| מקדונלד'ס תשפר תנאים? בשישה בספטמבר 2001 הודיע הארגון האמריקאי לזכויות בעלי-חיים PETA ("אנשים למען יחס מוסרי לבעלי-חיים"), כי רשת יצרניות ההמבורגר השלישית בגודלה, וונדיס, נכנעה ללחץ שהופעל עליה על-ידי הארגון, והכריזה כי תדרוש מעתה מספקי הבשר והביצים שלה תנאי רווחה מסוימים (מצורפים בתחתית המסמך) לבעלי-חיים. וונדי'ס היא הרשת השלישית, לאחר מקדונלד'ס וברגר קינג, המכריזה על שינוי במדיניות שלה בעקבות לחץ ציבורי, שכלל חשיפת עובדות על משקים מתועשים בפני הציבור, מסעות פרסום, שנועדו לפגוע בתדמית של חברות אלה, והפגנות. המטרות הבאות יהיו חברות קטנות יותר. אנו מביאים סקירה של המאבק ברשתות המזון המהיר הגדולות. קידום חקיקה או פגיעה במכירות? בעוד מדינות אירופה והאיחוד האירופי מחוקקים חוקי רווחה נגד צורות הניצול האכזריות ביותר בחקלאות, בארצות-הברית נותר הניצול החקלאי פרוץ לחלוטין, מבחינת החוק, לכל גחמה של החקלאים. חוק רווחת בעלי-החיים האמריקאי פוסח על חיות המנוצלות בחקלאות - שהן כ-99% מכלל החיות המנוצלות בארצות-הברית (ובמדינות מערביות אחרות) באופן אינטנסיבי. בשנים האחרונות מסתבר, שלמרות מצב החוק, ניתן גם בארצות-הברית להגיע להישגים בתחום רווחת בעלי-החיים, דרך הפעלת לחץ ישיר על החברות המסחריות אשר מנצלות אותם. תקדים לכך נקבע כבר ב-1980, כאשר נכנעה חברת רבלון למסע יחסי-ציבור שנערך נגדה, והסכימה להקציב 250 אלף דולר בשנה לפיתוח חלופות לניסויים בבעלי-חיים (מחקר חלוצי, בשעתו), שנועדו לבדוק את רעילות המוצרים שלה. בעקבות פריצת-דרך זו התאפשר ביטול הדרגתי של מבדקים מסוימים בבעלי-חיים בידי חברות קוסמטיקה, על-ידי מספר חברות גדל והולך. לאחר כ-20 שנה הצליחה התנועה לשחרור בעלי-חיים בארצות-הברית לצבור כוח מספיק כדי להגיע לתוצאות דומות מול תעשיות גדולות הרבה יותר - התעשיות החקלאיות. כמו במקרה של חברות הקוסמטיקה, גם כאן טמונה הצלחת השיטה בזיהוי של חברות מסחריות, הרגישות לתדמית שלהן ושל מוצריהן. המאבק מכוון לפגיעה בהיקף המכירות של חברות אלה, באמצעות עבודה יעילה נגדן בהסברת רחוב, בהפגנות מול סניפי החברה ומשרדיה, בחרם צרכנים ובחשיפה באמצעי התקשורת. כאשר מגלים מנהלי החברות כי מדובר בהפסדים כספיים ממשיים, הם נכנעים לדרישות מסוימות. משפט הדיבה McLibel באמצע שנות ה-80 גיבש ארגון London Greenpeace פעילות נגד חברת מקדונלד'ס. הפעילות כללה את ייסוד היום הבינלאומי נגד מקדונלד'ס (1985), והפקת עלוני מידע ("מה לא בסדר במקדונלד'ס"), המאשימים את תאגיד המזון המהיר בגרימת נזקים ועוול בתחומים הבאים: מכירת מזון המזיק לבריאות, גרימת זיהום בהיקף עצום, כריתת יערות הגשם במרכז אמריקה לצורך יצירת שטחי מרעה, גרימת רעב בארצות שבהן הרסו שטחי המרעה את המערכת האקולוגית, ניצול חמור של עובדים והתעללות בבעלי-חיים. חלוקת העלונים הטרידה את מקדונלד'ס, אשר שכרה חוקרים פרטיים, שהמליצו לתבוע חמישה מבין פעילי לונדון גרינפיס על הוצאת דיבה. שלושה מן ה"חשודים" הסכימו מיד להתנצל בפני החברה ולהסיר בכך את איום התביעה כלפיהם, אך שניים אחרים, דייב מוריס והלן סטיל, החליטו שלא להיכנע, וכך החל המשפט הארוך ביותר בתולדות בריטניה. מול התאגיד, אשר שכר את עורכי-הדין היקרים ביותר בבריטניה והשקיע במשפט יותר מ-10 מיליון לירות סטרלינג, ניצבו דוור ועובדת גינון מובטלים, אשר נאלצו לייצג את עצמם, שכן החוק הבריטי לא סיפק להם כל הגנה. הליכי המשפט החלו ב-1990, והסתיימו (באופן לא מלא) ב-1997. אף על פי שמבחינה טכנית הוכרע המשפט נגד הלן ודייב, הרי שבמהלכו הובא שפע עצום של עדויות - חלקן מטעם העדים של מקדונלד'ס דווקא - שתמכו בטענותיהם של אנשי לונדון גרינפיס. הנזק התדמיתי והכלכלי שנגרם למקדונלד'ס, היה עצום (דבר שלא מנע, אמנם, את המשך התפשטותו של התאגיד, אלא רק האט אותו). המשפט העלה על סדר-היום של אנשים רבים ברחבי העולם את הפגיעה שנגרמת לכולנו מידי תאגידים בינלאומיים, ואת האפשרות המצויה בידינו, כאנשים פרטיים, להילחם בתאגידים, על אף השיטות האנטי-דמוקרטיות שבהן הם מנסים לחסל כל ביקורת. הצלחת PETA מול רשתות ההמבורגר בעקבות פסק-הדין במשפט McLibel ב-1997 שלח ארגון PETA האמריקאי מכתב להנהלת מקדונלד'ס, ובו התבקשה החברה לדאוג לביצוען של רפורמות לרווחת בעלי-חיים אצל ספקי "חומרי הגלם" שלה. הייתה זו תחילתה של שורת פגישות ברוח טובה בין נציגי PETA לנציגי התאגיד, אשר הצהירו כי מקדונלד'ס תהפוך למובילה בתחום רווחת בעלי-החיים. אולם ההצהרות לא גובו במעשים, ו-PETA הכריזה על תחילתו של קמפיין נגד מקדונלד'ס (ראו אתר McCruelty.com ). באוגוסט 2000, לאחר 11 חודשי מאבק, שכללו, בין השאר, למעלה מ-400 הפגנות ב-23 מדינות, הצהירה מקדונלד'ס כי תדאג לאלתר לביצוע רפורמות של רווחה בקרב ספקי בשר החזיר והביצים שהיא רוכשת. בעקבות זאת הכריזה PETA על הקפאת המאבק - מתוך כוונה להמשיך וללחוץ לביצוע רפורמות נוספות. בינתיים כשרה השעה ללחוץ על ענק המזון המהיר השני - ברגר קינג (ראו אתר MurderKing.com ), וביוני 2001, לאחר חצי שנה של מאבק, נענתה החברה לדרישות PETA, בתמורה להקפאת הקמפיין נגדה. ברגר קינג אף התחייבה לרפורמות נוספות, מעבר לאלה שקבעה מקדונלד'ס. מיד עברה PETA לחברת הענק השלישית, וונדי'ס (ראו אתר WickedWendys.com ), אשר ניסתה להתחמק בטענה השקרית, שממילא היא נוהגת לפי אמות-המידה שנקבעו על-ידי מקדונלד'ס וברגר קינג. אסטרטגיה זו החזיקה מעמד עד תחילת ספטמבר בלבד, אז הצהירה וונדי'ס על ביצוע הרפורמות כנדרש. היעדים הבאים של PETA מול רשתות המזון המהיר הם רפורמות נוספות ודרישה ממקדונלד'ס להרחיב את הכללים החדשים לכל סניפיה, ולא רק לארצות-הברית, בריטניה ואוסטרליה. ומהן המסקנות? כניעתן של שלוש רשתות ההמבורגר הגדולות הושגה באמצעות פעולה משולבת של תשתית ארגונית רחבה וריכוזית מחד גיסא, ועבודת שטח עצמאית של מתנדבים וארגונים מקומיים (ברחבי העולם) מאידך גיסא. לא פחות חשוב - PETA דאגה להציג בפני תאגידי הבשר דרישות שהשתלמו להם, מבחינה כלכלית, בשקלול הנזק הכספי - המוגבל - שהיה בכוחו של המאבק נגדם לגרום להם. זהו מודל של מאבק מוצלח, ש"תופעת-לוואי" מבורכת שלו היא שכנוע של חלק מן הציבור לוותר על צריכת בשר ואולי אף על צריכת מוצרים מן החי בכלל. באנונימוס מקווים, שלא ירחק היום, שבו נוכל להפעיל לחצים דומים על חברת תנובה. נספח: ההתחייבות הדרישות שלהן הסכימה חברת וונדי'ס להיענות (הבעיות שנציין כאן אופייניות גם לתעשייה הישראלית, שאין בה גורמים המבטיחים שינוי באופק): * ביצוע ביקורות ללא הודעה מראש במשחטות המספקות לרשת בשר, ונקיטת צעדים נגד אלה שאינן עומדות בדרישות רווחה מזעריות. (למשל: ציפוף יתר של חיות בכניסה למשחטה, המתנה ממושכת בכלובים ומכלאות, היעדר הימום, טיפול אלים בחיות לקראת השחיטה, ועוד) * מיסוד השימוש בשיטות שאינן פוגעניות, באופן יחסי, לתפיסת תרנגולים ותרנגולות, כך ששכיחות שבירת העצמות במהלך התפיסה תפחת באופן משמעותי. (בשיטה הנהוגה כיום מנסה הפועל לתפוס מהר ככל האפשר את העופות, המנסים להימלט מפניו. הפועלים אוחזים בכל איבר שניתן לתפסו. הם מחזיקים בידיהם עופות רבים ככל האפשר, בדרך-כלל כשהם תלויים במהופך, ברגל אחת) * דרישה מספקי הביצים להקציב לכל תרנגולת בתעשיית הביצים שטח מזערי של 72 אינץ' רבועים. (כלומר 20x22.5 סנטימטרים לתרנגולת. פירוט בנושא - בסעיף הבא בהודעה זו) * הפסקת רכישת ביצים מיצרנים המקיימים השרה כפויה לתרנגולות. (השרת נוצות כפויה היא תהליך של מניעת מזון ומים והחשכת הלול במשך מספר ימים, והמשך ההרעבה וההחשכה במשך מספר שבועות, כדי לגרום הלם לתרנגולות בלול שתפוקת הביצים בו ירדה. ההלם גורם לנשירת נוצות ולתהליך של חידוש קצב הטלה גבוה. תרנגולות רבות מתות בתהליך זה) * דרישה לקביעת אמות-מידה ברורות לאיכות האוויר בלולים. (בגלל הצפיפות, הצטברות ההפרשות והאדים העולים מהן, היעדר האוורור, הלחות שבנשימת העופות והאבק שמקורו במצע - האוויר שבלולים גורם לעופות - וכן לאדם המזדמן לשם - בעיות בנשימה וצריבות בעיניים, המתפתחות לעתים קרובות למחלות ריאה ולמחלות עיניים, עד כדי עיוורון) * השקעה בפיתוח שיטות חלופיות להחזקת חזירות. (חזירות מוחזקות במהלך הריונן בתאי בידוד, הגדולים רק במעט מגודל גופן. לאחר ההמלטה הן מרותקות למתקן, שבו אין הן יכולות לזוז. הגורים יונקים דרך סורגי המתקן, ובכך מסתכם כל המגע בין הגורים לאם) כפי שניתן לראות, ההצהרה מלמדת על חומרת המצב הקיים יותר משהיא מבטיחה עתיד ורוד לחיות המנוצלות במשקים החקלאיים בארצות-הברית. תעשיות-החי בישראל קטנות יותר, אולם אין עליהן כל הגבלות, ועדיין לא עלה בידנו להפעיל לחץ מן הסוג שהצליחו חצי מיליון חברי PETA בארצות-הברית להפעיל על תעשיות-החי שם. תרומתם של כל אחת ואחד מאתנו למאבק היא חשובה ביותר, בהפצת הידע על המתרחש במשקים החקלאיים ובהשתתפות בהפגנות, שמטרתן להעלות את הנושא בתקשורת. |
קישורים נוספים: |