רפובליקת בנענע

יהדות וצמחונות
סקירת ספרו של ריצ'רד שוורץ

מאת:ד``ר יעל שמש12:15 17-7-2004
ריצ'רד שוורץ, פרופ' למתמטיקה מארה"ב ויהודי אורתודוקסי, הוא שם דבר בקרב פעילים למען צמחונות וזכויות בעלי חיים בשל פעילותו הבלתי נלאית להפצת רעיון זה. פעילות זו כוללת הרצאות, אתר אינטרנט ובו למעלה ממאה מאמרים שלו על יהדות וצמחונות (כתובת האתר: www.ivu.org/jvs/articles.htm), רשת ענפה של מכותבים בדואר אלקטרוני, שלהם הוא שולח בקביעות מאמרים מפרי עטו ומאמרים רלוונטיים אחרים בתחום הצמחונות. שוורץ הפך לצמחוני בתחילת שנת 1978. הזרז הראשוני לכך היה קורס שהעביר בנושא "מתמטיקה ואיכות הסביבה", והנתונים שהצביעו על כך שמעבר לתזונה צמחונית יפתור את בעיית הרעב בעולם (ראו גם ספרו Mathematics and Global Survival). הנתונים הללו הטרידו אותו משך כמה שנים, עד שהחליט לעשות את המתבקש מהם ולהפוך לצמחוני. עם הזמן הרחיב את ידיעותיו לגבי אספקטים נוספים הקשורים בצמחונות, כגון תנאי הגידול של בעלי החיים בתעשיות המזון המודרניות ותרומת הצמחונות לבריאות טובה. כבר למעלה מעשרים שנה הוא מקדיש את מרבית זמנו להנחלת רעיון הצמחונות בכלל ורעיון הצמחונות ביהדות בפרט.

לאחרונה ראתה אור מהדורה חדשה ומעודכנת של ספרו המקיף והחשוב Judaism and Vegetarianism (מהדורות קודמות: 1982, 1988), שיש המכנים אותו "התנ"ך של הצמחונים". בפתח ההקדמה למהדורה המעודכנת מסביר המחבר את נחיצותה ועומד על ההבדלים בינה ובין המהדורה הקודמת, כגון התייחסות למאמרים חדשים ועדכניים בנוגע לנזקים הנגרמים לבריאות האדם ולאקולוגיה עקב צריכת בשר, הוספת נושאים חדשים לדיון או הרחבה על נושאים קודמים, כגון ההתחממות הגלובאלית ומיתוס הפרוטאין והסידן וכן פיתוח ניכר של פרק השאלות והתשובות, שהורחב מ17- שאלות במהדורה הראשונה ו37- בשנייה ל62- במהדורה הנוכחית. טענתיו העיקריות של שוורץ, אותן הוא מציג כבר בהקדמה הן:

* יש לנו זכות בחירה לגבי התזונה שלנו, ואל לנו לתת להרגלים, נוחות ואפילו למסורת להיות הקובעים הבלעדיים לגביה. חובה עלינו לקחת בחשבון ערכים יהודיים בסיסיים (והייתי מוסיפה - וגם ערכים מוסריים אוניברסליים), שאינם מתיישבים עם המציאות הקשה של התנאים שבהם מגודלים בעלי החיים בתעשיות המזון המודרניות.

* היהדות רואה בצמחונות תזונה אידיאלית, התואמת לכוונה הראשונית של ה', שבני האדם יהיו צמחונים (טענה זו הוא מבסס בפרק הראשון בספרו).

* מצווה היא לגלות יחס מתחשב כלפי בעלי החיים וכלפי בני האדם, אולם אכילת בשר בעלי החיים, שגודלו בתנאים מחפירים, פוגעת הן בבעלי החיים והן באדם עצמו, מאחר שהיא גורמת לבעיות בריאותיות ואקולוגיות ואחראית לרעב העולמי.


הספר מורכב משנים-עשר פרקים, שרובם מאירים מזוויות שונות את הזיקה שבין יהדות לצמחונות.
בפרק הראשון - "נקודת מבט צמחונית על התנ"ך" - נטען שהאל הועיד למין האנושי תזונה צמחונית, כפי שעולה מבר' א 29: "ויאמר אלהים: הנה נתתי לכם את כל עשב זֹרֵע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זֹרע זָרע, לכם יהיה לאכלה". לגבי השאלה מדוע הותרה אכילת בשר לאחר המבול מביא שוורץ את תשובתו של הרב קוק, שהיה בכך הכרח, בשל הרמה המוסרית הירודה של המין האנושי אותה עת, אך לצדה הוא מביא את דעת בעל "קברות התאווה", הרב יצחק הבנשטריט, שמדובר בהיתר זמני שנובע מכך שהמבול השחית את עולם הצומח, ולפיכך נאלצו נח ובני משפחתו להיזון מן החי. שוורץ מדגיש בצדק כי החזון הנבואי מתאר את העולם האידיאלי שבאחרית הימים כמלא הרמוניה בין בעלי החיים ובין עצמם ובינם לבני האדם, ימים בהם יעברו כל ברואי ה' לתזונה צמחונית, "ואריה כבקר יאכל תבן" (יש' יא 9-6).

הפרק השני - "צער בעלי חיים - יהדות וחמלה כלפי בעלי חיים" - מביא מקורות רבים מן המקרא, התלמוד, המדרשים והפסיקה הרבנית, המלמדים כולם על חשיבות מצוות "צער בעלי חיים". סיום הפרק סוקר את התנאים הבלתי נסבלים שבהם מגודלים כיום בעלי החיים בחוות התעשייתיות. היחס אליהם הוא כאל מכונות לייצור מזון (בשר, ביצים וחלב), ועומד בסתירה למצוות "צער בעלי חיים". שמחתי לגלות שבמהדורה החדשה של הספר נוספה התייחסות לאכזריות הכרוכה בייצור ביצים וחלב (עמ' 36-35). חסרה לי המלצה מפורשת להימנע מצריכתם, אך אני מניחה ששוורץ ראה לנגד עיניו את הקורא אוכל הבשר, ולא רצה לאבד אותו וליירא אותו מנקיטת הצעד של מעבר לתזונה צמחונית בשל הצבת רף גבוה יותר של דרישה להפסקת צריכת כל מזון מן החי. עם זאת ממקומות אחרים בספר ברור ששוורץ מעודד מעבר לתזונה וגאנית (ראו תשובה לשאלה 29 בעמ' 145 וכן עמ' 184 בנספח, שם הוא מספר שלאחרונה הוא ומשפחתו נעים לכיוון תזונה וגאנית, ומוותרים, במרבית המקרים, על צריכת ביצים ומוצרי חלב). גישתו של שוורץ היא שהמעבר לצמחונות ולטבעונות הוא תהליך של צמיחה אישית, שעשוי להיות הדרגתי, וכל צעד בכיוון הנכון נחשב ונזקף לזכות הצועד בשביל זה. גישה לא מחמירה זו עשויה לקרב רחוקים.

הפרק השלישי - "יהדות, צמחונות ובריאות" - מפרט את הבעיות הבריאותיות הנגרמות בשל צריכת מוצרים מן החי. אסתפק במספר דוגמאות מהרשימה הארוכה: מחלות לב, סרטן השד, סרטן המעי הגס, סוכרת, אוסטאופורוזיס. מעבר לתזונה צמחונית עולה בקנה אחד עם דרישת ההלכה מכל אחד ואחת מאתנו לשמור על הנפש ולהקפיד על הבריאות, בהתאם לנאמר בדב' ד 15: "ונשמרתם מאד לנפשתיכם".

הפרק הרביעי "יהדות, צמחונות והאכלת הרעבים" - מציג נתונים מצמררים על תמונת הרעב העולמית. כביליון איש סובלים מרעב כרוני, וכשבעה מיליון תינוקות מתים מדי שנה בשל תת תזונה. שוורץ מביא שפע של נתונים סטטיסטיים, המלמדים כולם שהתבואה שנעשה בה שימוש לצורך האכלת בעלי חיים לייצור בשר, חלב וביצים הייתה יכולה להאכיל פי חמישה בני אדם לו הייתה נצרכת ישירות על-ידי בני האדם. סיוע לרעבים הוא עיקרון בסיסי ביהדות ומצוות רבות קשורות בו, כגון מעשר עני, לקט, שכחה ופאה. מעבר לתזונה צמחונית יאפשר יצירת כמויות מספיקות של מזון לכל תושבי כדור הארץ.

הפרק החמישי - "יהדות, צמחונות ואקולוגיה" - עוסק בנזקים האקולוגיים הקשים הנגרמים בשל חקלאות בעלי החיים ומשקי בעלי החיים: התחממות כדור הארץ, הרס יערות הגשם, בזבוז מים וזיהום מקורות מים, השמדת זנים של בעלי חיים ועוד. ואילו היהדות דורשת מן האדם לשמור על העולם שבו הוא חי, כפי שעולה, למשל, מהאיסור ההלכתי "בל תשחית" ומסיפור הבריאה שלפיו תפקידו של האדם בגן עדן הוא "לעבדה ולשמרה" (בר' ב 15).

הפרק השישי - "יהדות, צמחונות ושלום" - מעלה את הטענה שאכזריות כלפי בעלי חיים עלולה לגרום לאכזריות כלפי בני אדם, שתתורגם גם למלחמות, ולהפך: חמלה כלפי בעלי החיים והתחשבות בהם תוביל בהכרח ליחס דומה כלפי בני האדם ולמצב של שלום שישרור בעולם. מן ההיבט היהודי זהו המצב שיש לשאוף אליו, כפי שנאמר "בקש שלום ורדפהו" (תה' לד 15).

הפרק השביעי מציג 26 שאלות שכיחות הנשאלות לגבי השילוב של יהדות וצמחונות, ותשובה מנומקת לצד כל שאלה. דוגמאות: לשאלה האם אין חובה על יהודים לאכול בשר בשבתות ובחגים משיב שוורץ בשלילה, תוך הסתמכות על מקורות הלכתיים. בתשובה לשאלה האם לא תחודש עבודת הקרבנות לכשיבוא המשיח וייבנה בית המקדש השלישי מצטט שוורץ את דברי הרב קוק שבעידן ההוא יהיו הקרבנות מן הצומח בלבד.

הפרק השמיני מציג 36 שאלות ותשובות בנושאים כלליים הקשורים לצמחונות, מן ההיבט הפרקטי, המוסרי והבריאותי. הדיון מעניין ומעשיר. דוגמה (לא מייצגת, אך פיקנטית) לשאלה קנטרנית, שאני מניחה שרבים מאתנו נשאלו: האין זה נכון שהיטלר היה צמחוני? התשובה היא שתקופות מסוימות היטלר אכן התנזר מבשר, בעצת רופאו, בשל סיבות בריאותיות (ולא מסיבה מוסרית!) - הזעת יתר וגזים. אולם על פי רוב אכל בשר בהנאה, כפי שמעידה הביוגראפיה שנכתבה אודותיו. כמו כן הוא החרים את הארגונים הצמחוניים בגרמניה ובארצות הכבושות.

הפרק התשיעי - "בתיאבון" - מספק עצות פרקטיות לאורח חיים צמחוני בריא ומהנה והפניות לאתרים ברשת האינטרנט הקשורים לצמחונות (כולל אתר מתכונים צמחוניים).

הפרק העשירי מביא רשימה על ארגונים יהודיים צמחוניים, ומספק מידע על פעילויותיהם.

הפרק האחד-עשר מביא בקצרה את הביוגרפיות של אישים צמחונים יהודיים מוכרים, כגון הרב דוד כהן (המכונה "הנזיר") ובנו שאר ישוב כהן, רבה הראשי של חיפה, הרב שלמה גורן, הרב דוד רוזן (לשעבר רב ראשי של אירלנד), א"ד גורדון, פרנץ קאפקה, י"ל פרץ, ש"י עגנון (אך עלי להוסיף הסתייגות שעגנון אמנם התנזר מבשר אך אכל דגים) יצחק בשביס זינגר ועוד.

בפרק השנים-עשר מובא סיכום המדגיש שצמחונות היא התזונה התואמת לערכי היהדות: חמלה כלפי בעלי חיים ואדם, שמירה על הבריאות, עזרה לנזקקים ולרעבים, שמירה על העולם שבו אנו חיים ורדיפת שלום.

סיכומו של דבר, הספר "יהדות וצמחונות" מדרבן את הקוראים לגלות אחריות כלפי עצמם וכלפי העולם הסובב אותם ולעבור לתזונה צמחונית. אין לי ספק שהוא מהווה נדבך חשוב מאוד במאבק לעולם טוב ומוסרי יותר, שבו "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי" (יש' יא 9). מומלץ ביותר! קראו, והמליצו למכריכם!


Richard H. Schwartz, Judaism and Vegetarianism, New Revised Edition, New York: Lantern Books, ‏2001

הכתבה פורסמה לראשונה בירחון "טבע-און ובריאות", בטאון תנועת הצמחונים והטבעונים, 112 (2001), עמ' 33-32





קישורים נוספים: