רפובליקת בנענע

חיות בהוריקן
אסונן של חיות ואחריות אנושית בעקבות ההוריקן קטרינה
מאת:עמותת אנונימוס20:21 21-9-2005
סופת ההוריקן קטרינה, שפגעה בדרום בחופי מפרץ מקסיקו בסוף אוגוסט, חשפה לא רק מחדלים חמורים בטיפול בתושבי המקום האנושיים, אלא עוד יותר מכך – בבעלי-חיים. שבועיים לאחר הסופה, מתחילה להצטייר תמונה כללית: ההוריקן הותיר מיליוני קורבנות, תוצאה של כליאה ותלות בבני-אדם.





הקורבנות הרבים ביותר
ניו אורלינס, עם סוללות ההגנה המוזנחות שלה, היא מוקד האסון האנושי של ההוריקן קטרינה, ומוקד אסונן של "חיות מחמד". אולם אסון בקנה-מידה גדול הרבה יותר אירע באזורים הכפריים, שם מוחזקות מאות מיליוני חיות בתנאי כליאה אינטנסיביים. למעשה, אפילו בחקלאות שאינה מתועשת באופן מלא, נפגעו חיות רבות. בלואיזיאנה נמסר על עדר בקר בן מאות פרטים, שנלכד בשדה המוקף במים מלוחים, ללא מים ומזון. בנוסף לכך, הפרות ב-320 משקי החלב בלואיזיאנה נמצאות בסכנת מוות מרעב, כי נמנע מרפתנים לשוב למשקיהם ומשלוחי הדגנים למיסיסיפי הופסקו. מספר החיות שהוחזקו במתקנים חקלאיים בחמש המדינות הדרומיות המוכות ערב הסופה עמד על 636 מיליון, רובם תרנגולים בתעשיית הבשר. ייתכן, שרוב הקורבנות לא ספגו פגיעה ישירה, אלא מתו בגלל הפסקות חשמל כתוצאה מהסופה. עופות בתעשיית הבשר תלויים למחייתם לחלוטין בהשקיה, בהזנה ובאוורור אוטומטיים. די בהפסקת חשמל כדי לחסל את העופות שבלול מעומס חום ואדי אמוניה, בעקבות עצירת מערכת האוורור. בנוסף לכך, בג'ורג'יה הרסה סופת טורנדו שנוצרה מתוך ההוריקן 30 לולים לפחות, ולפי הנתונים שבידי הארגון Farm Sanctuary, הטורנדו לבדו הרג מאות אלפי עופות ולכד בלולים ההרוסים רבים אחרים. באלבמה ובמיסיסיפי עקרה הרוח גגות מעשרות לולים של תעשיית הבשר והותירה את העופות חשופים למזג-אוויר קיצוני. באזורים אחרים טבעו אלפי עופות. מספר הקורבנות מגיע אפוא למיליונים, ואין בידי איש הערכה מדויקת יותר. הידיעות בנושא מתפרסמות בתור "נזק כלכלי" גרידא, ובעלי הלולים משאירים עופות לכודים למות או "מטפלים" בהם בעזרת בולדוזרים: לול שנפגע ואין אפשרות מהירה להעביר את העופות ללול אחר, רומסים ומשטחים כשעופות חיים רבים נותרים בפנים.





הצלה מקומית
מספר ארגונים, המחזיקים במקלטים ל"חיות משק", יצאו לנסות להציל מעט מהעופות הלכודים. לפי דיווח מ-HSUS, רוב הלולנים שמחים לקבל את פני המחלצים, אולם בדרך-כלל מנהלי הלול אינם הבעלים שלו; הלול שייך לחברה גדולה, ולכן גם לולן השמח על בואם של המחלצים, אינו מאפשר להם להציל עופות שאינם נחשבים כרכושו. מקרה חריג אחד אירע בלולים בבעלות טייסון פודס בצפון מדינת מיסיסיפי. מתוך קומפלקס של חמישה לולים, שבכל אחד מהם רבבות עופות, נהרס אחד כליל על-ידי הסופה ושני אחרים ניזוקו קשה. עובדי הלול פינו 15,000 תרנגולים לתוך שני הלולים הנותרים, הצפופים מראש באופן בלתי נסבל. הדחפורים כבר החלו בעבודה ובעל הלול התיר במקרה זה לבצע חילוץ של מעט הניצולים. המחלצים שבו בלילה (11.9.2005) והצילו 300 עופות. התרנגולים, בני שבועיים-שלושה בלבד, נראו מתים בחלקם עד שהגיבו במקצת למגע יד. בלילה הבא חילצו יותר מ-700 תרנגולים, שהצליחו להימלט מהלול הקורס ומהבולדוזרים ולהצטופף בקבוצות קטנות ביער הסמוך. 21 תרנגולים חולצו בעזרת מוט ארוך שבקצהו רשת מתוך בור המלא בפחיות בירה ובגופות עופות, מכוסים ברימות. רבים מן התרנגולים שחולצו, היו במצב קשה, כתוצאה מהתייבשות קשה ומפציעות. כולם קיבלו טיפול ונשלחו למקלטים, שם יחיו בתנאים טובים ככל שיתירו להם נכויותיהם. כדברי מחלצת מטעם Animal Place, אחד הארגונים שהשתתפו במבצע, האירוניה היא שתרנגולים אלה אינם קורבנות הסופה אלא הניצולים שלה: התנאים בלול מתועש הם מחרידים בכל מקרה, ותרנגולים אלה היו נשלחים לשחיטה תוך שבועות אחדים. בזכות הסופה, קיבלו יותר מאלף עופות הזדמנות לחיות.









מעבדה ואקווריום
בנוסף למשקים חקלאיים, גם מעבדות מחקר מחזיקות אלפי חיות כלואות בתנאים קשים, בעיקר מכרסמים. במעבדות אוניברסיטת לואיזיאנה (LSU) שבניו אורלינס היו ערב הסופה כ-8,000 חיות, וביניהן עכברים, חולדות, כלבים וקופים. לדברי דיקאן מרכז המחקר שהחזיק בחיות, כולן נהרגו. רבות טבעו. אחרות מתו מצמא ומרעב לאחר שנטשו אותן כלואות, ויש שהומתו קודם לכן, כנראה מתוך ציפייה לבאות. בגן החיות של ניו אורלינס מתגאים בכך ש-5,000 החיות הכלואות בגן ניצלו, אולם 2,000 הדגים שבאקווריום מתו מזיהום במים. חייהם באקווריום תלויים בחשמל לסינון ולחמצן, ואף על-פי שבמקום הותקן גנרטור לשעת חירום, הוא לא פעל ביעילות מספיקה.

הפקרת "חיות מחמד"
גם עבור "חיות מחמד" – כלבים, חתולים, ציפורים בכלובים ודגים באקווריומים – הסופה הייתה קטלנית אף יותר מאשר לרוב התושבים האנושיים. ככל הנראה, רבבות חיות ננטשו בידי התושבים הנמלטים. לעתים קרובות, החיות נותרו קשורות או כלואות בכלובים, באופן שגרם ישירות למותן מטביעה או מרעב וצמא. להפקרה בידי התושבים הצטרפה מדיניות דרקונית של הרשויות. נציגי הרשויות, מהמשטרה ועד לצלב האדום, אסרו על תושבים שנשארו עם החיות בבית לקחת אותן בכלי הפינוי. החיות הופקרו, לעתים ללא סיכוי לחיות. כך ניצול בן 55, שהחזיק מעמד במשך חמישה ימים על עץ עם כלבתו בת ה-16, ניצב בפני הברירה להשאירה לגווע על העץ או להרוג אותה. ב-6 בספטמבר אף הוציא ראש העיר ניו אורלינס הוראה לפנות תושבים בכוח, וכך גם האמיצים שנשארו בניו אורלינס עם החיות, אולצו להפקירן. בנוסף לכך, הרשויות חסמו את כניסתם של צוותים מנוסים ומצוידים מטעם ארגונים להגנת חיות: בניו אורלינס נאסרה הכניסה שישה ימים לאחר הסופה, ובמיסיסיפי נאסרה הגישה באזורים רבים במשך יותר משבוע. בעקבות החשיפה התקשורתית של נטישות כפויות וקורעות לב, חלו הקלות במדיניות הרשויות – מעט מדי ומאוחר מדי עבור חיות רבות. ב-10 בספטמבר פתח PETA קמפיין נגד מדיניות הרשויות ולטובת התייחסות מסודרת לפינוי חיות בהנחיות לשעת חירום בכל רמה של הממשל – מהפדרלית ועד לעירונית. אולם בפועל, במהלך אירועי ההוריקן קטרינה, הרשויות הפרו כללים שגובשו בעבר עם ארגונים להגנה על בעלי-חיים, ועצם ההנחיה להפקיר חיות אינה חוקית, לפי PETA. בלואיזיאנה, למשל, אסורה הנטישה לפי החוק למניעת התאכזרות לבעלי-חיים. הנושא נדון בימים אלה בוועדת הרפורמה הממשלתית של בית הנבחרים, לקראת שימוע בעניין הסופה בממשלת ארצות-הברית.





הצלת "חיות מחמד"
ארגונים רבים שלחו צוותים לאזורי האסון. תוך ימים אחדים הוקמו מקלטים זמניים לחיות בלואיזיאנה ובמיסיסיפי, שם הן קיבלו מים, מזון וטיפול רפואי ראשוני, וכן סומנו בשבב, צולמו ונתוניהן הועלו לאתר Petfinder.com, שמסייע לאנשים למצוא חיות אבודות. לפי נתוני IFAW מ-13 בספטמבר, יותר מ-232 חיות הגיעו למטפליהן המקוריים. שני ארגונים גדולים הכריזו על הענקת טיפול וטרינרי בסיסי חינם לעקורי הסופה שיביאו חיות לטיפול. באותו יום פרסם HSUS סיכום של החיות שחולצו עד כה מלואיזיאנה וממיסיסיפי על-ידי הארגונים השונים: 4,834 – מתוכן 2,783 כלבים וחתולים ו-121 סוסים. ב-12 בספטמבר, למשל, הובאו במפתיע 770 חיות למרכז שליד ניו אורלינס; ובעקבות העומס, החלו הצוותים לפזר בעיר מזון ומים בתחנות האכלה, עבור החיות שאינם יכולים לחלץ כעת. רק ב-10 בספטמבר אישרו רשויות לואיזיאנה להוציא מהמדינה חיות "ללא בעלים", וכך החלו מסעות ממושכים ויקרים לרחבי ארצות-הברית. מקלט ליד סן פרנציסקו, למשל, קלט 120 חיות מטיסה שעלותה נתרמה על-ידי איל נפט מטקסס. חיות אחרות הובלו למקלטים בטקסס הסמוכה. שבועיים לאחר הסופה, מבצע ההצלה עדיין בעיצומו.


קישורים נוספים: