| זוכת מדליית הזהב ל400- מ' באולימפיאדת סידני 2000, הרצה האוסטרלית קטי פרימן, הצטלמה במהלך משחקי אתונה עבור קמפיין מטעם הארגון האמריקאי הנודע "PETA פטה - א/נשים למען יחס מוסרי לבעלי-חיים". מחבקת טלה ביד אחת ומניפה מדליית זהב בשנייה על רקע האקרופוליס באתונה, קוראת פרימן למדינות העולם לצעוד לקראת החרמת ההובלות הימיות מאוסטרליה ומניו-זילנד של כבשים ועגלים בעודם בחיים: "הנוהג המכונה 'משלוחים חיים' הוא בושה בינלאומית." על המשלוחים החיים: במהלך ההובלות הימיות מצופפים על-גבי אוניות עשרות אלפי כבשים ועגלים (בממוצע 3 למטר רבוע) למשך ימים רבים ושבועות. בתוך כלא צף זה החיות נתונות בלחץ מתמיד וגובר, הופכות תשושות, חולות וחלקן מתות. ארגונים למען בעלי-חיים מרחבי העולם טוענים כי לא ניתן להוביל בעלי-חיים למרחקים ארוכים מבלי לפגוע ברבים מביניהם קשות. "אנו צריכים חרם כיוון שכבשים עדינות מצופפות יחדיו בסיפון מסיבי רב טורי, מאולצות לשהות משך שבועות בים, בכל מזג-אוויר, בעודן מובלות לשחיטה", אומרת פרימן. ההובלות הימיות למזרח-התיכון, הכולל גם את ישראל, מועדות לפורענות באופן מיוחד עקב המרחק הרב שעל החיות לעבור - יותר מ-10,000 קילומטרים במשך עשרה ימים עד שלושה שבועות. עפ"י ארגונים להגנת בעלי-חיים, בכל שנה מתים 87,000 כבשים במהלך ההובלה למזרח-התיכון טרגדיה מפורסמת אחת משנה שעברה חשפה בפני העולם את הבעייתיות האתית והמועדות לפורענות, הכרוכים בתעשיית המשלוחים הימיים החיים: ב-5 באוגוסט 2003 יצאה האוניה קורמו אקספרס את אוסטרליה לכיוון המזרח-התיכון. על 11 מפלסי סיפונה נכלאו בצפיפות קרוב ל-58,000 כבשים. לאחר סירובה הראשוני של סעודיה לקבל את הכבשים עקב התפרצותה של מחלה קשה בעדר, לא נמצאה מדינה שתתיר את הכנסתם לתחומיה משך קרוב לשלושה חודשים. מיום ליום החמיר מצבם של הכבשים הדחויים: הם לא יכלו להימלט מהפרשותיהם הנערמות, מהמחנק בבטן האונייה, מהמחלות. עפ"י הדיווח הרשמי קרוב ל-5,700 כבשים מתו על הסיפון. בישראל אוסרים בתקופה זו השרותים הווטרינריים את הכנסתם של עגלים וכבשים (ישראל מיבאת בפרט עגלים) דרך מעבר הגבול בעקבה, כפי שהיה נהוג עד עתה, ודורשים להשתמש לשם כך בנמל אילת. מדיניות חדשה זו היא כנראה תוצאה גם של הלחץ כלפי משרד החקלאות מצד בג"ץ, אשר אשר קיבל את עתירתה מפברואר 2003 של "תנו לחיות לחיות" בדבר הסבל הניתן למניעה הנגרם לחיות במהלך ההובלה הימית, הפריקה בעקבה וההובלה במשאיות לתוך ישראל. השופטים גילו קוצר-רוח ביחס לסחבת בה נוקט משרד החקלאות, בנוגע להגשת תקנות צער בעלי-חיים בהובלה, ודחקו בו ליישם שינוי במצב. אין משמעות הדבר הפסקת היבוא של עגלים מאוסטרליה לישראל, ובכך נותרת בעינה הבעיה המוסרית המרכזית הכרוכה בהובלות הימיות מאוסטרליה, אבל אם אכן יוכנסו מעתה העגלים דרך נמל אילת, יהיה בכך משום חיסכון במספר שלבים בשרשרת ההובלות של בעלי-חיים מאוסטרליה לישראל : ההתעכבות בעקבה למשך שעות רבות ואף ימים ללא תנאי רווחה מינימליים, ההעמסה המחודשת על משאיות וההובלה לישראל. |
צמר זה רעעע! אין להפריד את תעשיית הצמר מתעשיית בשר הכבש או מתעשיית המשלוחים החיים: רבים מהכבשים שאינם מצמיחים יותר צמר בכמות המשתלמת כלכלית למגדלים, מובלים להמשך פיטום או ישירות לשחיטה עבור בשרם. חלק מכבשים אלה מובלים גם למזרח-התיכון. לדברי PETA, אוסטרליה היא האחראית הראשית לניצולם של 130 מיליון כבשים מידי שנה עבור תעשיית הצמר והבשר ליצוא ולצריכה עצמית. עבור כבשים המוגדלים לייצור צמר, מקור הסבל הראשוני העיקרי הוא גופם המעוות מלידה עקב תהליך של ברירה מלאכותית, באמצעותו "טופח" גזע בעל קפלי עור מרובים, המצמיחים יותר צמר. הדבר מכביד מאוד על הכבשים, בפרט בקיץ; רימות נמשכות להפרשות שמצטברות בין עודף קפלי העור עמוסי הצמר ואוכלות את בשר הכבשים החיים. בניסיון למזער בעייה זו נוהגים המגדלים לחתוך פיסת עור עבה מאחורי הכבש, וכל זאת ללא הרדמה כלשהי ללבוש צמחוני המניע המוסרי למעבר לתזונה צמחונית וטבעונית משמש גם באמור בתעשיית הלבוש מהחי. העמותה הישראלית אנונימוס לזכויות בעלי-חיים, אשר נאבקת נגד ניצול ממוסד של בעלי-חיים ובפרט במשקים מתועשים, מעודדת את הציבור הרחב להימנע ממוצרים הכרוכים בהתעללות בבעלי-חיים. בעלון הסברה חדש מטעמה נכתב: "בחנויות הבגדים יש מגוון עצום של מוצרי לבוש והנעלה שמקורם בצומח או בחומרים סינתטיים, כגון כותנה, לייקרה, פליז, סקאי ועוד. סוודרים רבים שנראים מצמר עשויים למעשה מאקרילן, ונעלים רבות שנראות מעור - עשויות מחומרים סינתטיים, לכן כאשר קונים מוצרים אלה, מומלץ לבדוק בתווית המוצר ממה הוא עשוי. שני מוצרים שנראים דומים לעין יכולים להיות שונים מאוד: מוצר אחד יוצר תוך עינוי בעלי-חיים והריגתם, ואילו השני - לא." |
קישורים נוספים: |