רפובליקת בנענע

הכל על שפעת העופות
מהי השפעת, כיצד מתפשט הוירוס ומה ניתן לעשות
מאת:אמנוןימוס 18:46 24-10-2005
כך מעריך ד"ר דיוויד נבארו, הממונה על תיאום הפעולות במלחמה נגד הנגיף בארגון הבריאות העולמי. במשרד הבריאות בארץ מעריכים שכ 1.6 מיליון ישראלים עלולים לחלות במחלה וקרוב לשלושת אלפים למות ממנה (יותר מסך כל הרוגי הטרור מקום המדינה).
עד כה כבר נהרגו כחמישים מיליון עופות ושישים בני אדם כתוצאה משפעת העופות והצעדים לחיסולה.


מהי שפעת העופות?
שפעת העופות מקורה בנגיף המכונה H5N1. נגיף זה נפוץ ומתרבה בקרב אווזים וברווזים מבלי לגרום אצלם למחלה. לעומת זאת, הוא קטלני ביותר לתרנגולות. כיום הוא מועבר לבני אדם רק על ידי מגע עם עופות נגועים.

כיצד מתפשט הוירוס?
בטבע אין מגע רב בין עופות ממינים שונים ולכן התפוצה יחסית מוגבלת. שיווי המשקל האקולוגי הזה מופר באופן גס על ידי האדם שמגדל עופות ממינים שונים בצפיפות גבוהה ובמספרים גדולים בכמה סדרי גודל מעבר לאוכלוסייתם הטבעית. ריכוזים גדולים אלה מהווים כר נוח להתרבות מהירה של זני חיידקים ווירוסים וליצירת מוטציות חדשות ומסוכנות. עיקר התפוצה כיום מקורו במקומות שבהם כלואים על ידי האדם ברווזים או אווזים בסמיכות לתרנגולים. בארץ קיים מצב כזה ביישובים שבהם מגדלים ומפטמים אווזים וברווזים (בניגוד לחוק). הנגיף מועבר בין ארצות הן על ידי מעבר של עופות חיים ומתים המשווקים כסחורה והן על ידי עופות נודדים שנמשכים ללולים ומקורות המזון שבהם.

הנגיף מועבר לאדם על ידי מגע עם עופות חיים ומתים ולכן כיום נמצאים בסכנה בעיקר החקלאים והמשווקים שבאים במגע עם העופות, אוכלי חיות שבאים במגע עם גופות העופות מהקנייה ועד לבישול וגם אלה שאוכלים עופות למיניהם או ביצי עופות שלא בושלו מספיק.
בצורתו הנוכחית, הנגיף אינו עובר ישירות מאדם לאדם.


ממה נובע החשש למגפה עולמית?
עד היום נהרגו מהנגיף 60 בני אדם במזרח אסיה, אבל זה כאין וכאפס לעומת הסכנות שצפויות ממנו.
החשש הגדול הוא מפני מוטציה שתגרום לנגיף המועבר ישירות מאדם לאדם. מוטציה כזו, שכנראה מקורה, דומה גרמה למגפת השפעת הספרדית הגדולה ב 1918 שקטלה 50 עד 100 מיליון בני אדם.
בטבע הסיכוי ליצירת מוטציה כזו נמוך יחסית, אבל כאן שוב נכנסת מעורבות האדם. שילוב של וירוסים חייתיים ואנושים באותו נשא יכול לגרום למיזוג של וירוס שיאחד את תכונות השניים. השכנות של בני האדם והעופות שבמשקים המתועשים מהווה כר נוח לכך. וירוס אנשוי יכול לעבור לעופות, או להיפך ושם להתמזג לוירוס חדש וקטלני. הצפיפות והכמות העצומה של העופות במשקים המתועשים מגבירים באופן ניכר את הסיכוי לכך. וירוס כזה עלול לרשת את תכונות ההדבקה מאדם לאדם מהוירוס האנושי. מדי שנה אנו נחשפים למיני וירוסים חדשים שהם למעשה מוטציות של וירוסים ישנים המוכרים לגוף. לכן המערכת החיסונית מצליחה יחסית בקלות להאבק לנו. כאשר הוירוס מגיע ממקור לא אנושי, מדובר בגורם חדש למערכת החיסונית ולכן קשה יותר לגוף להאבק בו. מכיוון שמדובר בנגיף חדש ממוטציה עתידית שעדיין איננו מכירים, אין אפשרות להתכונן מראש ולפתח חיסון.


האם צמחונים נמצאים גם כן בסיכון?
כל עוד הנגיף מועבר לאדם רק במגע עם עופות, צמחונים יכולים להיות שקטים, כל עוד הם נמנעים ממגע ישיר עם עופות חיים או מתים. אם הנגיף יעבור מוטציה, הוא עלול לעבור ישירות מאדם לאדם, כולל צמחונים. היתרון היחיד של צמחונים וטבעונים במקרה זה הוא בתזונה בריאה יותר שמחזקת את המערכת החיסונית ואינה מעסיקה אותה לשווא עם כל מיני חומרים מהחי, הורמונים וכימיקלים מיותרים שנמצאים בשפע במזון מהחי ומהמת.

האם זה מציאותי או סתם תרחיש בדיוני שסיכוייו נמוכים?
לדברי המומחים בתחום התפשטות של מגיפה שכזו היא וודאית והשאלה היא רק מתי תתפרץ ובאיזה היקף.

כיצד ניתן למנוע את הסכנה?
על ידי ביטול מוקדי התפתחות הנגיף - המשקים המתועשים. ביטול המשקים המתועשים יקטין באופן ניכר את הסכנה להיווצרות נגיפים חדשים וקטלניים כדוגמת שפעת העופות, הסארס ואחרים.

כיצד נערכים בארץ ובעולם לקראת הסכנה?
אף אחד לא מעלה על דעתו לפגוע במשקים המתועשים. אם עד עכשיו היה ברור שהחקלאים, משרדי הממשלה ורוב הציבור מתעלמים מהסבל וההרג של החיות לטובת תאוות הבשרים ולטובת עשיית כסף על ידי החקלאים, הרי שעכשיו מסתבר שאלו ערכים עליונים בעיניהם גם כנגד חיים של מיליוני בני אדם. אפילו כנגד משקי פיטום האווזים הבלתי חוקיים, משקים שלהם עלול להיות תפקיד משמעותי בהפצת שפעת העופות, לא נעשה עדיין כלום.

ההערכות הקיימת מתמקדת בשלושה שלבים:
1. הקטנת הסיכוי ליצירת מוטציה על ידי הקטנת המגע בין בני אדם לעופות - שימוש בבגדי מגן ובכפפות, חיטוי וכו`. היכולת לכך היא כמובן מוגבלת וקשה להמנע מחשיפה שכזו בהתחשב בהיקף האדיר של התעשייה ובכך שהיא מונעת מתוך מניעים כספיים שאמצעי הזהירות יכולים לפגוע בהם. להקות של עופות במשקים שבהם נתגלה הנגיף מושמדות כולן, אבל גם כאן יש חשש לאי שיתוף פעולה מצד החקלאים בשל בצע כסף. אמצעי זהירות נוסף הוא בידוד חולים אנושיים שעלולים להוות מצע להיווצרות המוטציה.

2. בקרה על תפוצת המחלה. כיום זה מתמקד בבקרה על העברה של עופות נגועים, חיים או מתים. היכולת לכך מוגבלת, הן בהעברה על ידי עופות בודדים והן על ידי סוחרים תאבי בצע שיעשו הכל כדי לעקוף את הביקורות למען בצע כסף.
אם הנגיף יעבור מוטציה שתעבור ישירות בין בני אדם, יהיה צורך למנוע את ההפצה כבר בשלבים הראשונים, על ידי איתור מוקדם ובידוד החולים, ביקורות גבולות וכו`. זה הצליח במקרה של הסארס, אבל עלול להיות כמעט בלתי אפשרי במקרה של נגיף מדבק יותר.

3. הגבלת היקף המחלה - ברגע שהמגפה החלה להתפשט, קשה מאד לעצור את התפשטותה. במקרה כזה משרד הבריאות נערך להגביל את התפשטותה על ידי הגבלות על מוקדי התקהלות, כולל סגירת בתי ספר, המלצה להמנע מנסיעה בתחבורה ציבורית (ומה יעשו העניים?) וכו`.

4. פיתוח תרופות - צפוי שייקח לפחות פרק זמן של 4-6 חודשים לפיתוח תרופות שכאלה. התרופות יהיו זמינות בתחילה רק במדינות שמייצרות אותן, שיידאגו קודם כל לתושביהן ורק אחר כך יגיעו גם למדינות אחרות. הגל העיקרי של המגיפה צפוי להמשך 6-8 שבועות, כך שבשלב זה לא יהיה עדיין מענה תרופתי.
תרופות אנטיביוטיות קיימות יכולות לעזור כנגד סיבוכים דלקתיים שעלולים להיווצר בעקבות השפעת. גם כאן יש פגיעה משמעותית כתוצאה מתעשיית המזון מהחי - השימוש הגדול באנטיביוטיקה בתעשייה זו (כנגד מחלות הנובעות מהצפיפות) גורם להגברת החסינות של החיידקים מפני האנטיביוטיקות הקיימות ולכן התועלת שבהן נחלשת משנה לשנה. ישנם עוד כמה סוגי אנטיביוטיקה שנשמרים לעתיד, לשימוש אחרי שהקיימים יהפכו חסרי תועלת, אבל מספרם קטן ובקרוב אנו עלולים להשאר ללא אנטיביוטיקה יעילה.


האם יש סכנה רק בעופות או גם בחיות אחרות המנוצלות על ידי האדם?
שפעת העופות מועברת על ידי עופות, אבל סכנות דומות יכולות להיות גם ממוטציה של נגיפים בבעלי חיים אחרים. נראה שהמודעות לשפעת העופות גברה מכיוון שכבר הפילה חללים, הן בקרב עופות מנוצלים והן בקרב בני אדם, אבל יתכן שמגיפה אחרת הקטלנית לאדם תתפרץ ללא סימנים מוקדמים שכאלה. נגיף שפעת העופות יכול לשכון אצל חזירים, כך שיש חשש שהמחלה תגיע גם דרך חזירים. בחזירים יש גם זנים אחרים של נגיף השפעת שעלולים לעבור מוטציה וליצור מגיפה.
גם נגיפים אחרים מקורם בניצול חיות על ידי האדם - נגיף האבולה הגיע כנראה מקופים, התפשטות הסארס החלה בקרב עובדי משקי בעלי חיים, הניפה מקורו במשקי חזירים ויש גם השערות שהאיידס הגיע דרך ניסויים בקופים.


מה אני יכול לעשות?
להפסיק לאכול חיות. ולהסביר לסובבים אותך על הנזק הרב שנובע מאכילת חיות. ניתן לעשות זאת ביעילות דרך עמותת אנונימוס, הארגון המרכזי בארץ שעוסק בזכויות בעלי-חיים ועידוד צמחונות וטבעונות.


קישורים נוספים: