאחר מכן הוא תיקצב פיזור פיתיונות אוראליים לחיסון מפני כלבת, והקצה 2 מיליון ₪ לעיקור וסירוס של חתולים. פורז אף התערב לטובת החתולים במהלך ההרעלות שנערכו בשרון בתחילת שנת 2004.


אחמד טיבי
טיבי הצליח להעביר תיקון חוק להחמרת ענישה למתעללים – הישג גדול לחבר סיעת אופוזיציה קטנה. הוא יזם הצעת חוק נוספת וחתום על הצעה שלישית. טיבי גם הגיש שאילתות: לשר לביטחון פנים – על הזנחת הטיפול במתעללים, ולשר החקלאות – על הימנעות המשרד מאכיפת פסיקת בג"ץ בעניין הפיטום. הוא גם פנה אל שר החקלאות בניסיון למנוע את האיסור על החזקת עופות בלולים פתוחים. בנוסף לאלה, יצר טיבי קשר קבוע ופתוח עם ארגונים רבים, והפך לכתובת הנגישה ביותר בכנסת בעניין בעלי-חיים.


אילן שלגי
כיו"ר ועדת החינוך, התבלט שלגי בהפסקת הפיטום, והוא היה הח"כ היחיד שהגיע לסיור במפטמת אווזים (4.7.2004). ב-14.7.2004, העלה שלגי נושא דחוף לסדר-היום של הכנסת: עיכוב התקנות לרפורמה בתעשיית "עגלי החלב" על-ידי משרד החקלאות. הוא תיאר את סבלם של העגלים והזמין את עמיתיו לצפות בסרטים שצילמה אנונימוס במכלאות. בתגובה, התחייב שר החקלאות להעביר את התקנותבמהירות לאישור ועדת החינוך. שלגי הגיש לשר החקלאות שאילתות בנושא פיטום אווזים ו"עגלי חלב", ויזם הצעת חוק לאיסור שחיטה ללא הימום. הוא גם הפגין ביקורתיות על ניסויים בבעלי-חיים והשתתף בסיור ח"כים בבית החיות בהדסה עין כרם (22.7.2003).


יוסי שריד
לשריד ותק ניכר בקידום ההגנה על בעלי-חיים. בכנסת ה-16, כחבר בוועדת החינוך, הוא השתתף בכל הדיונים ותרם תרומה מכרעת לקידום תקנות לטובת בעלי-חיים ולעצירת תקנות נגדם. הוא הפגין בקיאות בפרטים וחריפות בחשיפת מניפולציות של משרד החקלאות ומשרד הבריאות. יותר מכל ח"כ אחר, שריד מבין את חולשות החוק בעניין ניסויים בבעלי-חיים, והוא היה הח"כ הנחרץ ביותר בדבריו נגד ניסויים בבעלי-חיים ונגד מחדלי המועצה לניסויים בבעלי-חיים; הוא אף הגיש הצעת חוק לשינוי הרכב המועצה. שריד, בסיוע איתן כבל ושר הבריאות, דני נווה (ליכוד), תרם להפיכת החלטתה של המועצה, להפסיק לספק לחברים תמלול של ישיבותיה (26.12.2004); הוא גם הופיע בספטמבר 2005 כעד הגנה לטובת איילת סלעי-רייז (העמותה למען מדע מוסרי) בתביעת דיבה שהגיש נגדה משה בושמיץ, מבעלי חוות מזור לגידול ולייצוא קופים לניסויים. בפברואר 2004 התגייס שריד למאבק בהרג החתולים בשרון.


איתן כבל
כבל הגיש בכנסת ה-16 ארבע הצעות חוק והוא שותף לשתיים נוספות. הצעותיו עוסקות בעיקר בהגנה על כלבים, וכן ברפורמות הקשורות בניסויים בבעלי-חיים. כבל תרם בישיבות הוועדות לקידום המהלכים נגד פיטום האווזים והוא התבטא נגד ניסויים בחיות. הוא גם הגיש שאילתה לשר הבריאות בעניין תמלול ישיבות המועצה לניסויים בבעלי-חיים.



למידע על פעילות בעניין בעלי-חיים בכנסת ה-15
למידע על הבטחות המועמדים והמפלגות לקראת הכנסת ה-17

הכתבה מסתמכת בעיקרה על עשרות מסמכים מתוך אתר הכנסת: פרוטוקולים של ועדת החינוך והתרבות וועדת הכלכלה, הודעות לעיתונות של הוועדות, הצעות חוק, חוקים ותקנות.




קישורים נוספים: