רפובליקת בנענע

הודו ותאילנד
לאן לנסוע, מה לאכול, מה לראות, טיפים, סיפורים ותמונות
מאת: האדם הפשוט.. 12:46 10-12-2005


רצוי להתחיל טיול בהודו ותאילנד כמה חודשים לפני המועד המיטבי (העונה היא מספטמבר עד מאי) בכדי להשיג כרטיסי טיסה זולים ובמועדים הנוחים, ולשאול על חיסונים שצריך לעשות. למי שחושש כדאי לפנות לרפואה אלטרנטיבית.
למרות שספרי ההדרכה של לונלי פלנט להודו ותאילנד לא זולים, הם פריט חובה, במיוחד בהודו. אין כל בעיה לערוך טיול לא מודרך בהודו ותאילנד, שהן ארצות דוברות אנגלית ברובן. בתאילנד יש חבילות תיור מקומיות, כמעט בכל פינה יש משרדי נסיעות מקומיים ואפשר לרכוש טיולים מודרכים לסביבה הקרובה.
גם בהודו וגם בתאילנד לא להבהל מההלם הראשוני: יום יומיים ואתם מתאקלמים מצויין.




משחטה לאוניות
בהודו טיילתי בחוף המערבי מומבאי צפונה ודרומה לאורך החוף. אתר מומלץ הוא "אלנג".
בגוג`ארט, מצפון למומבאי, ישנו אתר ענק לפירוק אוניות. הבעלים לא מרשים בקלות להיכנס ובכדי לקבל אישור צריך לנסוע לגנדי נגר (4 שעות), למרות שנסעתי וקבלתי את האישור הוא היה כרוך בתשלום
ולא כלל אישור צילום. זה לא מצא חן בעיני אבל שהגעתי לשם האיש שהיה אמור להכניס אותי לאתר עדיין לא הגיע. חזרתי כ-100 מטר לאחור ולקחתי שביל שפנה ימינה ודרך השדות הגעתי לקצה של האתר
וגם צילמתי ללא רשות.
22,000 פועלים חיים שם בתנאים מחפירים ועובדים בתנאים מחפירים. למי שמבין: הם חותכים ברזל בברנר ברגליים יחפות. אין מה לדבר על ציוד מגן אישי או על פיגומים סבירים - הם עובדים בסנפלינג
(אוניות הן יצורים גבוהים). זה היה מבחינתי האתר היחידי שהייתי חייב להיות בו.

לאחר מכן המשכתי לגואה ודרומה. בנסיעות ארוכות יש לקשור את התיקים לגוף. ברכבת רצוי לבחור קרון מחלקה ראשונה הוא עם מיזוג ובטוח יותר יחסית. לחשוד בכל מיני מאכערים של טיולים מקומיים!


אוכל בהודו
בהודו הייתי צנוע מאד בכל הקשור לאוכל . בבוקר אכלתי פירות על פי רוב אננס (יותר טעים מהתאילנדי) ובננות יותר מאוחר. לארוחת צהרים קניתי ירקות לסלט בשוק ולחם, והכנתי טחינה משומשום מלא שהבאתי מהארץ. לפעמים אכלתי אורז במסעדות בערב, על פי רוב זה אורז מטוגן .
מים – חשוב לא לשתות מים אלא מבקבוקים, גם לא קרח וגלידה. מי קוקוס טרי הם פתרון מצויין.





תאילנד
לא יודע אם זו רק נוסטלגיה אבל אהבתי יותר את הודו. תאילנד מתויירת וסטרילית הרבה יותר. תאילנד של היום יותר יקרה מבעבר ויותר יקרה מהודו.
בתאילנד כדאי יותר לרכוש טיול מאורגן אבל להקפיד שהוא כולל את הצפון וחלק מהאיים פוקט או קוסמוי ושלא יעשו לכם טירונות עם השכמה מוקדמת בבקרים. לא להתרשם כשכוללים לכם את העיר פטיה - זו בעיקר עיר של זנות. באופן פרטי, טיול לא מאורגן עלה לי 1,500 דולר לאדם למשך 3 שבועות.

כדאי להתחיל בבנקוק להגיע לקוואסן רוד, שם יש את "הקשר הישראל" - אינטרנט ושיחות לארץ במחירים מצחיקים. או לחלופין, להזמין מהארץ טיסת המשך פנים לצ'אנג-מאי.
בצ'אנג מאי בצפון תאילנד יש בית חב"ד ואכלנו שם בדרך כלל. בחג שמחת תורה, בתור מפונה גוש קטיף, היה לי הכבוד לערוך הקפה ראשונה של שמחת תורה. היו חביבים אלינו שם.
הישראלים לנים בדרך כלל ב"רד בריק" גסט האוס - אוכל כשר וטיולים לסביבה יש במקום.
אתר חובה בתאילנד הוא האיים במפרץ פנג נגה. אפשר לרכוש טיול מודרך מפוקט. המקומיים קוראים למקום "", משום שם צולם הסרט "האיש עם אקדח הזהב". מקום מהמם ביופיו.
טיסות פנים זולות אפשר לרכוש בחברת ONE TO GO. לא כדאי להטרטר 15 שעות באוטובוס מבנקוק לצ'אנג מאי. כנ"ל מבנקוק לפוקט .




פילים
הנה פיל שעובד למחייתו ע"י תיירים שמאכילים אותו: התיירים קונים בננות מבעליו של הפיל ומאכילים את הפיל. אם תשימו לב יש לפיל פעמון על צווארו והוא מניע את ראשו מצד לצד בתנועות של מעין ריקוד, והפעמון משמיע קול עקב כך כאטרקציה לתיירים שקונים בננות בכדי להאכיל אותו.
בדרך כלל לא תשמעו ממני "איזו חיה חמודה" אבל הפיל הזה נגע ללבי .




אוכל בתאילנד
בתאילנד הרבה יותר נקי מהודו ואפשר יותר לאכול בחוץ ללא חשש, גם מדוכנים ברחוב. בנושא המים גם כן לקנות מים בבקבוקים.
פירות ...לעומת הודו כאן יותר נקי. בהודו קניתי פירות וקילפתי בעצמי למשל אננס. בתאילנד אפשר לקנות פרי פרוס ומוכן לאכילה אפשר לסמוך עליהם בקטע הזה. אכלתי יותר במסעדות גם בגלל הלחץ של אשתי אבל רק במסעדה שהיה לה תפריט צמחוני, אין בעיה הם נקיים.
יש פירות וירקות אורז ונודלס, אין כל כך קטניות וזה יוצר בעיה. באיזורים הכפריים אפשר לאכול ביצי חופש אמיתיות. חלב ומוצריו התאילנדים לא אוכלים, אך אפשר למצוא יוגורטים למיניהם ברשת 7-11 ,יש חנות כזו כל חצי קילומטר בערים.
אננס אכלתי עד שנמאס לי. עברתי לאבטיח.
אוכל ישראלי יש בבתי חב"ד בבנקוק בצ'אנג מאי ובקוסמוי, ובכמה מקומות בקוואסן, בבנקוק ובקשר הישראלי.
בבנקוק, בצ'אנג-מאי, בקוסמוי ובפוקט אפשר לאכול אוכל ישראלי: בבנקוק בבית-חב"ד או ב"קשר הישראלי", בצ'אנג-מאי ובקוסמוי בבית חב"ד.
בפוקט דווקא אכלנו במסעדה ערבית - וואלה איזה פול הגישו לנו! לא כמו של עזה, שזה רק פול, הם הוסיפו לו עוד ירקות, הרבה יותר טעים. עם המלצר דיברנו קצת ערבית.

השווקים בתאילנד לא עיניינו אותי גם כי לא הייתי זקוק להם. הפתעה: לא ביקרתי בשוק הצף לא עניין אותי לראות כמה זקנות מוכרות מוצרים על גבי סירות. ויתרתי גם על המסעדה הענקית שבה מבשלים לך את היצורים החיים, בהרבה מקרים מול העיניים. מה גם שהם לא זולים כלל.




צמחונים, לא להיבהל!
צמחונים, לא להיבהל מתאילנד - היא לא כל כך גרועה מבחינת זכויות בעלי חיים כפי שמציירים אותה בדרך כלל. אני כמעט ולא נתקלתי בחרקים מטוגנים, זה אבל לא במקומות המרכזיים אלא בשווקים הפשוטים.
בתאילנד לא אוכלים חיות מחמד ככלבים וחתולים. על הכדורים הלבנים שעל השיפודים שאלתי, אמרו לי שזה עשוי מגופות של דגים.
התאילנדים אמנם לא צמחונים אבל ראיתי הרבה כלבים וחתולים מטופחים ואפילו כמה פודלים מטופחים ומסופרים למופת.
רוב החיות שהם אוכלים הם מן הים, ותרנגולות - אם כי גם ראיתי הרבה תרנגולות מסתובבות חופשי, גם בעיר, בשכונות.
מבחינת זכויות בע"ח ציפיתי ליותר גרוע.


לא לשמוע לכל החכמולוגים
לא לשמוע לכל החכמולוגים שאומרים "אל תביאו כלום מהארץ גם לא תחתונים" - ציוד אישי תביאו מהארץ.
חזיות במידה C ומעלה הן מצרך נדיר.



קישורים נוספים: