משקים מעטים בארץ זכאים להשתמש בתווית "ביצי חופש" או "ביצים אורגניות", והם מספקים כאחוז אחד בלבד מכלל צריכת הביצים בישראל. שאר הביצים בישראל מגיעות מתרנגולות הכלואות בכלובים זעירים ("כלובי סוללה"). אין כל קשר בין "ביצים אורגניות" בכלל ו"ביצי חופש" בפרט לבין מותגים וכותרות פרסומיות כגון "ביצי משק טריות", שהן ביצים מלולי סוללה, על אף הציור המטעה על האריזה. |
מהן "ביצים אורגניות"? "ביצים אורגניות" הן ביצים העומדות בתקן של הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל. התקן קובע תנאים מינימליים הנוגעים הן לבריאות הצרכנים (כגון אי שימוש באנטיביוטיקה) והן לרווחת התרנגולות. צוות אנונימוס ביקר במשקים האורגניים ובדק את תנאי הגידול של התרנגולות. ההוראה העיקרית בתקן האורגני - מתן גישה לתרנגולות לחצר פתוחה - נאכפת בכל המשקים, אך אין בידינו נתונים באיזו מידה נאכפות הוראות אחרות המופיעות בתקן. |
מהן "ביצי חופש"? השם "ביצי חופש" הוא תווית, הניתנת תחת פיקוח של עמותת חי-משק (העמותה למען חיות המשק) לביצים שמקורן במשקים, העומדים בדרישות רווחה מסוימות לתרנגולות. על "ביצי חופש" לא חלות חובות ייחודיות הקשורות לבריאות הצרכנים, ולכן הן זולות מן הביצים האורגניות. |
היתרון ב"ביצי חופש": תנאי הכליאה שטח. בכלובי הסוללה דחוסות התרנגולות זו אל זו ולעתים זו על גבי זו (20 ס"מ על 20 ס"מ בקירוב לתרנגולות, ולעתים אף פחות מכך). תקן החקלאות האורגנית מחייב לספק לתרנגולות מבנה הנפתח לחצר (ללא כלובים). בחצר מוקצב לכל עוף חצי מטר רבוע (כ-70 ס"מ על 70 ס"מ), ובתוך המבנה מוקצבת עוד חמישית מטר רבוע (כ-44 ס"מ על 44 ס"מ). כלומר, כל תרנגולת אמורה לקבל שטח הגדול פי יותר מ-12 מן השטח המוקצב בכלובי הסוללה וחופש תנועה נרחב, ללא הגבלה של תקרה. קרקע. רצפת כלובי הסוללה עשויה תיל אלכסוני, הגורם כאב ואי נוחות קיצונית לתרנגולות. החיכוך בתיל גם גורם לנשירת נוצות, לחשיפת הבשר ולעתים גם לפציעות. בלולים אורגניים ובלולי "חופש" נמנעות מצוקות אלה לחלוטין, והתרנגולות מרבות לממש את הצורך שלהן להתפלש בעפר ולחטט בו. הן גם מרבות לעמוד על מוטות שמספקים להן, בהתאם לצורכיהן. פרטיות. תרנגולות זקוקות לפרטיות מלאה בעת הטלת הביצים. בכלובי הסוללה הן נאלצות להטיל כשהן חשופות לחלוטין למבטים ולמגע של תרנגולות אחרות. לפי תקן החקלאות האורגנית ניתנים לתרנגולות תאים להטלה. התאים מופרדים זה מזה, עובדה המונעת חלק מן המצוקה, אך מספר התאים קטן ממספר התרנגולות (תא אחד לכל שש תרנגולות), וכל תרנגולת עלולה למצוא את עצמה עם שכנות לתא. אלימות. כתוצאה מתנאי החיים הקשים נוהגות התרנגולות בכלובי הסוללה לתקוף זו את זו, והחלשות שבהן נפצעות ואף נאכלות בעודן בחיים. בלולי "חופש" / אורגניים יכולה כל תרנגולת להימלט מזו התוקפת אותה. שעמום. התרנגולות בכלובי סוללה סובלות משעמום רב, הגורם למצוקה ולאלימות. המצב טוב בהרבה בלולי "חופש" / אורגניים, כשניתנת לתרנגולות אפשרות לשוטט, לחפש ולברור לעצמן את מזונן. פחד. עם כניסת אדם ללול סוללות מגיבות התרנגולות בבהלה היסטרית, כשהן נחבטות על קירות הכלוב. בלולי "חופש" / אורגניים יש לתרנגולות מרחב לסגת בשלווה, והן פחות פוחדות. הרעבה. בלולי הסוללות נוהגים להרעיב את התרנגולות בגיל מסוים במשך מספר שבועות. המטרה היא לגרום להן הלם, שבעקבותיו נושרות נוצותיהן, ובגופן מתרחש תהליך המעורר מחדש את יכולת ההטלה שלהן. שיטה זו אסורה לפי תקן החקלאות האורגנית. |
בעיות המשותפות ללולי "חופש" וללולי סוללות הרג הזכרים. כל התרנגולות בתעשיית הביצים בוקעות בהדגרה מלאכותית, וכל סוגי הלולים קונים אפרוחות מאותן מדגרות. במדגרה עוברים האפרוחים מיון, שבסופו נזרקים הזכרים והנקבות ה"פגומות" למכלים, שם הם גוססים באיטיות ומתים מחנק, מעיכה, צמא, רעב, קור או חום. קיטום המקור. לפני מכירתן (לכל סוגי הלולים) חותכים את הלסת העליונה של האפרוחות באמצעות להב מתכת מלובן (במטרה למנוע מהן לנקר ביעילות זו את זו). החיתוך מתבצע בתוך רקמה העשירה בעצבים. חלק מהן מתות מן ההלם. אחרות סובלות מעיוותי מקור קשים ומכאבים כרוניים. בלולי סוללה נהוג קיטום שני, לפני תחילת ההטלה, אשר אינו נהוג בלולים האורגניים ובלולי "חופש". עיוות גנטי. בכל סוגי הלולים מנוצלות תרנגולות מזנים, שעברו ברירה מלאכותית אינטנסיבית להקדמת הבגרות המינית ולהטלת ביצים רבות וגדולות במיוחד. מבנה גופן של תרנגולות אלה והפיזיולוגיה שלהן מעוותים, באופן הפוגע בבריאותן. הטלה מוגברת. השילוב של עיוות גנטי עם נטילת הביצים מן התרנגולות גורם להן להטיל ביצים במספר הגדול פי 20 בקירוב בהשוואה לתרנגולות המקיימות אורח-חיים טבעי. שיעור ההטלה בלולי "חופש" / אורגניים נמוך יותר מזה שבלולי סוללות, אך לא במידה משמעותית. ההטלה המוגברת שוחקת את אברי ההטלה וגורמת כאבים עזים. בנוסף לכך היא מכלה את מאגרי הסידן בגוף, כך שכל התרנגולות סובלות עם הזמן מאוסטיאופורוזיס חמור. גזלת ביצים. בכל סוגי הלולים נלקחות הביצים מן התרנגולות והן אינן מגדלות צאצאים. עיוות המבנה החברתי. לא רק כלובי הסוללה, אלא גם לולי ה"חופש" / אורגניים, אינם מאפשרים לתרנגולות (שמטבען חיות בקבוצות קטנות) לקיים מבנה חברתי. בלולי ה"חופש" / אורגניים הן מצופפות באלפיהן, ולמרות החופש היחסי, הן עדיין מרבות להיאבק ביניהן. הובלה. "פינוי" התרנגולות שקצב ההטלה שלהן ירד אינו נערך על-ידי הלולנים, אלא על-ידי קבלני מועצת הלול, ולכן אינו כפוף לשיטות האורגניות. ה"מפנים" של מועצת הלול נהגו למחוץ את העופות למוות. בעקבות מאבק של עמותת "חי -משק", מומתות כיום כמעט כל התרנגולות המטילות בסמוך ללולים, באמצעות זרם חשמלי. במקרים של הובלה בכלובים להרג בשחיטה, צפויות תרנגולות רבות למסע טראומטי, כשרבות מהן סובלות משברים בגפיים. מוות בגיל צעיר. תרנגולות רבות מתות כתוצאה משיטות הטיפול האלימות, הצפיפות והמצוקה. בכל השיטות נשלחות שאר התרנגולות למות כשהגיעו לכרבע מתוחלת חייהן הטבעית. יוצא דופן משק זר בכפר יהושע: לדברי הלולנים שם, הם אינם שולחים תרנגולות למות. נציגי אנונימוס ביקרו בלול נפרד המשמש להם כ"בית אבות לתרנגולות מזדקנות", כהגדרתם. |
מסקנות ופעילות מסקנות מורכבות. כפי שראינו לעיל, ההבדלים בין לולים אורגניים ולולי "חופש" לבין לולים רגילים (כלובי סוללה) הם עצומים. ההבדל בתנאי הכליאה מונע מן התרנגולות בלולים האורגניים שורה ארוכה של פגיעות ומצוקות: שטח מחיה זעיר, קרקע מכאיבה ופוצעת מתיל, היעדר פרטיות מוחלט, אלימות קשה, שעמום קיצוני, פחד היסטרי מגורמים זרים והשימוש בהרעבה לצורך חידוש ההטלה בקצב מרבי. בו-בזמן ראינו, כי למרות השיפור, גם התרנגולות בלולים האורגניים סובלות ממצוקות רבות ומטיפול אלים: הרג האפרוחים הזכרים, קיטום המקור, עיוות גנטי, הטלה מוגברת, גזלת הביצים, עיוות המבנה החברתי ומוות בגיל צעיר. לאור עובדות אלה, נוהגים ארגונים לנקוט גישות שונות בעניין צריכת ביצים כלפי קהלי יעד שונים. תקווה לרווחה. מחוץ לציבור הקטן, של א/נשים השוקלים לוותר על צריכת ביצים בכלל, נוהגים לפרסם את ביצי ה"חופש", על ידי כך שמציגים אותן כמוצר הומני, משתלם ובריא, במקביל לחשיפה ולהוקעה של שיטת כלובי הסוללה. מצבן של תרנגולות בלולי "חופש" הוא טוב לאין שיעור ממצבן של התרנגולות בכלובי הסוללה, והצרכנים יכולים להחליף בקלות ביצים מכלובי סוללה במוצר זהה, כמעט, מלולי "חופש" - עבור כמה אגורות נוספות (גם כאשר המחיר גבוה בעשרות אחוזים, עדיין מדובר במוצר זול מאוד). עובדות אלה הופכות את המעבר לביצי "חופש" לרפורמה הצרכנית המבטיחה ביותר כיום בתחום של רווחת בעלי-חיים. קמפיין רציני מסוגל להביא לשחרורן של מאות אלפי תרנגולות מן הכלובים תוך שנים מעטות, ובמשך הזמן לאסור באופן מוחלט את השימוש בכלובי סוללה. במדינות רבות באירופה עלה שיעור צריכת ביצי ה"חופש" לעשרות אחוזים מכלל צריכת הביצים לאחר מאמץ הסברתי, שנפתח, בעיקרו, באמצע שנות ה-90. האיחוד האירופי קבע איסור הדרגתי על השימוש בכלובי סוללה, תהליך שיושלם עד שנת 2012. בשווייץ נאסר השימוש בכלובי סוללה כבר ב-1991 וכיום גם לא צורכים שם ביצים מכלובי סוללה. יש להזכיר עוד, שהעלייה בהיקף הייצור הביאה להורדת מחירים. אין סיבה להניח, שמהפכה דומה לא תוכל להתרחש גם בישראל. לשם כך יש לפעול ברמות שונות: בקרב הצרכנים, בקרב המשווקים ובקרב היצרנים. עם העלייה בהיקף הייצור והצריכה היחסיים של ביצי "חופש", ניתן יהיה לפנות למחוקקים בנושא זה. חופש אמיתי?! עם זאת, גם המעבר לביצי "חופש", אינו מונע לחלוטין פגיעה בתרנגולות ובאפרוחים. בתוך התנועה לשחרור בעלי-חיים ובין צמחונים שכבר צורכים ביצי "חופש", ניתן לצפות לרגישות גבוהה גם לסבל הכרוך בשיטת "ייצור" זו. לא קשה להימנע מצריכת ביצים בכלל. התווית "ביצי חופש" אינה מדויקת - התרנגולות במשקי ה"חופש" אינן חופשיות באמת. חופש אמיתי לתרנגולות ייתכן רק במקרה שאין גוזלים מהן ביצים ואין מנצלים אותן לצרכים מסחריים בכלל. אפילו הדימוי של לולי ה"חופש" בתור חזרה ללולים המסורתיים - שאף הם כרוכים בניצול - הוא דימוי כוזב: אין זכר ללהקות הקטנות, לנוכחות התרנגול בלהקה, לגידול האפרוחים ולחוסן הגנטי של התרנגולות בלולים המסורתיים. לולים אורגניים ולולי "חופש" גם יחד, הם כבר בגדר משק מתועש. |
אם כן, אלה הן כמה מן הפעילויות הנדרשות בשלב זה (לצורך קבלת תדריך וחומר הסברה - טלפנו לאנונימוס): פנייה לצרכנים: * הימנעו מצריכת ביצים בכלל ונסו לשכנע את משפחתכם ואת חבריכם ביתרונות של הימנעות (או לפחות הפחתה) מצריכת ביצים. מידע כללי על תזונה ללא ביצים ניתן למצוא אתר הצמחונות הישראלי. כדאי במיוחד ללמוד על תחליפים צמחיים לביצים באפייה ומומלץ עוד להתעדכן בבפורום הצמחנוות והטבעונות הפעיל של "נענע". * אם משפחתכם וחבריכם אינם מעוניינים להפסיק לצרוך ביצים, שכנעו אותם להחליף את הביצים שהם צורכים בביצי "חופש". * עמותת חי-משק הפיקה דף מידע על ביצי "חופש", שנועד לחלוקה בפתח של סופרמרקטים ובחנויות מכולת. דרושים מתנדבים/ות שיחלקו דפי-מידע באזור מגוריהם. פנייה למשווקים: * בקשו ממנהלי החנויות המשווקות ביצי סוללה בלבד, שיביאו ביצי "חופש". ניתן להבטיח להם עזרה מסוימת בשיווק ביצים אלה - הם יוכלו לקבל דפי מידע שיונחו על המדפים ופוסטר לפרסום המוצר. * א/נשים בעלי יכולת שכנוע ונכונות להשקיע זמן רב יותר, יוכלו ללמוד את הנושא ולפנות לרשתות שיווק גדולות במטרה לשכנען להכניס ביצי "חופש" אל בין מוצריהן, ולפרסם זאת במנגנוני הפרסום שלהן; דרושה גם פנייה למסעדות (בעיקר אלה המתמחות בשקשוקות, חביתות וכד') ולקונדיטוריות, כדי לשכנע את בעליהן לעבור לביצי "חופש". פנייה ללולנים: * לדברי אבי פנקס מעמותת "חי-משק", הביקוש לביצי "חופש" עולה כיום באופן ניכר על הייצור. לכן דחופה במיוחד היא הפעילות בתחום הגברת הייצור. הדבר הפשוט שיכול כל אחד מאתנו לעשות הוא לשלוח מכתב למועצת הלול, להסביר שאינכם מוכנים לקנות ביצים מלולים שבהם מוחזקות התרנגולות בכלובים, לציין שיש קושי להשיג ביצי "חופש" באזור מגוריכם, ולבקש ממועצת הלול לעודד ייצור של ביצים כאלה. הכתובת של מועצת הלול: רח' קפלן 2, ת.ד. 7133, תל-אביב 61071. * א/נשים בעלי יכולת שכנוע ונכונות למעורבות רצינית בנושא דרושים לצורך פנייה ללולנים בניסיון לשכנע אותם, באופן פרטני, לעבור לייצור ביצי "חופש". * א/נשים המכירים לולנים באופן אישי והמעוניינים להציע להם לעבור לייצור ביצי "חופש", מוזמנים לפנות לאנונימוס כדי לקבל תדריך, כיצד להציג בפניהם את הנושא. |
קישורים נוספים: |