תעשיית הביצים היא אחת מתעשיות הסבל הנוראיות שקיימות בארץ. בתעשייה זו נזרקים מיליוני אפרוחים זכרים בני יומם לפחי אשפה לגסוס למוות משום שגידולם לבשר אינו משתלם מבחינה כלכלית, מקוריהן של תרנגולות נחתכים באלימות באמצעות להב מתכת לוהט, הן מאולצות להטיל ביצה כמעט מדי יום, נשללת מהן האפשרות לקיים את אורח החיים החברתי הטבעי להן בלהקה, הן עוברות הרעבה והצמאה מכוונת להגדלת תפוקתן, נכלאות בכלובים צפופים בהם לכל תרנגולת מוקצב שטח מחייה של 20X20 ס"מ ואין להן אפשרות אפילו למתוח את כנפיהן וכמובן מסיימות את דרכיהן ברצח אכזרי. ישנם מספר הבדלים עיקריים בין תעשיית הביצים "הרגילה" לבין תעשיית הביצים המכונה ביצי "חופש" או ביצים "אורגניות: 1) התרנגולות אינן כלואות בתוך כלובים צרים שאינם מאפשרים להן יכולת תנועה מינימלית ויכולת לפרוש אפילו את כנפיהן, אלא הן כלואות בתוך ביתן עם יציאה לחצר מגודרת. 2) לתרנגולות יש מעט תאי הטלה המשותפים לכולן, בהן הן יכולות להטיל את הביצה "בפרטיות" בניגוד לכלובים הצפופים בהן ההטלה מתבצעת בתוך הכלוב עצמו ללא פרטיות כלל. 3) התרנגולות אינן עומדות על רצפת ברזל אלכסונית מחוררת, דבר הגורם לסבל קיצוני, אלא עומדות על רצפה חולית. 4) האלימות בין התרנגולות אינה מגיעה לרמה כה גבוהה כפי שקורה בכלובי הסוללה, שם התרנגולות אינן מסוגלות להתגונן בגלל הכליאה הצפופה. 5) לפי תקן החקלאות האורגנית אסורה שיטת ההרעבה של תרנגולות על מנת להאיץ את ההטלה שלהן. |
לכאורה, במבט חטוף נראה שתעשייה זו אינה "נוראית כל-כך" - אין כלובים קטנים מדי, יש תאי הטלה, אין הרעבה, האלימות פחותה והתרנגולות "זוכות" למצע נוח יותר לדרוך עליו. אך אסור לשכוח שיש הרבה יותר מן המשותף בין התעשיות מאשר שונה. אדם הקונה ביצי "חופש"\אורגניות מממן: 1) רצח אפרוחים זכרים. 2) קיטום מקורם של התרנגולות. 3) תרנגולות שנוצרו מאותו זן מעוות גנטית הזהה לאחיותיהן בכלובי הסוללה - מה שאומר שאם תרנגולת מטילה 12-20 ביצים בשנה באופן טבעי, הרי שהיום היא תטיל מעל 300. בנוסף גם בלולים אלו ביצה שהתרנגולת מטילה גדולה מצינור ההטלה שלה, לכן כל הטלה מלווה בכאבי תופת ולחץ כבד על חלקים פנימיים מסביב לצינור ההטלה עד כדי כך שבשלב מסוים חלק מהאברים הפנימיים נופלים החוצה. 4) רצח התרנגולות עצמן כאשר הן אינן רווחיות מבחינת הלולנים. 5) מניעה מהתרנגולת לדגור על ביציה, מעשה שבפני עצמו הוא פסול משום שלתרנגולות ישנו אינסטינקט חזק לשמור בקנאות על ביציהן. |
לולי "החופש" – כתעשייה בפני עצמה – היא תעשייה מאוד אכזרית. מדובר על כליאה של מאות תרנגולות בממוצע בכל לול, אילוץ הטלה כמעט יומיומי שגורם לסבל רב לתרנגולות, הפרדה מאורח החיים הטבעי שלהן, אפרוחים שנזרקו חיים לפח, חיתוך מקור ורצח. האם מישהו היה מוכן לממן תעשייה כזאת בפני עצמה? כמובן שלא. האם מישהי הייתה מעלה על דעתה לעודד אנשים אחרים לקנות מוצרים ממקום כזה? בוודאי שלא. אז מדוע יש אנשים שבכל זאת קונים ביצי "חופש"? הסיבה לכך היא שאנו רואים רק את המשוואה שבה ביצי "חופש" הן החלופה היחידה לביצים "הרגילות". ואכן במצב כזה אין ספק מה עדיף לקנות. אבל אלו אינן האפשרויות היחידות: ישנה אפשרות נוספת ומוסרית יותר - הימנעות מוחלטת מצריכת ביצים, דבר שקל לבצעו יותר ממה שהיינו משערים. הרי אם ננסה להסתכל על זה מנקודת מבט "חיובית", אז במקרה הטוב לולי ה"חופש" הם כמו תעשיית בשר התרנגולים: כליאה, עיוות גנטי ורצח. במקרה הגרוע לולי ה"חופש" גרועים יותר מתעשיית הבשר, שכן מעבר לכליאה, לעיוות הגנטי והרצח, יש פה התעללות שנמשכת כשנתיים, ניצול יומיומי של שדידת הביצים, כאב פיסי רב וכמובן לא לשכוח - אפרוח זכר שנמעך בפח על כל תרנגולת חיה. הניסיון להשוות בין לולי הביצים ולהסיק מכך שזה בסדר לקנות ביצי "חופש" כי הביצים "הרגילות" אכזריות מדי בהשוואה להן הוא ניסיון כושל, מפני שההחלטה לא לקנות ביצי "חופש" עומדת בפני עצמה ולא כשאלה איזה מהאופציות הגרועה יותר. הרי באותה מידה אפשר גם לטעון שעדיף לאכול בשר תרנגולים מאשר לקנות ביצי "חופש" [1], או שעדיף לאכול בשר פרות מאשר בשר תרנגולים[2]. אבל אנחנו יכולים להיות צמחונים ולא לאכול בעלי-חיים בכלל, לכן מה יותר גרוע – תעשיית תרנגולים או תעשיית עגלי חלב – זוהי משוואה לא רלוונטית. כך גם לגבי ביצים – יש באפשרותנו להיות טבעונים ולהחרים את תעשיית הביצים כולה במקום לחשב חישובי סבל ומה יותר גרוע. הכל גרוע. |
הרעיון שבבסיס האידיאולוגיה של זכויות בעלי-חיים הוא הרצון להגן ולדאוג לאינטרסים של בעלי-החיים. זהו רעיון שבמהותו נועד להגן על החלש וחסר הישע בחברה שלנו, אותם חלשים שיכולים לחוש כאב ושיש להם רגשות וצרכים. אדם שאכפת לו מבעלי-חיים ירצה שיהיה להם טוב. אם אנו מחליטים לאמץ כלב או חתול, מה שצריך להוביל אותנו בהחלטה זו הוא לספק בית חם לאותו בעל-חיים. אם אנחנו מאמצים כלב וקושרים אותו בגינה כל חייו זה לא נקרא לדאוג לו באמת. אם אנחנו קונים תוכים ושמים אותם בכלוב בתוך הבית שלנו כדי שישעשעו אותנו זה לא נקרא לעזור ולהגן על בעלי-חיים. זה נקרא לנצל אותם בשבילנו. זה להתעלם מהצרכים ומהרצונות שלהם ולכפות עליהם לעשות דברים בניגוד לרצונם כדי שאנחנו נפיק מזה הנאה. לעומת זאת, לאמץ כלב מכלבייה ולתת לו לחיות חיי אהבה וחופש אמיתיים זה נקרא לעזור. למצוא קיפוד ברחוב ולהחזיר אותו לשטח המחייה הטבעי שלו – זהו יישום של זכויות בעלי-חיים. להבין שבעלי-חיים הם ישויות בפני עצמם, שהם זכאים לחיות את חייהם כפי שהם בוחרים וכפי שטוב להם ולא כפי שאנחנו מחליטים בשבילם לשירותנו – זה זכויות בעלי-חיים. |
אדם הקונה ביצי "חופש" הוא אדם שמוכן לקבל - ולמעשה תומך ומממן ישירות - פגיעה ביצור חי. אנשים חושבים שע"י קניית ביצי "חופש" הם בעצם "מכבדים את זכויותיהן של התרנגולות". איפה הזכויות של מיליוני האפרוחים שנזרקים חיים לזבל? איפה הזכויות לתרנגולות שמקורן נחתך עם סכין לוהט? איפה הזכות של התרנגולות להיות חופשיות ולא בשטח מגודר? איפה הזכויות שלהן כשאיברים פנימיים נופלים בגלל הטלה יומיומית? איפה הזכויות שלהן כשהתרנגולות פצועות מדממות וצולעות? איפה הזכויות שלהן כשמתפשרים ושמחים על חשבונם של חפים מפשע? יש אנשים המבינים את גודל סבלם של בעלי-החיים בתעשיות המזון אך בכל זאת מוכנים להתפשר על חשבונם של בעלי החיים והשינוי היחידי שהם מסכימים לו הוא שינוי רווחתי, במילים אחרות הם מתפשרים על חשבון בעלי-חיים ומקבלים פגיעה פחותה יותר במקום להבין שלכל יצור מגיע זכויות ולהיות חופשי ללא קשר לרמת הניצול אותו הוא חווה. האם הייתם תומכים בזרם / תנועה לרווחת האנשים השחורים בתקופת העבדות בדרום ארה"ב שכל מטרתה הייתה העברת חוקים סוציאליים הוגנים והמשכת העבדות? האם הייתם תומכים במספר שעות מוגבל להעבדת השחורים? האם הייתם תומכים בהפסקה של חצי שעה ביום לכל עבד? אז נכון שאם נשווה את זה לעבדות "הרגילה" אז עבדות ה"חופש" הזאת היא טובה יותר, אבל לא זאת המשוואה. המשוואה היא עבדות או חופש מלא. כולנו רוצים זכויות לעצמנו. כולנו רוצים לחיות חופשיים מניצול, דיכוי, אפליה, סבל, עינויים ורצח. אם כך אז באותה מידה אסור לשלול את זה מאחרים. בואו לא נהיה צבועים. אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות בחברה בה מכבדים את הזכויות שלנו, לחיות נטולי אפליה וסבל, צריך להילחם על זה באותה מידה גם כלפי בעלי-חיים. |
בחיי המותרות מלאי הבחירות והחופש שלנו מאוד קל לשכוח את הדברים האלו, אבל צריך לשים את עצמנו במקומן. מאוד קל להתפשר על חופש של מישהו אחר, אבל איך הייתם מרגישים אם אתם הייתם במקומן? אם על החופש שלכם ועל הסבל שלכם היו מתפשרים? תעשיית ביצי ה"חופש" היא לא תעשייה שנועדה להיטיב עם התרנגולות. זו תעשייה שהעיקרון המנחה שלה הוא ניצול של בעלי-חיים. חד וחלק. היא לא הוקמה כדי לדאוג לאינטרסים שלהן, או על מנת לספק להן מקום בו יוכלו לממש את צרכיהם הטבעיים. לולי ה"חופש" הם מקומות שבהן תרנגולות נכלאות על מנת לנצל אותן, על מנת להרוויח כסף מהקיום שלהן, וברגע שהן כבר לא משמשות כמקור הכנסה הן נרצחות. למרות הדימוי שלולי ה"חופש" קיבלו, זוהי תעשייה אכזרית, שמאחוריה עומד עיקרון פשוט – ניצול התרנגולות לצרכינו. בלי רחמים, בלי אהדה. וברגע שהן כבר לא יהיו יצרניות יעילות - להרוג אותן ולהחליף אותן ב"פועלות" חדשות. אין זה משנה כלל וכלל אם התנאים הם מעט טובים יותר. כמובן שזה עדיף, אבל זה לא רלוונטי. זהו ניסיון למצוא פיתרון קוסמטי שאינו עוזר לתרנגולות ובוודאי שאין לו קשר לעיקרון של זכויות בעלי-חיים משום שמטרתו אינה הפסקתו המוחלטת של הניצול אלא מדובר על ניצול "הומאני" יותר. השאלה אינה האם כדאי כלוב גדול יותר או קטן יותר, השאלה היא כלוב כלשהו או חופש מוחלט. מה שמניע את התעשייה הוא המרדף אחר רווח כלכלי ובקניית ביצי "חופש" אנו תומכים בתעשייה האלימה ומבטיחים כי הסבל יימשך...ניסיון למצוא פתרונות קוסמטיים שכרוכים בגרימת סבל ובפגיעה באחרים, הם יותר תירוץ להמשיך בעקשנות בהרגלי תזונה ישנים, מאשר צעד בדרך לשחרור בעלי החיים. |
_______________________________________________________ [1] כמובן שאם ניקח בחשבון את כמות בעלי החיים המנוצלים אזי תעשיית הבשר היא גרועה יותר, שם מנוצלים כ-160 מיליון תרנגולים בשנה. [2] אדם אוכל בממוצע יותר תרנגולות מפרות במהלך חייו מפני שפרה אחת מספיקה ליותר אנשים מאשר תרנגולת – בגלל הגודל הפיסי. |
קישורים נוספים: |