| בשר זה רצח, 1985. מעטים הם האנשים שהשפיעו על רבים כל-כך לעבור לצמחונות כמו מוריסיי, סולן להקת הסמיתס לשעבר. ב-1985 הוציאו הסמיתס תקליט בשם "בשר זה רצח", שנמכר בהצלחה רבה והביא המוני צעירות וצעירים לצמחונות. על עטיפת התקליט מופיעים דימויים של חייל קרבי, שעל קסדתו רשומות המילים MEAT IS MURDER - עירוב עמום ופיוטי של הקישור העמוק הקיים, לפי מוריסיי, בין האלימות כלפי חיות לבין מלחמות בין בני-אדם, ותפיסתו שהמאבק למען חיות צריך להיות תקיף יותר. שיר הנושא הוא "בשר זה רצח", על רקע קולות געיית פרות: יללות של עגלות היו יכולות להיות צרחות אנושיות הסכין הצורחת מתקרבת היצור היפה הזה צריך למות היצור היפה הזה צריך למות מוות בלי סיבה ומוות בלי סיבה הוא רצח והגוף שאתם מטגנים בתאווה הוא לא עסיסי, לא טעים, לא נחמד הוא מוות בלי סיבה ומוות בלי סיבה הוא רצח והעגל שאתם חותכים בחיוך הוא רצח ותרנגול ההודו שאתם פורסים בחגיגיות הוא רצח אתם יודעים איך חיות מתות? ניחוחות מטבח הם בכלל לא ביתיים הם לא "מנחמים", עליזים או נחמדים הם דם רותח וצחנה טמאה של רצח זה לא "טבעי", "נורמלי" או נחמד הגוף שאתם מטגנים בתאווה הבשר בפה שלכם כשאתם מתענגים על הטעם של רצח לא, לא, לא, זה רצח לא, לא, לא, זה רצח הו… ומי שומע כשחיות בוכות? עד היום קשה להעריך עד כמה השפיעו המילים הפשוטות הללו, בקולו המיוסר של מוריסיי, על גורלן של חיות. מתופף הסמיתס, מייק ג'ויס, היה אחד הראשונים שעברו לצמחונות עם שמיעת מילות השיר, והוא נותר טבעוני גם לאחר שניהל קרב משפטי מר נגד מוריסיי. מוריסיי הצליח לזרוע רעיון של צמחונות, שנותר בחייהם של רבים שנים לאחר שהסמיתס אולי נשכחו. כדוגמה אנו מביאים את דברי מאיה ערד, שהייתה נערה ב-1985 וכיום ידועה כמחברת הספר "מקום אחר ועיר זרה": "רציתי להיות צמחונית מגיל שבע, אז ביקרה כיתתנו במשחטת עופות (כחלק מהלימודים על ה"תעשייה" בארצנו - ביקרנו גם במפעל לקטשופ). ראינו את כל התהליך חוץ מעריפת ראשי העופות. את הפריקה, השימה על הסרט הנע, מריטת הנוצות האוטומטית, ואז, המזעזע מכל - סכין אוטומטית חותכת את גוף העוף, שנופל לתעלה וממשיך הלאה, לאריזה, ורגלי התרנגולות הקטומות ממשיכות לנוע על הסרט הנע. רבים מבני הכתה, ואני ביניהם, נשבעו לא לאכול יותר בשר, אך מובן שהוסבר לי שעלי לגדול, והבשר חיוני לגדילה, ובכלל - שהעופות האלו ממילא נועדו לשחיטה ואכילה כך שאין פה צער בעלי-חיים. "שבע שנים מאוחר יותר, כששמעתי את השיר "בשר זה רצח", חזר אלי הכל. הקשבתי לשיר כמה פעמים והרגשתי שלא אוכל לאכול יותר בשר. באותו יום, להכעיס, הכינה אמי צלי בקר, האוכל האהוב עלי אז. אכלתי ממנו, ואז ידעתי שזהו, יותר לא אוכל בשר. מאז עברו תשע-עשרה שנה." מוריסיי והסמיתס קיבלו המוני פניות מצעירות ומצעירים, ששיר יחיד זה שינה את חייהם - וכתוצאה מכך גם את חייהן של חיות רבות. מוריסיי שמע סיפורים רבים על נוער שנאלץ להיאבק בהורים, שהביעו חשש מפגיעה בתזונת ילדיהם, בתקופה שבה הייתה פחות הכרה ביתרונות התזונה הצמחית. לדבריו, ההתנגדות שקעה כשאנשים נוכחו במשך הזמן ביתרונות אלה. |
| הפעיל המתמיד לאחרונה (17.5.2004) הוציא מוריסיי תקליטור חדש מזה שבע שנים - שאין בו התייחסות לפגיעה בחיות. אולם מאז ימי הסמיתס ועד היום הוא הופיע הרבה, ונושא הצמחונות נמצא תמיד במקום בולט בהופעות. למשל, הוא מתאר בסיפוק כיצד הטלוויזיה הספרדית תרגמה את המלים "בשר זה רצח" על המסך כששידרה הופעה מול קהל של 350,000 איש במדריד. בשנים האחרונות הוא אמנם לא הופיע באצטדיונים אך הוא בהחלט ממלא אולמות, דואג שבשר לא יימכר בהופעות ונהנה מהסירוב לחברות בשר גדולות. גם הצוות שלו בהופעות מנהל מסע צמחוני, כדבריו: "אתה מגיע למלונות כאלה ואתה מזמין 20 חדרים, כולם חדרים צמחוניים, ואתה דואג שידעו את זה כל הזמן...". אך ההשפעה החשובה ביותר היא, כמובן, במגע עם הקהל. "בשר זה רצח" הוא חריג, מבחינת הנושא שלו, בין שירי הבדידות ואי-הנחת הרבים שכתב מוריסיי, אך השיר נכלל עדיין בהופעות, לרוב כשיא לקראת הסוף. למשל, ב-19 הופעות שערך בבריטניה ובאירלנד בסוף 1999, הוא ביצע את השיר בכל ההופעות ומעריציו המסורים מדווחים על מנהגו לדבר בהופעה, לפני הביצוע, על התאכזרות לחיות ועל אכילתן. באותה תקופה סירב הפרלמנט האנגלי (שוב!) לאסור ציד שועלים בעזרת כלבים, ומוריסיי התייחס לכך בכמה הופעות. לדבריו, מסורת הציד של האצולה מונעת את השינוי; הוא הציע מעל הבמה להשיב על כנה מסורת אחרת, של עריפת ראשים בבית המלוכה. בהופעה אחרת הוא חזר מספר פעמים על הקישור בין "סחר העבדים, השואה ותעשיית הבשר". בהופעה בצרפת בספטמבר 2002 הוא הגדיל לעשות, ולפני השיר דרבן את הקהל לומר במקהלה: I will become vegetarian. מוריסיי ממשיך להוות השראה לצמחונות עבור דור שנולד לאחר צאת "בשר זה רצח". הדוגמה המרגשת ביותר היא, אולי, חולצות לילדים קטנים שנמכרות באינטרנט (בתמונה), ועליהן הדימוי מעטיפת התקליט ובו הכיתוב MEAT IS MURDER. קל להיות צמחוני סטיבן פטריק מוריסיי, יליד 1959, הפך להיות צמחוני בגיל 11 או 12. אמו - צמחונית ופעילה נגד ציד - השפיעה עליו. הוא גם אהב חיות, וצפייה בתיעוד טלוויזיוני נדיר מתוך משחטה גרם לשינוי. ככל הנראה הוא אינו טבעוני - נושא שמראייניו האוהדים מתחמקים ממנו בדיפלומטיות. הצמחונות, עבורו, היא עניין פשוט: "יש לי ויכוחים עם אנשים שהם אוכלי בשר אדוקים ביותר, אבל ברגע שנוצר ויכוח אינטליגנטי, אתה יכול לראות שהם מתחילים להישבר קצת והפינות שלהם מתעגלות, ואתה יכול לראות שזה לא נושא קשה - כל הרעיון של צמחונות הוא כל-כך פשוט. וזה באמת מה שכולם צריכים ורוצים וזה הטוב ביותר עבור רוב האנשים, ואני חושב שהכל יודעים את זה. איש לא יכול לקום עם טיעון מוצלח לטובת אכילת חיות - אף אחד לא יכול." גם מבחינה מעשית, הכל פשוט בעיני מוריסיי. הוא מדגיש, שמעולם לא היה לו כל קושי לשמור על צמחונות והוא אוהב את המזון שהוא אוכל. לדבריו, "... הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להפסיק לאכול חיות. וברגע שעשית את זה, אתה מתחיל לראות בדרכים אחרות וזה לא כזה הלם בשבילך, לא מין קפיצה מצוק ושינוי מוחלט של הזהות שלך. אז אני פשוט אומר לאנשים לעשות את זה לאט, והם עושים." תודות: לטלי קונס על תרגום השיר והעזרה בתחקיר, ולמאיה ערד מקורות: "Meat is Murder" (lyrics) "Morrissey", an interview with Dan Mathews, peta2.com, 1985 Meat is Murder (reviews 1984-1998) Morrissey: Gigography, 1999 Oye Esteban tour - UK/Ireland History of the Smiths, askme.com, 15.9.2001 "The Man with the Thorn in his Side", The Observer, 15.9.2002 Jean-Marc Grosdemouge, "Morrissey: L'Olympia, lundi 30 septembre 2002", M-la-Music "Morrissey", an interview with Dan Mathews, peta2.com, 2002(?) "Mike Joyce", amiannoying.com, 2004 "Singer Morrissey Vies Against Gwyneth Paltrow for Sexy Vegetarian Title", Yahoo! News, 4.6.2004 Baby Wit (חולצות לילדים קטנים) |
קישורים נוספים: |