רפובליקת בנענע

המאבק בניסויים בבע"ח בהוראת רפואה
מסרבים להשתתף בניסוי

מאת:טל גרנות, תיאודורה קרצ`ובסקי 22:25 17-10-2004







ניסויים בצפרדעים הנערכים בבית הספר לרפואה מעוררים פולמוס חסר תקדים. 200 סטודנטים חתמו על עצומה הקוראת למציאת תחליף לחיות, כנהוג בטכניון. לאחרונה החליטה ההנהלה לבטל סעיף בתקנון שאפשר להגיש עבודה במקום, וכעת מחויבים כולם ליטול חלק בניסויים. בתגובה קורא גיא וייס, מנהיג המאבק, לסטודנטים החדשים לסרב להשתתף בהם. דיקאן הפקולטה: "המסרבים ייאלצו להגמיש את התייחסותם המצפונית". ויש גם סוף טוב!


גיא וייס, סטודנט שנה ג' לרפואה, כבר שנים לא מצליח להבין למה ניסוי פיזיולוגי בסיסי האמור להדגים מעבר חומרים דרך קרום, צריך להיעשות על עורם של צפרדעים חיות. "אני לא תופס למה צריך להרוג חיות, כשיש כל כך הרבה תחליפים, וסימולציות מחשב או שימוש בעור מלאכותי יכולים לעשות את העבודה באותה המידה ואפילו בצורה יותר יעילה", הוא אומר. גם שלי לבנה, מאותו המחזור, מתקשה להבין. "בניסוי בכלל לא רואים את העור", היא תוהה. "זה משהו כל כך שולי ומיותר, זו לא פעולה שבכלל אבצע בעתיד על אנשים חיים אלא עקרון פיזיולוגי פשוט". נעמי אבן זוהר, מצטיינת דיקאן, סבורה גם היא שהסברים או סימולציות היו משיגים את אותה התוצאה. "בקורס לפרמקולוגיה", היא טוענת, "בו נעשה שימוש בניסוי מוסרט של החדרת קרס לעפעף עינו של חתול, על מנת לבחון השפעת חומרים כימיים על גופו - ההקרנה בוידיאו הבהירה את המסר, ולא הייתה שום סיבה שקבוצה של שישה אנשים יהרגו חתול ויעברו את זה על בשרם".

וייס, לבנה ואבן זוהר אינם לבד. מזה שנתיים מתנהל בפקולטה לרפואה מאבק עיקש כנגד ניסוי הנערך בקורס "מעבר חומרים דרך עור צפרדע", במהלכו מסירים את עורם של צפרדעים, זורקים את הגוף ומשתמשים בעור לצרכי מעבדה. גיא וייס, 23, עומד בחזית המאבק. אחותו הגדולה, אביטל וייס, הייתה ממובילי המאבק ב"טכניון", שבסופו בוטלו הניסויים כליל, כשכיום מועבר הניסוי שם באמצעות קרום מלאכותי. בשנים האחרונות פועל גיא, עם עוד מספר חברים, להביא את השינוי גם בתל אביב.

בקריאה לביטול השימוש בצפרדעים תומכים באופן שקט רוב רובם של הסטודנטים לרפואה. שתי עצומות שהחתימו וייס וחבריו, בקרב שני המחזורים האחרונים בחוג, הניבו 198 חתימות, הקוראות להפסיק את השימוש בבעלי חיים לצרכי הוראה. אלא שראשי החוג מסרבים להתרגש מן העצומות, וטוענים שמה שטוב בשביל הטכניון, ייל והארוורד - לא טוב מספיק בשביל אוניברסיטת תל אביב. ביטולו המפתיע, באפריל השנה, של סעיף בתקנון המאפשר להגיש עבודה במקום השתתפות במעבדה - דרדר את המשבר לתהומות חדשים, עד כדי קריאה לסרבנות.

בידיעון הפקולטה לרפואה כתוב, כי "בפקולטה ניתן דגש על הטלת ספק וביקורת בידע הרפואי". ברם, בכל הנוגע לדרכי הלימוד של אותו הידע - נראה כי הטלת הספק מתאפשרת בבניין 'סאקלר' הרבה פחות.


90 אחוזי תמיכה
סיפור התנהלותה של הפקולטה לרפואה אל מול ניצני ההתנגדות לניסויים בצפרדעים - יכול ללמד דבר או שניים על דרכי התמודדותה עם סטודנטים המתנגדים לנורמות המקובלות.

את מאבקו החל גיא וייס לגמרי לבדו, בתחילת שנה א' ללימודיו. לאחר ששמע על השימוש בצפרדעים בניסויים, החליט לארגן עצומה הקוראת למציאת אלטרנטיבות, וכך לבדוק אם יש עוד אנשים המחזיקים בדעה הדומה לשלו. 108 מתוך 120 סטודנטים, שהם 90% מבני המחזור, חתמו על העצומה. מעודד מהתמיכה הרחבה לה זכה, שלח וייס מכתב לראש החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, פרופ' משה רָכַבי. במכתב הביע וייס התנגדות לנחיצותם הרפואית של הניסויים, עדכן אותו על העצומה שהחתים וציין את החלופות המונהגות בטכניון, וכן באוניברסיטאות מובילות בעולם כמו סטנפורד, קולומביה, ייל והרווארד.

בתשובה כתב לו פרופ' רכבי, כי "נושא הדגל של החוג הינו מציאת אלטרנטיבה לניסויים בבע"ח, אך החלופה בה משתמש הטכניון אינה עונה בשום אופן לדרישות ביה"ס לרפואה באונ' ת"א. החוג ממשיך לתור אחר חלופות ראויות, וכולי תקווה שלקראת הסמסטר השני תימצא מעבדה חלופית שתאחד סרט וידאו וסימולציה מתאימה".

עם התקרבות מועד המעבדה, בסמסטר השני, ביקש וייס לקבל עדכון לגבי מציאת החלופה הרצויה. הפעם התייצבה לצידו גם מירב טשורני, יו"ר ועד רפואה של המחזור, ויחדיו פנו בשנית לפרופ' רכבי. הם לא נענו. גם פגישה יזומה עמו העלתה חרס. לדברי וייס וטשורני, איים פרופ' רכבי על וייס כי במידה שיסרב לקחת חלק במעבדה יישקל עתידו האקדמי בפקולטה. לטענתם, העניינים הידרדרו לכך שלאחר דיון קצר הציע פרופ' רכבי לוייס ליווי אישי החוצה ממשרדו, אם לא ייצא לבדו מהחדר (פרופ' רכבי בתגובה: "לא היה ולא נברא. מה, הוא השתגע? זו חוצפה. אני לא נוהג לאיים, זה לא האופי שלי. יכול להיות שרציתי לסיים את השיחה ואמרתי כי השיחה נגמרה").

בסופו של דבר, החליט וייס כי אין בכוונתו לקחת חלק באותה מעבדה, אפילו במחיר ניכוי 5 נקודות מציונו הסופי. בשלב הזה כבר הצטרפו אליו 2 סטודנטים נוספים, שסירבו גם הם להשתתף בניסוי.

בחיפוש אחר פתרון הולם, ותוך כדי דפדוף קפדני בתקנון הפקולטה, גילה וייס לראשונה את הסעיף המאפשר לתלמיד הנתקל במכשולים מצפוניים לכתוב עבודה אקדמית במקום. משהפנה את תשומת לבם של מוריו לסעיף המדובר, קיבל אישור לכתיבת העבודה. אלא שבמקום לקבל נושא הקשור בדרך כלשהיא לתחום המעבדה, התבקש וייס לכתוב, למרבית האבסורד, על "חשיבות הניסויים בבעלי חיים". את העבודה קיבל וייס בחזרה רק כעבור חצי שנה, ללא ציון סופי ובתוספת הערות כגון: "שקר", "השמצה", "בוקר- טוב", "קשקוש", "רע", "בושה", "לא יפה" וכדומה, בצמוד לטיעונים אשר הביעו התנגדות לניסויים בבע"ח. שם הבודק לא הופיע.



הגמישו מצפונכם
על אף שמעגל המתנגדים לניסויים הלך והתרחב, התקשו וייס וטשורני לגבש טקטיקה ברורה להמשך המאבק. מכיוון שהניסוי המדובר נערך במהלך שנה א', רבים המשיכו הלאה בלימודיהם ושכחו מהעניין כליל. לבסוף החליט וייס לפנות לתלמידי שנה א' החדשים, שהחלו את לימודיהם אשתקד, שם גילה תמיכה נרחבת למאבקו. הפעם חתמו על עצומה דומה 90 סטודנטים. בראש החותמים של אותו המחזור (היום תלמידי שנה ב') התייצבה הסטודנטית טל זילברמן. את ההחלטה להצטרף לוייס וטשורני קיבלה זילברמן לאחר שנכחה במעבדה המדוברת, והופתעה לשמוע את המדריכים מסבירים לה ולאחרים כי העור עליו ביצעו את הניסוי הוא בכלל פגום, משום שהוסר מצפרדעים קטנות מדי. המדריכים הסבירו לסטודנטים ההמומים, כי העור הלקוי לא יכול לספק את התוצאות הרצויות, ולפיכך על כל תלמיד לרשום את הממצאים שהתקבלו בפועל, לצד התוצאות שהיו אמורות להתקבל.

בתגובה, החלה בחליפת מכתבים עם דיקאן הפקולטה, ובין השאר ביקשה לברר עבור מספר סטודנטים מעוניינים, כיצד ניתן להפעיל את הסעיף בתקנון המאפשר הגשת עבודה חליפית. בתשובה בישר לה הדיקאן כי הסעיף בוטל. "וועדת ההוראה של הפקולטה החליטה לבטל את הסעיף בתקנון המאפשר הגשת עבודה במקום השתתפות במעבדה", כתב פרופ' ליכטנברג לזילברמן, ב- 7 באפריל השנה. "המסרבים להשתתף במעבדה מסיבה מצפונית ייאלצו, על כן, להגמיש את התייחסותם המצפונית ולהשתתף במעבדה הנ"ל".

מכתבו של פרופ' ליכטנברג העלה את חמתם של סטודנטים רבים בפקולטה. בשלב הזה החליט וייס לפנות ל"תזה" ולפרסם את כל הפרשה.

"אני שואל את עצמי, האם אלו הסטנדרטים המוסריים אותם מבקשת הפקולטה היוקרתית לרפואה להקנות לי בתור רופא לעתיד", אומר וייס. "בעיני זה אחד המשפטים המגוחכים ביותר שדיקאן יכול לומר לסטודנטים שלו. לצפות מסטודנט לרפואה, שאמור להוות דוגמא לרגישות מוסרית, להגמיש את עצמו מול צורכי המערכת המשתנים - זה נראה לי מזעזע. לדעתי מה שקרה זה שראשי החוג נבהלו מעוצמת ההתנגדות ופחדו כי יצטרכו לשנות את הדרך הישנה, המקובלת והנוחה לכל אנשי הסגל והלבורנטיות מזה דורות. להתחיל ללמד לבורנטית, שיודעת כבר איך לתפעל גיליוטינה ולכרות ראשי צפרדעים או לשבור מפרקת של חולדה - איך לתפעל מחשב?! למה שיעשו זאת? זה מיותר לדעתם".

"איזו מין אוניברסיטה מחנכת את סטודנטים שלה להגמיש את מצפונם?!" תוהה גם אלי סידון, סטודנט לרפואה שנה ג'. "אני לא חושב שזו חובה לפגוע במצפונו של אדם. הניסוי עם הצפרדע לא שימש לטובת מחקר או הצלת חיים, זה אפילו לא היה ניסוי, זה משהו שלמדנו וידענו כבר. חבל שאנחנו לא הולכים בעקבות העולם, ומתעקשים להישאר עם מה שיש לנו".

שלי לבנה, סטודנטית לרפואה שנה ג': "אני לא חושבת שהמרצים שלנו, האחראים על ההחלטה הזו, היו רוצים לקבל טיפול מרופאים המגמישים את מצפונם, ואני מאמינה שזה יחזור אליהם כמו בומרנג. חבל היה לגלות שמרצים כאלו מצוינים ניחנו בראש קטן ובכאלו דעות. חשוב שהסגל יבין שיש מקום לשינוי. זה שחינכו אותם כך זה לא אומר שזו הדרך היחידה. יש היום טכנולוגיה אדירה שניתן לנצל. הם בטח ראו כל כך הרבה חיות סובלות, אז מה זה בשבילם עור של צפרדע?! בנקודה הזו יש מקום לבדוק את העניין, ולא חייבים להיכנס עם הראש בקיר".

איתי בלום, סטודנט לרפואת שיניים, בוגר החוג לביולוגיה: "במסגרת לימודי הביולוגיה אני זוכר את הניסויים בבעלי-חיים בעיקר בגלל הגועל והטראומה שזה עורר בי. אני יכול לראות את הטעם בלהראות את זה בוידאו, להרוג את החיה פעם אחת וזהו. אבל לעשות את זה כל פעם מחדש? חוץ מזה, בתוכנה ניתן להשתהות על נקודות חשובות, להריץ קדימה, לחזור אחורה, להתעמק, זה מדהים".

לא כל הסטודנטים מסכימים עם חותמי העצומה. שִלֹה וויכנסקי, עתודאי שנה ג', חושב שכל מי שהולך לעסוק באנשים חיים צריך לעבור הכשרה על בע"ח: "אם היום נאמר 'די' לניסויים בחיות, מחר גם לא נעשה ניסויים על גופות, וככה לאט לאט נגיע למצב שבו נתאמן רק על בובות ועל מחשבים, ונכשל במקרה אמת. אנשים לא מבינים מה דורש מקצוע הרפואה. מדובר ביפי נפש, סטודנטים שנה א' שמחליטים שלא נראה להם יאה לעשות ניסויים בחיות. אני מתנגד למעילי פרווה או ניסויים למען תעשיית הקוסמטיקה, פיטום אווזים וכדומה, אבל רפואה זה מקצוע אחראי הקשור בהצלת חיי אדם, ואם זה אומר שצריך לפתוח את הבטן של חולדה ולראות איך הלב שלה עובד, אז יהי כך".

מה בנוגע לניסוי בצפרדעים?
"לגבי הניסוי הספציפי הזה, אם יש הצדקה מאחוריו בעיני הסגל, אני בעד. המחשב זה גולם, הוא נותן תוצאות צפויות מראש, המנגנון האנושי הוא לא צפוי".

מה הרווחת ממנו?
"מהניסוי הספציפי הזה לא הרווחתי כמעט כלום, אולם כשראיתי איך מורידים לצפרדע את הראש הבנתי את חשיבות הניסוי, היא ריחפה באוויר. אני לא חושב שנהיה רופאים פחות טובים אם נתאמן על מחשב, אבל אני יודע שאצלי הניסויים האלו מפתחים אתיקה, רגישות לחיה, כבוד".


קריאה לסרבנות
לפני פחות משנה פרסמה המועצה לניסויים בבע"ח, הכפופה למשרד הבריאות, כללים לפיהם "אין לחייב תלמיד להשתתף בניסוי בבעלי חיים במידה והוא מביע התנגדות עקרונית לכך".

בחוק צער בעלי חיים, התשנ"ד-1994, נכתב: "לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעליי חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות".

לפני כשנתיים חשף פרופ' רכבי, במקומון "תל אביב", כי בשנת 2000 נעשה שימוש ב- 27,789 חיות בניסויים בין כתלי האוניברסיטה, ביניהן עכברים, חולדות, ארנבות, חזירי ים, אוגרים, תרנגולים, חזירים, יונים, ציפורים, קרפיונים, חתולים וכלבים. נתונים אלו, ביחד עם שאר הניסויים הנעשים בארץ, מציבים את ישראל במקום השלישי באירופה בניסויים בחיות.

ברם, כאן המקום לציין, כי ניסויים רבים שבוצעו בעבר בבעלי חיים בבניין הפקולטה לרפואה בפרט ובאוניברסיטת תל אביב בכלל - בוטלו בשנים האחרונות, והומרו בסרטי וידאו, הדמיות ממוחשבות ושאר חלופות. מאבקם של וייס, טשורני וזילברמן מתמקד, אפוא, בניסוי הצפרדעים בלבד, במטרה לבטל את אחד מאחרוני השימושים הנעשים בבעלי חיים במהלך לימודי הרפואה (בחוגים אחרים, אגב, יש שימוש נרחב הרבה יותר).

וייס מבטיח להמשיך במאבקו גם השנה, וקורא לסטודנטים החדשים להצביע ברגליים. "לאחר שהובהר מעל לכל ספק שהוא מיותר, ומאחר שאפשרות כתיבת העבודה נשללה - מה שמהווה פגיעה בסטאטוס קוו שהתקיים בחמש שנים האחרונות בפקולטה - אני קורא לתלמידי שנה א' לסרב להשתתף בניסוי המדובר", הוא אומר. "אני מקווה שהמאבק ימשיך גם בשנים הבאות, ולא ייפסק עד שבפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב לא יתבצעו כלל ניסויים לצרכי הוראה, ממש כמו באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארץ ובעולם".



תגובת הממסד
ראש החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, פרופ' משה רכבי:

על החלטת ועדת ההוראה לבטל את סעיף העבודות:
"עליך לפנות לוועדה מאחר ואיני חבר בה, ואיני יודע מה היו הנימוקים לקבלת ההחלטה. ברצוני רק לציין שכל סטודנט לרפואה , בהתקבלו לפקולטה, חותם על כך שידוע לו שהלימודים כוללים ניסויים בבע"ח".

על החלטת ועדת ההוראה לבטל את סעיף העבודות:
"כל נושא הנלמד בשנה א' ובשנים הבאות אחריה חשוב להשכלתו הבסיסית של רופא טוב. הלימודים ברפואה מתחלקים ללימודים פרה-קליניים בקמפוס רמת-אביב (3 שנים ראשונות) וללימודים קליניים בבתי החולים (3 שנים אחרונות).
הלימודים הפרה-קליניים, כולל 'מעבר נוזלים דרך עור צפרדע', נותנים את הבסיס המדעי להכשרתו של רופא. ניסוי בעור צפרדע הוא ניסוי חשוב בפיזיולוגיה כללית, שעליו מבוססים כל הלימודים בעתיד הקשורים בספיגת מזון, נשימה, פעילות הכליה ועוד. תוכנית הלימודים נקבעת על סמך ניסיון של שנים רבות ומשתתפים בהכנתה טובי החוקרים והרופאים בפקולטה. לא ייתכן שסטודנט שנה א' יחליט מה מתאים ללימודיו ועל מה ניתן לוותר מבלי שיש לו רקע בנושאים הנלמדים. יתר על כן, לחלק מהסטודנטים המגיעים היום לפקולטה אין ידע בסיסי בכימיה או בפיזיקה (בגלל הדרישות השונות בתעודת הבגרות) והם חייבים לקבל נושאים אלה במסגרת הכנתם ללימודים הקליניים".

על העובדה ש- 90% מן הסטודנטים חתמו על העצומה:
"עובדה זו אינה עושה את הבקשה לחשובה. 90% מהסטודנטים גם יחתמו שאינם מעוניינים בבחינות או שכדאי לוותר כליל על לימודי הכימיה. לצערי הרב הם אינם יודעים במה מדובר ומה כוללות המעבדות".

על גיא וייס:
"פתאום הוא נטפל לקטע הזה עם הראש צפרדע. את יודעת שהם בכלל לא רואים שם ראש של צפרדע בכלל? זו רק פיסת עור שבכלל לא יודעים שזה של צפרדע, זה נראה כמו נייר."

על הנהוג ב"טכניון":
"החלופה המקובלת ב'טכניון' נבדקה על ידינו, ונמצאה לא מתאימה מבחינת תוכנה והמסרים הפיזיולוגיים שברצוננו להעביר. אין באפשרותי להשוות בין הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א ובטכניון, ויש להניח שבנושאים מסוימים אנו מקפידים יותר ודורשים יותר מהסטודנטים שלנו. כמובן שעומדת בפניהם האפשרות ללמוד בטכניון".

על הנהוג בעולם:
"ההשוואה לאוניברסיטאות אחרות בעולם היא חד-סטרית. יש עדיין הרבה אוניברסיטאות שכן משתמשות בבע"ח לצורך הוראה. החוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה הוא חלוץ בנושא מציאת החלופות, שכן עד לפני כמה שנים נערכו ניסויים חשובים הנוגעים למערכת העצבים האוטונומית, מערכת העצבים המרכזית (המוח) ומערכת הלב וכלי הדם, תוך שימוש בחיות ניסוי כגון: חתולים, כלבים, ארנבות וחולדות. מעבדות אלה הוחלפו בסרטי וידיאו מודרכים, בקבוצות קטנות. העובדה שלניסוי אחד, בו משתמשים בעור צפרדע, לא נמצאה חלופה, אינה מעידה על הכלל לפיו אנחנו מנסים למצוא חלופות מתאימות לכל ניסוי וניסוי



עדכון: המאבק הצליח - ניסוי הצפרדעים יבוטל!




"משנת הלימודים הבאה לא יתקיים עוד 'ניסוי בעור צפרדע' בפקולטה לרפואה. החוג יחפש חלופה וירטואלית לנושא", כך החליטה באחרונה ועדת ההוראה של בית- הספר לרפואה.

הניסוי המדובר, במהלכו 'מפשיטים' צפרדעים מעורן על מנת לבדוק את חדירות העור למעבר חומרים, עורר סערה גדולה בפקולטה בשנים האחרונות. סיפור המאבק למען ביטול הניסוי, בשיאו חתמו כ- 200 תלמידי רפואה על עצומת מחאה, נחשף לראשונה ב'תזה' בתחילת השנה הנוכחית.

"אני שמח ששלוש שנות המאבק הצליחו ולא נותרו עוד ניסויים בחוג לרפואה", אומר גיא וייס, מנהיג המאבק. "אני גאה שהפקולטה לרפואה הצטרפה לעמיתותיה היוקרתיות בארץ ובחו"ל, דוגמת ייל וקולומביה, בהן אין כלל ניסויים בבע"ח לצרכי הוראה. כעת נותר לנו רק לוודא שהחלופה אכן תצא לפועל כמובטח, בשנת הלימודים תשס"ה".

בתגובה להחלטת הוועדה מסר ל'תזה' דקאן הפקולטה, פרופ' דב ליכטנברג: "אכן, תם עידן הניסויים בבעלי-חיים בהוראת הרפואה לתלמידי רפואה".



קישורים נוספים: