| אחסוך ממכם את כל מה שעבר עליי בטיול ואתייחס רק לענייני אוכל. ובכל זאת- שני דברים שהממו אותי בברצלונה: א. התוודעות להיסטוריה של ספרד. מסתבר שספרד היא תוצאה של איחוד של כמעט 20 מדינות/מחוזות תרבותיים נבדלים (אל תתפסו אותי במספר, זה מה שהיה כתוב בספר). ברצלונה עצמה היא חלק מקטלוניה, יש להם סמל לאומי (חמור, לעומת השור שהוא הסמל של ספרד), יש להם שפה משלהם (השלטים בשתי השפות, קטלנית וקסטליאנית) וגאווה מקומית. עד כמה שהבנתי, בניגוד לבסקים, הקטלונים לא נקטו בצעדיים מאבקיים לתבוע את עצמאותם אבל ניתן לראות ברחובות גרפיטי (קטלוניה זה לא ספרד, תשוחרר קטלוניה) וציורים (החמור "מזיין" את השור, מדבקות של החמור כסמל שייכות) וכו`. מאוד הזדהיתי. ב. אומנות רחוב מדהימה. אני חושב שכשני שליש מהתמונות שצילמתי היו של אומנות רחוב על סוגיה. מדבקות, גרפיטי בכל הסגנונות, ציורים. בכל פינה. (יש שם אפילו CREW (צוות שעובד יחד על אומנות רחוב) או מישהי/ו ששמה TOFU PAX). אז ככה, זה היה טיול משפחתי בהרכב מלא (פעם ראשונה מזה כמה שנים): אבא- אוכל בשר ומכל הבא ליד, חוץ מחזיר, משום מה. אימא: "צמחונית" מגיל צעיר שאוכלת דגים, ביצים וגבינות ושותה חלב סויה. אני: טבעוני למהדרין. אחות 1: צמחונית שאוכלת ביצים וגבינות ונגעלת מבשר. אחות 2: אוכלת בשר שמנויה ברשימת התפוצה של אנונימוס והייתה באתר שלהם סתם ככה. אני חושב שזה יהיה הרבה יותר קל להיות טבעוני בחו"ל בהרכב יותר מצומצם או פחות מגוון, כי על אף שהייתה התחשבות רבה מכל הצדדים וניסיון להשביע את כולם, זה עבד חלקית ובסוף הטיול הרגשתי שהגוף שלי רוצה לחזור הביתה ולהכין לעצמו אוכל מזין. אני חושב שבהסתכלות על הסך של מה שנכנס לי לגוף זה לא היה כל כך נורא, ובטח התחושות שלי היו מושפעות מדברים אחרים. בנוסף, המבנה של הטיול היה כך שלא יכולתי ללכת לבד לאכול, או להיפרד מהם לזמן מה. כתבתי לי כל יום מה אכלתי כדי לעקוב אחרי זה, אז לפניכם דיווח מפורט. |
| יום 1 + 2 ההפתעה הגדולה הייתה במטוס (AirEuropa). זה היה צ`רטר אז לא ציפיתי לכלום, אבל הגיעה מנה כמעט טבעונית, כשהמנה העיקרית הייתה חצילים וקישואים מאודים עם קוביות טופו (!). היו גם לחמניה, שני פילטים של פירות, וחמאה שנמסרה הלאה. יום 1: ההתנסות הראשונה בברצלונה עצמה הייתה אסון. מרוב רעב פשוט נכנסנו למסעדה הראשונה שראינו, זה היה מעין בית קפה שכונתי. אכלתי אספרגוס לבן קופסתי, עם עגבניות, בגט וצ`יפס. בכלל, צ`יפס הולך להיות ממלא קיבה יעיל בימים הקרובים. אחרי החוויה הזו נכנסנו לסופרמרקט והצטיידנו בתירס בשימורים, עוגיות טבעוניות בשבילי, וכאלו עם דבש בשבילם, תערובת של אגוזים, תפוחים ושוקולד מריר בלי חלב. ארוחת ערב במסעדה אסייאתית שנקרתה בדרכנו בשם SUMUM, שם אכלתי אורז עם ירקות. ארוחות הבוקר במלון היו החלק הקל, אומנם הייתי צריך להתבונן באנשים בולסים ערימות של חביתות רוטטות ובייקונים שומניים, אבל אכלתי כל יום מין קורנפלקס חום עם חלב סויה שאימא שלי הביאה מהבית, ופירות. יום 2: ביום השני הלכנו למסעדה אורגנית שנקראת COMME-BIO (Via Laietana 28 Phone: 93/319.89.68), זו לא מסעדה טבעונית או צמחונית אבל יש שם די הרבה אופציות ואפשר להגיד שזה היה ההיי לייט הקולינרי של הטיול. כולנו הזמנו ארוחות עסקיות. אבא שלי אומנם הזמין בשר (כמו שהוא עשה בכל ארוחה) ואחות אחת הזמינה מנת פתיחה חלבית, אבל כל השאר הזמינו דברים טבעוניים, סלט כמנת פתיחה שהיה ממש מעולה, חומרים טריים ורוטב עדין. אני ואחיותיי הזמנו המבורגרים טבעוניים מעולים שאין לי מושג ממה הם עשויים, אבל היו רכים ושומניים ולא כל כך קציצתיים (היה בזה ירקות ואורז, איזשהי מחית) והגיעו עם פרוסות תפוחי אדמה דקות. אמא שלי הזמינה טופו שהגיע קצת כמו גפילטע פיש (אסוציאציה חופשית), עם אגוזים וגזרים ואורז. לקינוח לא היה מה לאכול, אבל המלצרית הציעה לי במקום זה בננה. לקחתי את ההצעה. כקונטרה למסעדה הזו, ארוחת הערב נערכה דווקא במסעדה שחורטת על דגלה עשיית שמות בכל מיני בשרים. היה להם אפילו ROASTED KID בתפריט. שוב, החלק הלא נעים היה לעבור ליד המטבח הפתוח ולראות את אבא שלי מחטט בקרביהם של שבלולים, אבל לשמחתי אף אחת מיושבות השולחן לא ששה למראה הזה. חלקתי עם האחות הצמחונית פטריות בשום ופאייה צמחוני. |
| יום 3 + 4 (והמסעדה של רותי) יום 3: המשפחה החליטה, לצערי, לקחת סיור מאורגן מחוץ לברצלונה, ולצהריים אכלתי קצת ירקות וצ`יפס. בערב הלכנו למסעדה שרותי המליצה עליה. לצערי לא הייתי מוכן נפשית לכך שזהו כוך היפי צבעוני וחסר חלונות. אני מצאתי את זה מקסים, אבל לקחת את המשפחה הבורגנית שלי לשם היה קצת מוזר. הרגשתי שאפילו מבחינה כמותית אנחנו מפרים את האיזון של המקום. אני חושב שהמזגן היה מקולקל והיה חום אימים, אבא והאחות הקרניבורית עשו פרצופים לא מרוצים עד שבאיזשהו שלב הצענו להם ללכת ולאכול משהו בחוץ. הם נשארו. חוץ מהאחות הבשרית (שאכלה חומוס עם לחם), כולנו לקחנו מנות עסקיות, אימא שלי לקחה פלפל ממולא קינואה עם ירקות ואני, אחותי ואבא שלי לקחנו אורז עם תוספות של עדשים שחורות (חריף), ירקות מבושלים קרים, טופו ברוטב עגבניות ואפונה ומטבל פטרוזיליה או נענע. היה די טעים, אבל לא מדהים. אחותי הציעה לי לעבוד שם במטבח, וחיוותה את דעתה החיובית על הבישולים שלי. :-). ביקשתי מאבא שלי להשאיר טיפ גדול משהוא משאיר בדרך כלל והוא נאות לבקשתי. יום 4: ארוחת צהריים במסעדה תיירותית מגעילה, ההורים לקחו פאיות עם פירות ים, אני אכלתי פסטה ברוטב עגבניות מאוד לא מושקע ו..צ`יפס. עם קטשופ. ואני לא אוכל קטשופ, אני מתעב קטשופ. הרגשתי שזה ממש שפל המדרגה בשבילי. לארוחת ערב אכלתי את אחת ממנות הפלאפל הכי לא טעימות ויקרות בחיי. שלוש קציצות חריפות מדי בפיתה גלמודה. |
| מדבקה משירותי הגברים של המסעדה הטבעונית: |
| כתובת מגניבה בשירותי הנשים לאחר שאחותי הודיעה לי שיש כתובת מגניבה בשירותי הנשים, הלכתי וצילמתי גם את זה. |
קישורים נוספים: |