| הרמב"ם, רבי משה בן מימון, נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1135. במשך חייו הוא נדד בערים רבות בספרד וכמו כן דר תקופת נכבדה במצרים והיה ידוע בהיותו אדם רב פעלים ומשכיל לאין שיעור. התחומים בהם עסק, מעבר להיותו עמוד תווך ואחד מגדולי תקופת הראשונים המאוחרת [שהכילה רבנים גדולים ונעלים], היו רבים ונרחבים ואף מפליאים בפלורליסטיות שבהם וברלוונטיות שעודנה בשיאה היום, וביניהם - אסטרונומיה, פילוסופיה, מדעים שונים ובראשם- רפואה. הרמב"ם היה ידוע בגישתו הייחודית ברפואה ובהיותו רופא מצויין, שאף שימש כרופא של פרנסים, פחות ומושלי ספרד, מרוקו ומצרים, ובראשם צלאח א דין, שהרמב"ם היה רופא משפחתו וחצרו במצרים, החל מהעשור השביעי של המאה ה-11. חיבורים עיקריים בנושא הרפואה נכתבו על ידי הרמב"ם כולם בזמן שהותו בקהיר ואלו הם: "קצורי גלינוס" או "משנה גלינוס", אשר סוקר, מקצר ומחדד את תורתו של גלינוס שהכילה גם את רוב תורת היפוקרטס, המכונה אבי הרפואה - שהרי גלינוס היה מתלמידיו המובילים; "פרקי משה" ו"הפירוש לפרקי אבוקרט"- פירוש וסייגים מהספר הנושא אותו שם של היפוקרטס עצמו, ובו מתוקנים גם פירושים של תורת היפוקרטס, שהרמב"ם גרס כי שגויים היו ושפירשום בעבר תלמידי היפוקרטס. כמו כן כתב הרמב"ם מאמרים וספרונים אודות ביאורי מושגים ברפואה, על המין וכוח הגברא ואף על קצרת [אסטמה]. אלו שימשו במשך תקופה ארוכה כספרי לימוד לרפואה בכל ה"מזרח הקרוב" ושמו של הרמב"ם כגדול ברפואה התעצם והלך לפניו עד כי אף ראש הצלבנים באותה תקופה המצביא, ריצ`רד לב ארי [אויבו הגדול של צלאח א דין] שיווע לעזרת הרמב"ם ושירותו אך האחרון לא נענה לו מסיבות שאינן ידועות. הרמב"ם השים דגש מיוחד על רפואה מונעת שהתבססה על תמיכה נלהבת בצריכה קבועה ועקבית של צמחים מגוונים ושל כלכלה מגוונת שעיקרה ורוב רובה מן הצומח [אך לא רק, הרמב"ם ממליץ, למשל, על בישול ביצי יונים עם לפת וראשי ציפורים עם לפת כדי לעזור במשגל]. עוד גרס הרמב"ם כי כלכלה זו יעילה ואף הכרחית לתכליות מתכליות שונות בשימור הגוף בסטטוס של בריאות וחוסן ואף בריפוי שלאחר הופעת תסמיני החולי. בספר "צמחי המרפא של הרמב"ם" מובאים 255 עמודים, שרובם הגדול הוא פירוט צמחים, החל מפרחים ועלים וכלה בירקות שורשים, בפקעתיים ובפירות המוכרים לכולנו, וכל זאת בסדר מופתי ולפי סדר האל"ף בי"ת. כל עמוד על פרי או ירק או סוג כלשהו של צמח, כולל קטעים מכתבי הרמב"ם הנוגעים לאותו צמח ובנוסף רקע על הצמח ושמות שונים שהוענקו לו בתקופות שונות ובמקומות שונים, בנוסף, לפיסקה מאת המחבר אודות התועלת שמביא הצמח ותכונותיו ואף דרכים לצריכתו ושימוש מועיל בו הנלמד מכתבי הרמב"ם ומורשתו. בסוף הספר ישנו אינדקס כללי ומצויין המאפיין של הצמחים וסגולותיהם לפי צורתם, חלקם בגוף הצמח, החלק הראוי לשימוש בצמח, אופן השימוש ועוד כהנה וכהנה פירוטים שימושיים, מעניינים ומעשירים. הספר מכיל הסבר קצר אודות איסוף צמחי המרפא,מקומות הימצאותם, אופן קטיפתם ושימורם ואף מידע אודות שימוש אלטרנטיבי בצמחים לדברים דוגמת תחבושות, שמפו ואמבט רפואי מענג. הספר אוצר בחובו הכל מכל כל, החל מהיסטוריה על פועלו של הרמב"ם בתחומים השונים ובעיקרם רפואה, וכלה בכל המצויין לעיל, כאשר עיקר הספר הוא הבאת מידע על צמחים רבים מאוד עם הסברים מפורטים אודותיהם מבחינות שונות ועל ידי היעזרות בכל הדרוש, כולל תמונות נהדרות וכדו`... דוגמא השייכת לפורומנו היא זו המייחסת לנענע [הנקראת גם "משתראשתרה" בספרדית וכן "הירק הגני" ומיניה השונים על שמותיהם המשונים מפורטים בעמ` 159] מיודעתנו סגולות בריפוי בני הקרביים ובהקלה והטבת הגרת הנידה כאשר שותים את הרפואה הזו ד` או ה` ימים לפני עת הנידה. הספר פשוט מרתק, חוויה, תענוג וחובת העילעול בו חלה על כולם [!!] ולא מוגבלת לשוחרי הרפואה האלטרנטיבית והצימחונים כל עיקר... [לדוגמא האספירין ושאר משככי כאבים מודרניים, שהשימוש בהם רווח ושכיח בקרב כלל הציבור מבוסס על חומר משכך כאבים המופק מעלי עץ הערבה המצוי...] *** ניסים קריספיל, "צמחי המרפא של הרמב"ם, הוצאת יריד הספרים-כח ספרים,ירושלים, 1989, 255 עמודים. |
קישורים נוספים: |