רפובליקת בנענע

לשחרר את קייקו
חיי הלווייתן שכיכב בסרטי "לשחרר את ווילי"
מאת:אריאל צ`בל14:45 17-7-2004



ב 12.12.2003 מת קייקו, הלווייתן שכיכב בעל כורחו בסדרת הסרטים "לשחרר את ווילי". קייקו היה בן 26 או 27 במותו, גיל מופלג ללווייתן בשבי אך רחוק מתוחלת החיים של בני מינו. הוא מת ממחלה לאחר ששהה חופשי בים במשך כשנה וחצי, בעקבות מבצע ענק לשחררו. סיפורו העצוב הוא גם הסיפור השמח ביותר בתוך תעשייה אכזרית.

הסרטים
תכנית השחרור של קייקו החלה להתגבש לאחר ההצלחה הקופתית של "לשחרר את ווילי" (1993). בסרט המקורי, שצולם בפארק שעשועים במקסיקו סיטי, מגלם קייקו את דמותו של הלווייתן ווילי, אשר כמו קייקו במציאות, מוחזק בבריכה קטנה ונאלץ לשעשע קהל. הילד ג'סי מתחבר ללווייתן ומאמן אותו לברוח לים. בשני הסרטים הבאים (שנוצרו תוך עריכת צילומים ישנים - ללא צילומים חדשים של קייקו) ווילי כבר בים אך בני-אדם ממשיכים לנסות לפגוע בו: בסרט השני אלה הם עסקני בידור שמבקשים ללכוד מחדש את ווילי ואת משפחתו, ובשלישי מותקפת הלהקה על-ידי ציידי לווייתנים. הסרטים מבקרים בחריפות ניצול לווייתנים, אולם הם (לפחות הראשון) מבוססים בפועל על ניצול לווייתן במהלך הצילומים. מיליוני אנשים בעולם הבינו זאת, והסרט הבדיוני "לשחרר את ווילי" הפך עד מהרה לפרויקט הממשי "לשחרר את קייקו".

היסטוריה של שבי
קייקו נולד בשנת 1977 או 1978 ליד איסלנד. בהיותו בן שנה בערך, תפסו אותו דייגים איסלנדיים. ב 1982 הוא הועבר לפארק באונטריו, קנדה, שם אילצו אותו לבצע הופעות. כעבור שלוש שנים הוא הועבר לפארק במקסיקו סיטי. התנאים במקום היו גרועים ובריאותו של קייקו התדרדרה. הצלחת הסרט ב 1993 הביאה להקמת "קרן לשחרר את ווילי-קייקו" ולמאמצים לשחרר את קייקו בים, בסיוע הפארק במקסיקו סיטי ואולפני האחים וורנר, שהפיקו את סדרת הסרטים. בינואר 1996 הועבר קייקו למתקן גדול באורגון (ארה"ב) ובריאותו השתפרה במהירות. בספטמבר 1998 הוא הועבר למכלאה בים ליד איסלנד, לקראת שחרורו שם.

לדרישת הקהל
ההיסטוריה של לכידת לווייתנים, אילופם והצגתם לקהל, מתחילה בשנת 1965, אז נלכד הלווייתן הקטלן (orca) הראשון שהוצג לקהל תוך הפגנת תקשורת עם בני-אדם. הצגת לווייתנים אלה, הניכרים בדגם צבע שחור-לבן ובכתם לבן גדול דמוי עין בצד הראש, צברה פופולאריות במהירות. האסונות הוסתרו מהקהל. כך, למשל, שאמוּ, גורת לווייתן שנכלאה ב"עולם המים" בסן דייגו, קליפורניה, מתה לאחר חצי שנה שם. מנהלי הפארק המשיכו לקנות לווייתנים שנלכדו בים ולהציגם בתור "שאמו".

חטיפה מהטבע
שלא כמו לכידתו של ווילי, לכידת לווייתנים ליד חופי ארצות-הברית תועדה ונחשפה. לכידה שנערכה בשנת 1970 ליד חופי מדינת וושינגטון, למשל, החלה בשיטה טיפוסית: הלהקה הותקפה על-ידי מספר סירות מהירות, שכינסו את הלהקה בהפחדה על-ידי השלכת פצצות. הציידים הקיפו את הלהקה ברשתות דיג ופרשו בתוך מתחם זה רשתות צפות להפרדת האמהות מגוריהן, תוך דחיפת הבוגרים החוצה - מרכזי הבידור מעדיפים לווייתנים צעירים. הלהקה כולה, אלה שבתוך הרשת ואלה שמחוץ לה, הייתה בפאניקה. הם קפצו לגובה רב בניסיון לראות מה מתרחש וצרחו בקול מעל למים ומתחת להם. הגורים המבודדים ניסו ליצור קשר גוף עם הבוגרים בלהקה. כך הסתבכו ארבעה גורים ברשת וטבעו. גם אחת האמהות, שניסתה להגיע לגור, הסתבכה וטבעה (טביעות הן תופעה שגרתית בלכידת לווייתנים למתקני בידור). עיתונאי חשף את הרג האם, אך הציידים הצליחו להסתיר את מות הגורים: הם ביתקו את גחונם, דחפו לגופם אבנים, עטפו אותם בשרשראות ברזל והטביעו אותם בחשאי בים הפתוח. לאחר אסון זה, למדו הלווייתנים הנותרים לזהות את רעש מנועי סירות הציידים, ורבים מהם הצליחו להימלט. אך הציידים החליפו מנועים וסירות, הצטיידו בסירות נוספות והמשיכו בחיסול הלהקה בשנים הבאות.

הישרדות נדירה
גופות הגורים התגלו לאחר מספר חודשים. כעבור שש שנים, היה לגילוי זה חלק באיסור שהטיל בית-המשפט במדינת וושינגטון על פארק "עולם המים" של סיאטל ללכוד לווייתנים בשטח השייך למדינה. לשבעת הלווייתנים הצעירים שנלכדו, היה פסק-דין זה מאוחר מדי. הם נשלחו למקומות שונים בעולם וכולם, מלבד הלווייתנית לוליטה, מתו תוך שנים אחדות. בשנת 1987 כבר הייתה לוליטה לא רק היחידה ששרדה מבין השבעה, אלא גם שריד אחרון ל 58 לווייתנים שנלכדו מתוך הלהקה. רוב הלווייתנים מתים בשבי מזיהומים פנימיים, אך גם מסיבות נוספות: הוגו, למשל, זכר שהוחזק באקווריום הימי של מיאמי, נהג לחבוט את ראשו בדפנות כלאו. הוא מת בגיל 13 מפגיעות במוח. בטבע, הלווייתנים קשורים כל חייהם ללהקה ומקיימים חיי חברה מורכבים, אך בשבי נותרה להם רק חברת מאמניהם, אשר החלפתם עלולה להיות טראומטית. מכלי הבטון של פארק שעשועים הם צינוק זעיר עבור לווייתן: אורך המכל כמה עשרות מטרים, ואילו לווייתן קטלן בטבע שוחה עשרות ואף יותר ממאה קילומטרים מדי יום.

המסע הגדול
יחסית לכל לווייתן אחר שנשבה, לקייקו היה מזל. לאחר "לשחרר את ווילי", גויסו 20 מיליון דולר למבצע השחרור שלו. המאמנים החלו להזינו רק בדגים חיים כדי שילמד לצוד בעצמו, ניסו למקד את תשומת-לבו למתרחש מתחת לפני המים (ולא מעליהם) וניסו להביאו לקרבת לווייתנים קטלנים אחרים. ביולי 2002 הוא שוחרר סופית. משדר שהותקן על גופו גילה כי במהלך שהותו במשך קרוב לחודשיים ללא בני-אדם, הוא שחה עד 120 קילומטר ביום וצלל בקביעות עד לעומק 72 מטרים - עדות לכך שהוא למד לצוד דגים בכוחות עצמו. הוא בא במגע עם לווייתנים אחרים אך מעולם לא הפך לחלק מלהקה. לאחר יותר מ 1,400 קילומטרים של שחייה לבד, עקב קייקו אחר ספינה ונכנס למפרץ קטן בנורבגיה. למרבה האירוניה, המדינה היחידה שעדיין מתירה ציד לווייתנים מסחרי (מדינות אחרות עדיין מתירות ציד לווייתנים "למטרות מחקר", לכאורה) היא שסיפקה לו מעתה הגנה.

קייקו בנורבגיה
בנורבגיה, התקרב הלווייתן הבודד לסירות ועד מהרה החלו אנשים להאכיל אותו ולשחות עמו. הסקרנים החלו לנהור לראותו. צוות שומריו של קייקו פיתה אותו בנובמבר 2002 לשחות למפרץ מבודד יותר בנורבגיה, שם גם היה סיכוי לפגוש לווייתנים קטלנים אחרים. קייקו ניזון היטב בים הפתוח, אך הוא בחר לשוב ולהיות תלוי במטפלים אנושיים. הוא לא הצליח להתחבר ללווייתנים אחרים, מיעט לצוד בכוחות עצמו, ונפצע מקרח בפברואר - כנראה בניסיון מבוהל לפרוץ דרך הים הקפוא. ב 12 בדצמבר 2003 הוא נפטר מדלקת ריאות, יום לאחר שאובחנה המחלה. אחת ההנחות היא, שגופו נחלש ממצוקה, כתוצאה מהיותו לבד: לווייתנים קטלנים הם חברותיים ביותר ואינם יכולים לחיות לבד. השנים האחרונות בחייו היו ללא ספק טובות יותר מהגורל שציפה לו בבריכה הזעירה במקסיקו סיטי. אולם חוסר הצלחתו של קייקו בשיבה מלאה לטבע ומותו בטרם עת, עלולים להעיב על המאמצים לשחרר לווייתנים נוספים.



מקורות:
"Call to Kill 'Free Willy' Star Denounced", CNN, 4.9.2002
"Keiko's Story: The Timeline", Free Willy-Keiko Foundation, 2003
"Lolita's Capture"; "Lolita's Life Today", Orca Network, 2003
Orca Network Forum on Keiko, Orca Network, September 2003
Mona McAlinden, "'Free Willy' Dies of Broken Heart", Sunday Herald, 14.12.2003
Mark Townsend, "Free at Last? New Row as Keiko Dies", The Observer, 14.12.2003
Inger Sethov (Reuters), "'Free Willy" Killer Whale Star Keiko Dies at 27", Planet Ark, 15.12.2003



קישורים נוספים: