רפובליקת בנענע

גינה לי אכילה
למה לא לגדל עשבי תיבול וירקות אצלנו באדנית?
מאת:haleth22:51 24-1-2005




כולנו חולמים על ירקות אורגניים נטולי כימיקלים אצלנו על השולחן, אבל לא כולנו יכולים לשלם עבור התענוג. והרי אין תחליף לטעם הרענן של עגבניה טריה ושל רוזמרין שזה עתה נקטף... ומכיוון שלא לכולם יש גינה, גם אדנית תספיק לנו.
גם באדנית או בכמה עציצים ניתן לגדל ירקות ועשבי תיבול טעימים, זולים ויפים. מדובר גם בחסכון כספי, גם בבריאות, גם בנוי ובייחוד בהרבה כייף.
ובל נשכח – גם פרחי הנוי הסטנדרטיים - הכריזנטמות בעלות הטעם המודגש, גרניום, ורדים, סיגליות, פרחי הדרים וכובע הנזיר משתלבים נהדר בסלטים שונים.


השתילים
כדאי להתחיל בצמחים מקומיים, המותאמים לתנאי האקלים שלנו ואינם זקוקים לכמויות גדולות של מים. זעתר, נענע, מרווה, לואיזה וגרניום. לאחר השתכללות אפשר לעבור לצמחים עדינים יותר כבזיליקום ולהשתדרג עם עגבניות שרי.
חשוב לקנות את השתילים הרכים רק במשתלות או חנויות רציניות, ובשום פנים ואופן לא במרכולים וירידים, בהם הטיפול בצמחים פחות מוקפד והם עלולים להנזק. יש לבדוק שהשתיל בריא, מוצק ורענן, ללא עלים מצהיבים ושבמרכז השתיל אין גבעולים רקובים. כדאי גם לוודא שבצידם התחתון של העלים אין מזיקים או עקבותיהם – עלים מקומטים ומקופלים ואזורים דביקים. זהירות! – שתיל חולה עלול להדביק את שאר הצמחים בבית!


האדניות והעציצים
האדניות שלנו צריכות להיות עמוקות ורחבות, צמחים אוהבים מרחב. וצמחים מהירי גידול (כמו נענע, למשל, שעשויה להתפרע במהירות), זקוקים לאדניות גדולות כבר מההתחלה. יש לבדוק בעת הקנייה אם הצמחים זקוקים לשמש ישירה או רק למקום מואר, ולכמה מים הם זקוקים – כך נוכל לשתול באדנית צמחים מתאימים.
לפני מילוי העציצים או האדניות במצע גידול יש לבדוק שחור הניקוז בגודל המתאים – אם הוא גדול מדי אפשר להניח עליו פיסת חרס או אבני חצץ, כדי למנוע את הסחפות האדמה.
פיזור טוף על פני האדנית מסייע בשמירת הלחות ומונע התזה של המצע החוצה מהאדנית בעת גשם חזק.


דישון וקומפוסט ביתי
כמובן שדשן המכיל חלקי חיות ודגים מתים לא בא בחשבון.
וכמובן שיהיה הרבה יותר סביבתי להכין קומפוסט לגמרי לבד, ואת כל ההסברים אפשר למצוא כאן, באדיבות פורום איכות הסביבה השכן.


שתילה
ממלאים את האדנית במצע עד לגובה נמוך ומחזיקים באוויר את השתיל כך ששורשיו יגעו במצע, והגבעולים יהיו מעט מתחת לגובה האדנית. השתיל כולו צריך להיות מרוחק מעט משפת האדנית או העציץ, כך שישאר מקום למים בעת ההשקיה. לאחר מכן מכסים את השתיל באדמה לחה קומפוסט ומכסים בלי להדק יותר מדי (צמחים צריכים לנשום!).

השקיה
נכון, אנחנו ארץ חמה ויבשה וצריך להשקות הרבה. אבל "הרבה" אין פרושו "ללא גבול" והצמחים לא צריכים להרקב בביצה – האדמה צריכה להיות לחה בלבד. בקיץ עדיף להשקות כל יום, מעט, ולא בשעות הצהריים החמות: הלחות שעל פני האדמה תתאדה במהירות.
מי שמעונין להיות סביבתי אף יותר יכול לאגור מי גשמים או מים נקיים משימוש ביתי וכך לחסוך במים להשקיה.


מזיקים ומחלות
רבים מצמחי התיבול דוחים חרקים, וכן יעיל לשתול אותם באדנית המוצבת בפתח החלונות.
נגד מזיקים אחרים ישנם פתרונות אורגניים רבים, והידועים בהם הם אפר מדורה וניקוטין שהושרה במים (אבל אין לראות במשפט זה המלצה לעישון!).
רצוי לבדוק את הצמחים לעתיים קרובות כדי לאתר סימנים למחלות או למזיקים. בעיות רבות ניתן לפתור על ידי שינוי טמפרטורה, תאורה או לחות.


העתקה
כאשר שתילנו גדל מעבר למידות האדנית שלו, או כאשר אנו רוצים להחליף לו את מצע הגידול, יש להעבירו לאדנית חדשה, וזאת עדיף לעשות באביב. מוציאים את השתיל בזהירות מהאדנית ומנקים בעדינות את שאריות מצע הגידול הישן משורשיו. לאחר מכן שותלים אותו מחדש בביתו החדש. חשוב לא להעביר את הצמח לעציץ גדול בהרבה מהעציץ הישן.


וכעת לא נותר לנו אלא לחכות לצמחית השתיל הקטן והאמיץ שלנו ולים בו נוכל להכין סלט מתובל מירקות ועשבים שגידלנו במו ידינו, על אדן החלון או על המרפסת.

ט"ו שבט שמח!!




קישורים נוספים: