רפובליקת בנענע

איכות הסביבה וזכויות בע"ח
על הזיקה הרעיונית בין איכות הסביבה, צדק סביבתי וזכויות בעלי-חיים
מאת:אמנונימוס י.20:38 27-5-2004



זכויות בעלי-חיים כבסיס רעיוני לשימור סביבתי
שימור הסביבה מתייחס לאלמנטים שונים הסובבים אותנו – חי, צומח ודומם. מתוכם רק לבעלי-חיים ישנה המודעות והיכולת להנות מכך, או לסבול מפגיעה בהם. לעץ, לקרקע או לאוויר אין כל מודעות - הם אינם סובלים מפגיעתנו ואינם נהנים מהגנה עליהם. אין כל בסיס לדון בזכויות של צמח או דומם אשר אינם יכולים לחוש סבל ואינם מודעים לפגיעה בהם או לשמירה עליהם.
מבין ערכי הטבע, רק בעלי החיים (לפחות בעלי החוליות מתוכם), ובהם בני-האדם, הינם בעלי מודעות שממנה ניתן לגזור זכויות בסיסיות, כמו הזכות לחיות והזכות שלא נגרום להם סבל. מתוך זכות זו, ניתן לגזור גם את הצורך בשמירה על ערכי טבע אחרים, שאינם בעלי מודעות. האוויר, המים, הצמחיה, הקרקע – כולם משאבים משותפים המשמשים את כלל בעלי החיים על כדור-הארץ, לאורך הדורות. הזכות על משאבים אלה היא משותפת לכל בעלי החיים, על פני כל כדור-הארץ ובמשך כל הדורות. מכאן ניתן לגזור את הדרישה לצדק סביבתי שבבסיסו תרבות בת-קיימא, המחלקת באופן צודק את משאבי כדור-הארץ בין אלה הנהנים מהם, תוך שמירה על יכולת התחדשות המשאבים המנוצלים, למען הדורות הבאים.
יש המנסים לגזור את שימור הסביבה מתור ראייה תועלתנית של צרכי בני-האדם בלבד. גישה זו שגוייה ממספר טעמים. לא ניתן לדרוש צדק סביבתי בקרב קבוצה מועדפת, כאשר בבסיסו קיימת אפלייה ופגיעה ברוב הנהנים ממשאבי הסביבה. נקודת מוצא כזו יכולה להביא בקלות לדרישה להעדפה או לאפלייה של קבוצות נוספות, כך שגם בקרב הקבוצה המועדפת של בני-האדם לא יוגשם שוויון בחלוקת המשאבים. ההנחה לפיה שמירת המשאבים הינה למען בני-האדם בלבד, נותנת גם את הבחירה החופשית בידי בני-האדם כיצד לנהוג במשאבים אלה, בחירה שכיום נוטה לכיוון של פגיעה במשאבים לטובת שיקולים אחרים.
רק הכרה בזכויות של בעלי-חיים, זכויות המוקנות לכל יצור בעל מודעות לסביבתו ואשר תלויות בצרכיו וברצונותיו של כל יצור חי, נותנת בסיס מוצק לצורך בשמירת הסביבה וניצול יעיל, צודק ובלתי מתכלה של משאבי כדור-הארץ.


הנזקים הסביבתיים הנלווים לניצול בעלי-חיים
בעלי-החיים, באשר הם, מהווים חלק מהסביבה ופגיעה בהם מהווה פגיעה ישירה בסביבה. יחד עם זאת, הניצול התעשייתי של בעלי-חיים בידי האדם מביא לפגיעות נוספות רבות בסביבה. הראייה של הסביבה ובעלי-החיים בתוכה ככלי שרת בידי האדם היא מקשה אחת, גם מבחינת התוצאה.
תעשיית המזון מהחי היא התעשייה המזהמת ביותר. אנו מודעים היטב להשלכות של גידול אוכלוסיית האדם והעומס שזו מטילה על כדור הארץ, אך פחות מודעים לעומס הנגרם בשל הכמות הגדולה בהרבה של בעלי-חיים המורבים ומנוצלים בידי האדם. מדובר בבזבוז מאד לא יעיל של משאבי כדור הארץ, כאשר במקום לגדל אוכל צמחי, ישירות עבור בני האדם, עובר זה שלב ביניים, דרך בעלי-החיים, תוך נצילות נמוכה מאד של המזון המתקבל בעזרת משאבים נתונים של מים, קרקע ואנרגיה.

מים – יותר ממחצית המים בארה"ב משמשים עבור תעשיית המזון מהחי. לייצור קילוגרם בשר דרושים כ-20 קוב מים, כמות המספיקה לייצור של 100 ק"ג חיטה או כמות דומה של גידולים צמחיים אחרים. בעוד שמחיר המים לצרכן משמש אמצעי לויסות הצריכה, מחיר המים לחקלאות מסובסד ועלותם אינה ניכרת לצרכן. חישוב עלות המתחשב במחיר מלא של המים היה מביא לעלות של כ-300 ש"ח לקילו בשר (על פי מחירים בארה"ב).
בצד הצריכה הגבוהה, תעשיית המזון מהחי גורמת לזיהום משמעותי של מי התהום ומאגרי המים. על פי נתונים מארה"ב, הזיהום מתעשיות החי רב יותר מכל מקור תעשייתי אחר ופי עשרה מהביוב המופרש ישירות על ידי בני-אדם. מימיהם של נחלים רבים בארץ הפכו לבלתי ראויים לשתייה בשל שפכי רפתות, לולים ובריכות דגים. שפכים רבים מתנקזים ישירות, או דרך מי התהום לכנרת.

קרקע – תעשיית המזון מהחי היא גם בזבזנית מאד בקרקע. במשאבי הקרקע הנחוצים לגידול של מזון מהחי לאדם אחד, ניתן לגדל מזון צמחי, באיכות עדיפה, ל 10-20 אנשים. בזבוז לא צודק זה של משאבים זועק במיוחד לאור העובדה שרוב הפרות המגודלות לבשר עבור העולם המערבי, מגודלות באיזורים מוכי רעב, על אדמות שיכלו לכלכל את תושבי המקום. שטחי מרעה מדלדלים את הצמחיה והמים ויוצרים סחף המביא למדבור של איזורים נרחבים בכדור-הארץ.

יערות גשם – כדי לענות על הדרישה הגדלה לבשר במערב ועל המחסור בקרקע, נכרתים שטחי ענק של יערות כדי לפנות שטחי מרעה. הפרשות בעלי החיים והשינוי האקולוגי פוגעים בפוריות הקרקע והשטחים ננטשים כעבור שנים בודדות, לטובת שטחים חדשים שפונו מיערות.

אנרגיה – הגידול התעשייתי של בעלי-חיים הוא בזבזני מאוד באנרגיה. אנרגיה מושקעת בהובלת המזון הצמחי המשמש לבעלי החיים, פינוי ודישון הקרקע, הובלת בעלי-החיים, פינוי פסולת, יצירת תנאי טמפרטורה הדרושים לגידול בעלי-חיים מחוץ לאיזור מחייתם הטבעי, עיבוד, שיווק וקירור. בסך הכל, 78 קלוריות של דלק פחמימני משמשות לייצור של קלוריה אחת מזון מהחי. 2 קלוריות בלבד דרושות לייצור קלוריה מסויה.

אוויר – זיהום האוויר הנגרם מתעשיית המזון מהחי כולל הפרשות מתאן מבעלי-החיים, פליטת פחמן דו-חמצני, כתוצאה משריפת יערות לטובת שטחי מרעה, וגזים הנפלטים מהדשנים המשמשים לגידול המזון לבעלי-החיים. בסך הכל, מדובר בכמות גזים המהווה מרכיב משמעותי באפקט החממה.

פגיעה בבעלי חיים אחרים ובמגוון הצמחים – שטחי ענק משמשים בידי האדם לגידול בעלי-חיים, תוך הפרה משמעותית של האיזון האקולוגי. בעלי-חיים הזרים למקום דוחקים את מיני בעלי-החיים המקומיים והמרעה מחסל את הצמחייה הטבעית. שטחים גדולים נוספים משמשים לגידול המזון לבעלי-החיים, תוך דחיקת מגוון המינים המקורי. יערות-עד נשרפים על בעלי-החיים ומגוון מיני הצמחים שבהם. מינים נוספים מושמדים במתכוון על מנת לא ליצור תחרות עם בעלי-החיים והצמחיה המגודלים בידי האדם. מינים רבים של בעלי-חיים וצמחים מוכחדים מדי שנה בשל תעשייה זו.



בעלי-חיים שאינם בסביבתם הטבעית
לפעמים, יש נטייה להתייחס לחיות בר מסויימות כאל חלק מהטבע, הטעון שימור, בעוד שבעלי-חיים שאינם בסביבתם הטבעי, ולרוב עברו שינויים גנטים בידי האדם, נתפשים כלא טבעיים ולכן לא ראויים להגנה. גישה זו מתבססת על אידיאליזם של הטבע ומתן זכויות לטבע ולשימורו, כישות עצמאית, תוך התעלמות מאלה שעבורם מיועד שימור הטבע ומושפעים מכך.
המודעות של בעלי-החיים לסביבתם וסבלם עקב פגיעה בסביבתם אינם שונים בין בעל-חיים החי בטבע לבין בעל-חיים המגודל בידי בני-אדם. סביבתם של בעלי-החיים המגודלים בידי אדם נפגעה תוך גרימת סבל לבעלי-החיים – אין לראות בכך משום צידוק לפגיעה נוספת באותם בעלי-חיים. בעלי-חיים אלה סובלים כמו אחרים מהשינויים האקולוגים הנגרמים בידי אדם, שינויים שרבים מהם נגרמים לשם גידולם. לא ניתן להחזירם לטבע, אך ניתן לצמצם את סבלם ולצמצם את הריבוי של בעלי-החיים הנולדים לסבל ולעומס על הסביבה.
מאמצים רבים נעשים לשם שימור מינים של בעלי-חיים או צמחים. אין לבלבל בין מאמצי שימור אלה, החשובים בעצמם, לבין הגנה על פרטים בודדים. שימורם של מינים נועד לשם שימור יציבותה של המערכת האקולוגית ולשימור אפשרות הצפייה בהם, להנאה ולימוד, עבור בני האדם בדורנו ובדורות הבאים. רצונו של הפרט הבודד לחיות הוא זהה בין אם הוא האחרון מבני מינו או שהוא ממין המצוי באוכלוסיית יתר. מבחינה זו, אין הבדל בין הגנה על בעל-חיים המצוי בטבע לבין בעל-חיים המגודל בקרב בני-אדם. עקב הסבל הרב הנגרם לבעלי-חיים המגודלים לצרכים שונים בידי האדם, נוצר אף צורך גדול יותר להגן על בעלי-חיים אלה.
במקביל לערך שאנו נותנים לשימור המערכת האקולוגית, על ערכיה הטבעיים, אנו גם מעשירים את סביבתנו בערכי טבע נוספים, שאינם חלק מהמערכת האקולוגית הטבעית המקומית. בני-אדם שותלים יערות, עצים, גינות ומדשאות כפיצוי על הטבע שנדחק בידי האדם. בצד הבעייתיות שקיימת לעיתים בהכנסת מינים לא מקומיים, מקובל לראות בפעולה כזו, הנעשית בשיקול דעת שלא יפגע באיזון האקולוגי, פעילות ברוכה. בצד הצמחייה שאינה "טבעית" נמצאים לצידנו גם בעלי-חיים שאינם "טבעיים". בעלי-חיים אלה מעשירים את הסביבה והופכים לחלק ממנה, לא פחות מהצמחיה בגינות וראוי שנגן עליהם, תוך שמירה על איזון עם המערכת האקולוגית בסביבה.
מודעות סביבתית כוללת הכרה בצרכיהם של השותפים השונים לחיים על פני כדור-הארץ. מודעות כזו, המבוססת על צדק סביבתי, מתייחסת לכלל המינים. התייחסות לקבוצות מסויימות כאל מחוץ למסגרת של הכרה בצרכים אינה יכולה להביא לצדק סביבתי.


הקשר בין זכויות בעלי-חיים ואיכות הסביבה בקרב ארגונים וגופים ממשלתים
זכויות בעלי-חיים נתפשים בקרב הציבור והפועלים בנושא כחלק מכלול הנושאים של איכות הסביבה. במסגרת השלטונית, המשרד לאיכות הסביבה עוסק בפעילות ענפה בנושא, החל ממערך נאמני בעלי-חיים, מימון ארגונים ופעילויות, ייזום חוקים ותקנות, ייצוג הנושא בוועדות הכנסת ומערך פיקוח. רשימת הארגונים הירוקים באתר המשרד לאיכות הסביבה כוללת ארגונים רבים המתמקדים בנושאי זכויות ורווחת בעלי-חיים. המשרד לאיכות הסביבה פעל ופועל כנגד ניצול בעלי-חיים בתחומים שונים, כמו הפסקת קרקסים המנצלים בעלי חיים או הוראה על סגירת חוות גידול המייצאת קופים.
בכנסים ואירועים שונים בהשתתפות הארגונים הירוקים בארץ, מוזמנים ומשתתפים בקביעות גם הארגונים העוסקים בזכויות בעלי-חיים. אנונימוס מוזמנת ומשתתפת בקביעות בכנסים כאלה ברחבי הארץ, כמו יום כדור הארץ בערים השונות, ימים ירוקים באוניברסיטאות, אירועים למען מטרה נקודתית (שימור עמק הארזים, שימור עמק הצבאים, שימור יער ירושלים...) ואף מוזמנת לתת הרצאות.
ארגונים רבים בארץ ובחו"ל משלבים פעילות לזכויות בעלי-חיים עם פעילות סביבתית אחרת. אנונימוס, למשל, מעורבת במאבקים לשימור עמק הצבאים ואיזורים נוספים, השתתפה בפעילויות נגד ניסויים גרעיניים, יוזמת פעילות לעידוד מחזור ועוד.
מגמה ירוקה עוסקת בין השאר בקמפיין כנגד ניסויים בבעלי-חיים בהוראה.
ארגון גרינפיס לונדון התפרסם במאבקו הציבורי והמשפטי כנגד מקדונלד`ס.
אתרי האינטרנט הגדולים ברשת בנושאי איכות הסביבה מאגדים בתוכם חומר רב על זכויות בעלי-חיים.


מקורות
שוחטים את כדור-הארץ, נמרוד הלפרן וגיא ראושר
ניצול גלובלי, רוסנה ברגהוף
Animals & the Environment The Vegetarian Society UK
Money in the Rainforest Thomas Wolski
Jewish environmental teachings Richard Schwartz
Jewish teachings on resource conservation Richard Schwartz
Jewish teachings related to hunger Richard Schwartz
Environmental Issues in Israel Richard Schwartz
Global Warming: It`s Time for Action Richard Schwartz
Diet for an Imperiled Planet Richard Schwartz
Judaism, Vegetarianism, and Ecology Richard Schwartz
Ecological Cooking Joanne Stepaniak & Kathy Hecker



קישורים נוספים: