| ארוחת ראש השנה מאופיינת בסימנים – לכל מאכל משמעות ולרוב ברכה המקושרת אליו. סמליות המאכלים נקבעת לרוב במשחקי מילים המתקשרים לטעם, למראה או לשמו של כל מרכיב בארוחה. |
| פתיחה מתוקה המוכרים ביותר הם המאכלים המתוקים "שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", נוהגים לאכול מאכלים מתוקים ומנגד להימנע ממאכלים מרים, חמוצים וחריפים . המוכר ביותר הוא הדבש. הדבש הנזכר בתנ"ך אינו דבש דבורים אלא דבש תאנים או תמרים. לארוחת חג צמחית המבוססת על המקורות ופירות הארץ, מומלץ להשתמש בדבש תמרים (סילאן). את הדבש נהוג לאכול עם תפוח וחלה. יש הרואים בתפוח סמל לזכותו של דוד המלך שהיה אדמוני ויש הרואים בו רמז (על פי שמו) ל "פתח תפתח ידך", רמז למתן אוכל לעניים שיוכלו גם הם להנות מהחג. לא נוותר כמובן על החלה. בעדות שונות נהוג לאפות חלות במגוון צורות. חלה עגולה מסמלת את מחזור השנה. חלה בצורת סולם היא סמל ל "מי יישפל ומי ירום". חלות בצורת ציפורים כרמז לפסוק "כצפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים". יש גם חלות עגולות המקושטות בעלי בצק בצורת כתר לציון ראש השנה שהוא יום הכתרתו של הקב"ה על פי המסורת. את החלות נהוג לאכול עם דבש (סילאן) או עם ריבת חבושים. |
| מתאבנים ברכות נוספות מבוססות על צורת המאכל. את הרימון נאכל כדי "שירבו זכויותינו כרימון", רמז לגרעינים הרבים ברימון. נציין את הרימון בסלט מלפפונים, שומר ותפוזים עם רימון. גם שמות המאכלים משמשים כבסיס לברכות. נאכל סלט עלי סלק בתקווה "שיסתלקו אויבינו ושונאינו". בתקווה לשנה נטולת אלימות ומוות נחליף את ראש הדג או הכבש בראש שום אפוי למען "נהיה לראש ולא לזנב". יש גם המברכים על השום "שייתמו אויבינו ושונאינו". השום האפוי מקבל טעם מתקתק ואנו נראה בזה סמל למעבר משנה חריפה לשנה מתוקה יותר. יש גם המציינים את הראש בראשי ארטישוק בתחמיץ. |
| מרק הדלעת נקראת בגמרא "קרא" ומכאן הברכה: "שתקרע רוע גזר-דיננו ויקראו לפניך זכויותינו". יש עדות המחליפות את הדלעת בקישוא. אנו נציין את הקרא במרק דלעת וטופו. על הטופו, המיוצר מפולי סויה, ניתן לברך גם "שיפלו אויבינו ושונאינו". |
| מנה עיקרית למנה העיקרית בחרנו על-פי המנהג לאכול ירק ממולא - שתהיה שנה מלאה בברכות ומצוות. דלורית ממולאת בלוביה וגריסי פנינה משלבת כמה ממנהגי החג ומספקת מנה משביעה, מזינה ויפה לעין. הלוביה נקראת בגמרא "רוביא" ומכאן אנו מייחלים "שירבו זכויותינו". רש"י רואה בלוביה תלתן (ממשפחת הקטניות) ואולי הכוונה לכל משפחת הקטניות ("לוביא" הוא כינוי לקטניות(.יש המזהים את הרוביא כפול מצרי, אחרים כשעועית ואצל התימנים זו החילבה. לוביה משמש כיום ככינוי לשעועית לבנה עם עין שחורה, ניתן להשיגה גם טרייה בתרמילים ארוכים של כארבעים ס"מ. |
| תוספות בעדות רבות מקובל לאכול כרשה המוכרת גם כלוף או פראסה, או בלשון הגמרא, כרתי - "שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".מאכל זה יוצא דופן בחריפותו ולכן יש המסייגים שמותר לאכול מאכלים חריפים, בתנאי שהם טעימים לחך. אנו נגיש "פראסה קון אסייטונאס", כרשה עם זיתים בסגנון יהודי הבלקן. אצל יהודי אירופה, לא ניתן לחגוג את החג ללא הצימעס המפורסם המבוסס על הגזר, "למען ייקרע רוע גזר דיננו", ואצל יהודי מרוקו - אורז מתוק עם טנזיה. |
| הקינוח ארוחת ראש השנה היא קינוח אחד גדול, כשהטעם המתוק שולט, אך לא נוותר על קינוח מסורתי. נסגור מעגל עם התמרים, שבהם גם פתחנו (הסילאן) - "שייתמו אויבינו ושונאינו" וגם "צדיק כתמר יפרח". כדורי תמרים משלבים את התמרים, סיום מתוק לארוחה וגם מסמלים את מחזוריות השנים. התמר מסמל גם את פתיחת השנה, על פי עונתו "בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד". |
| בזמן הקינוח, נוכל לחשוב על חידושים וברכות שלנו, ברוח החג, אשר יגשימו את אשר אנו מצפים מהשנה החדשה. ברפובליקת בנענע, פורום השפה העברית ובפורום תרגום ועריכה, עלו מספר רעיונות מעניינים: מרק צח - שימורקו עוונותינו, עד שנהיה צחים ומבריקים, פלפל - שיהיו ילדינו מפולפלים לפחות כמונו,"lettuce have a raisin celery" (let us have a raise in salary) - שנקבל העלאה במשכורת, שעועית – שישתעשעו ילדינו, גלידת טופו – "מה טופו אוהליך יעקב" וגם "הנה מה טופו מה נעים", מיסו – שיוקל המיסוי, חסה שנחוס על החי ואפילו קאשיו – כדי שיהיה קשה... מתכונים נוספים לראש השנה ניתן למצוא כאן ופה. תודה לגולשי רפובליקת בנענע שסייעו בתכנון הארוחה – צליל123, רחל כהן, אנסטסיה של הצבים, ~אלה~, סלק הגן, אמנונימוס י, haleth. תודה גם לג'ינג'ר, עקרב, המלבי"ד, gilibug, נודניק, ג'ירפה, מיכל אבני, חנן כהן, יצהר, יהושע הפרוע, זאב חייט, /******, oribal והשפן הנכון על רעיונותיהם היצירתיים לברכות מחודשות. |
קישורים נוספים: |