רפובליקת בנענע

אנחנו לא מלאכים
הגיע הזמן להבין מה באמת עומד מאחורי הרעיון של זכויות-אדם ולהתחיל וליישם אותו גם כלפי בעלי-חיים אחרים.
מאת:עמותת שב``י, שחרור בעלי חיים בישראל22:28 5-6-2005




אומנם בני-אדם הם סוג של בעל-חיים, אבל כיום קשה להבחין בכך. הוצאנו את עצמנו מהטבע ויצרנו חברה חובקת עולם, בה מאוגדים כל הפרטים ששייכים למין שלנו, והיא מנוכרת לטבע באופן מדהים. אין עוד מין כזה בטבע, שיש לו זיקה לכל בני אותו המין, גם אם הם מרוחקים אלפי קילומטרים. בטבע מ חיים בלהקות צנועות.
מהרגע בו יצרנו את החברה בה אנו חיים היום, ולמעשה מהרגע בו התפתח מוחנו בצורה כה משמעותית, החלו בני–האדם לעסוק בלי הרף בסוגיות פילוסופיות ומוסריות. במשך הזמן, ההיסטוריה הולידה את מה שאנחנו מקבלים היום כמובן מאליו – זכויות-האדם. זכויות אלו נולדו בחברה שהתקיימו בה צורות רבות של דיכוי מתמשך של קבוצות שונות, של רמיסת החלש ופגיעה בכל מי שאפשר היה לפגוע בו, כל עוד יש את הכוח לעשות זאת.
זכויות-האדם נוצרו על-מנת להבטיח את קיומו של מצב שלא קורה בטבע, שם החזק שורד והחלש מת. בחברה בה אנו חיים המצב אינו כזה: גם מי שאינו חזק זוכה להגנה וזה שאין לו את יכולות השרידה הטובות ביותר אינו נזרק מהחברה, אלא להיפך - הוא מקבל סעד וסיוע, הוא יוכר ע"י החברה כמישהו שמתוקף היותו חלש יותר, עלינו החובה לעזור לו.
ההתפתחות המוסרית והקוגנטיבית של בני-האדם אל מול הטבע, יצרה חברה עם פוטנציאל להגיע למקום טוב יותר. זכויות-אדם הם הוכחה להתקדמות זו (על אף ההפרה שלהם במקומות רבים בעולם, כולל ישראל). אבל הדרך אל המקום הטוב יותר עוד ארוכה מאוד.
אנחנו חושבים שאנחנו מוסריים. אנחנו חושבים שאנחנו טובים. אנחנו חושבים שהתרבות שלנו והנימוסים שלנו והמציאות בה אנו חיים הם כליל השלמות. יש לנו דימוי עצמי של מלאכים... אבל שכחנו משהו.
יותר נכון מישהו.
שכחנו שברגעים אלה ישנה קבוצה שלמה שלא זכתה להכרה מוסרית, שלא זוכה להגנה.
שכחנו שיש בעולם עשרות מיליארדי בעלי-חיים שאנחנו מנצלים ורוצחים כל שנה, רק מפני שהם חלשים יותר ואנו חזקים יותר.
שכחנו שמה שהביא אותנו להכיר בזכותם של בני-האדם החלשים לקבל יחס מוסרי, הוא גם מה שמחייב אותנו להכיר ביחס מוסרי כלפי בעלי-החיים.




נהיינו שיכורים מעצמנו. דיברנו על שוויון ועל צדק והיה לנו נוח מאוד לבכות ולבוא בטענות כאשר אנו נפגענו וכאשר אנחנו רצינו הגנה וזכויות כדי להיות שווים.
אבל מה כעת? כעת אנו נהנים משוויון ומזכויות ואנו מנצלים את כוחנו לרעה. עכשיו לנו יש את הכוח לפגוע בחלשים ואנחנו שוכחים את הסיבה שבזכותה הגענו לאן שהגענו.
מאוד נוח. מאוד קל.
כיצד אנו יכולים להמשיך להתנהג כרגיל, כאשר החברה בה אנו חיים רומסת כל זכות בסיסית, כל אינטרס וכל רצון של בעל-חיים לא אנושי? - וזאת רק כדי שלבעל-חיים אחר – בן-אדם – יהיה קצת יותר טעים?
איך אפשר להמשיך להתנהג כרגיל, כאשר ברגע זה ישמן עכבר במעבדה שעובר עינויי תופת?
כיצד אפשר להמשיך הלאה, כאשר ממש עכשיו תרנגולת שגרונה שוסף צורחת מכאב, רק על מנת שלנו יהיה שניצל בצלחת?
איזו זכות יש לנו לסרס בעלי-חיים? איזו זכות יש לנו לכלוא אותם בכלובים, לגדוע להם איברים, לדחוק אותם במשאיות, להכות אותם, לקשור אותם, לעוות אותם גנטית, להפריד אותם מאמהותיהם ולרצוח אותם בדם קר?
איפה המוסר שלנו? איפה הזכויות שאנחנו כ"כ גאים בהם? מה עם כל אותם מיליארדים שנרצחים ועוברים סבל בכל שנה למען הבשר שאנחנו אוכלים? ומה בנוגע לסבלם של בעלי-חיים בתעשיות הביצים, החלב, הניסויים, הפרוות, העור, הנוצות, צמר, הקרקסים, מופעי בידור ברחוב, רכיבה על בעלי-חיים, התעללות רחוב בכלבים וחתולים, קרבות כלבים ותרנגולים, ציד לספורט, כיס מרה של דובים, מזחלות כרכרות ועגלות רתומות, גני חיות, פרמרין, דבש? - וזוהי רשימה חלקית של תעשיות הסבל, בהן עוברים בעלי-חיים עינויי תופת ולבסוף נרצחים.
כיצד אפשר להיות כ"כ מבינים ואכפתיים כלפי בעל-חיים אחד – בני-אדם – וכ"כ אפתיים לסבל של בעל-חיים אחר?




הגיע הזמן לצאת מהאדישות. הגיע הזמן להפסיק לעצום עיניים ולנסות להצדיק פגיעה באחרים. הגיע הזמן לקחת אחריות על המעשים שלנו ולהבין מה קורה בעולם הזה. זה לא עולם אוטופי. החברה שלנו רחוקה מלהיות שלמה, מוסרית ודאגנית.
נמאס כבר מהסבל בעולם. נמאס לשמוע כל יום על רצח, עינויים והתעללות בבעלי-חיים חפים מפשע. הגיע הזמן להבין מה באמת עומד מאחורי הרעיון של זכויות-אדם ולהתחיל וליישם אותו גם כלפי בעלי-חיים אחרים.




קישורים נוספים: