רפובליקת בנענע

צמחוני בקרבי
באסה להיות צמחוני בקרבי. באסה, אבל לא סוף העולם.
מאת:חתול-רובוט 22:18 25-7-2004
להגיד שבמשך שלוש-השנים האלה ניזונתי רק מהמטבח הצה"לי יהיה שקר, ועלבון לאמי היקרה ["צמחונית שמבשלת בשר"] שדאגה ללכת לחנויות טבע שונות ומשונות בשעות-לא-שעות, להוציא סכומי כסף שיכולים לתת פייט של ממש לתקציב הביטחון של פקיסטאן, ולהביא לי מיני מזונות מוזרים - חלקם נהדרים וחלקם, נו טוב, הגדרתם כ'מזון' עדיין שנויה במחלוקת. מאכלים שזכו לכינוי `אוכל לציפורים` מפי חברי המזלזלים [מה איכפת לי. הם לא רוצים, לי נשאר יותר], ושהחזיקו אותי בחיים בתקופת השירות הצבאי [ומסתבר שאפילו הוסיפו לי קצת בשר על העצמות והשרירים]. לא מדובר רק בחטיפי בריאות, כמובן. הרבה MSG רץ שם, המון שומן, שוקולד בכמויות. שם המשחק כאן זה לא להיות בריא, אלא להיות שבע. וזה עדיין עדיף על בלילת הפרסות, הכרבולות והציפורניים שנקראת משום מה `לוף`.

הצבא, בעיקרון, מחוייב לספק מנות לצמחונים. כמובן שברוב המקומות אף-אחד לא סופר את התקנה הזו [הצבא גם לא אמור לירות באזרחים ללא הצדקה, או להשתמש בתחמושת שאמנת ז`נבה אוסרת, או לפזר הפגנות באש חיה]. בדרך כלל, בבסיסים הגדולים, הבה"דים למיניהם ובסיסי האימונים, תוכל למצוא כמעט בכל ארוחה תחליף צמחוני, שגם אם הוא לא מהווה את פיסגת הקולינריה הצה"לית [המקום הזה שמור בוודאות לעוגות-החנק של ערב שישי] הוא ראוי בהחלט למאכל כיבשה. לעומת זאת, בגדודים המבצעיים, במוצבים ובחטמ"רים למיניהם, תתקשה למצוא מנה צמחונית סתם-כך, ומומלץ להודיע לטבחים או לרס"ר המטבח מראש על צמחונותך [או במקרה של חיילים במסלול - להודיע למפקד האישי כמה שיותר מוקדם, ולבקש ממנו שידאג להעביר את זה הלאה], והכי מומלץ - לדאוג לתחזק מערכת יחסים קרובה וחברית עם סגל המטבח. ככה הם לא ישכחו אותך, ואפילו ידאגו לצ`פר אותך לכשיוכלו.

בעניין מנות הקרב - וותר מראש. מדובר בגועל נפש, שלאף-אחד לא מגיע לאכול. תביא שימורים מגניבים מהבית - עלי גפן, תירס גמדי, תפוחי אדמה, קוקטייל פירות, ארטישוק, אספרגוס. תביאו צ`ופרים, חטיפים, ופלים. אם מותר לכם תביאו גזיה, מנות חמות, תבשילי-אינסטנט, פסטה, תחגגו. תתחלק עם כל הצוות, כל אחד יביא משהו אחר, אתה תדאג שתמיד יהיו כלים צמחוניים [אם בצוות ישנם שומרי מצוות, העסק קל במיוחד. סמוך עליהם שתמיד יימצא אצלם סט שלם של כלים חלביים], ותעשה חיים. בשירות שלי, בדרך כלל אכלתי באימונים בשטח הרבה יותר טוב מבחדר-האוכל בבסיס.

תירס?!
הייתי נותן שעת שינה בשביל תירס במנות הקרב, מה שהיה משאיר לי ברוב המקרים שעתיים.

ברוב מנות הקרב [שיריון נובמבר 2000]ישנם המרכיבים הבאים: פעמיים לוף, פעמיים טונה, ממרח בצבע שוקולד ובמרקם לוף בקופסת שימורים, חלבה [המנה העיקרית], סוכריות בטעם MSG [הצהובות הכי שוות!], סירופ-בטעם-סירופ-בטעם-משהו-שיפה-מזכיר-משהו-שהוא-לגמרי-לא-ההיפך-המוחלט-של-משהו-שהיה-פעם-[לפני המון שנים, לפני האסון הגרעיני]-לגמרי-לא-פטל, בוטנים `פריגת` מקופסא [החיילים הביינ"ישים שלי התווכחו ביניהם פעם האם הבוטנים הם אכן ה`היי-לייט` של מנות הקרב], ואם יש מזל אז גם פותחן קופסאות.

כמובן שיש גם את המנות המיוחסות. פילפלים ממולאים, עלי-גפן, תירס, אגסים בסירופ, שוקולד, דבש וריבה מקופסאות פלסטיק... לה דולצ`ה ויטה. לא יצא לי לראות אותן הרבה במהלך השירות.

גיוס נעים, ובתיאבון :-)



קישורים נוספים: