רפובליקת בנענע

אגוזי ברזיל, סלניום ויערות עד
האם הם באמת מברזיל? על ערכם התזונתי, מדוע לא מומלץ לאכול יותר מארבעה ביום, והקשר לשימור יערות העד

מאת:אמנונימוס י. 16:54 4-5-2004
אגוז ברזיל הוא המקור הטבעי העשיר ביותר בסלניום, מינרל המגן על תאי הגוף מפני חמצון ולכן מוכר כחומר מעכב הזדקנות. הסלניום גם לצורך ניצול היוד בגוף.

הכמות המזערית המומלצת היא 55 מיקרוגרם ליום והכמות המירבית המומלצת היא 400 מיקרוגרם ליום. מניחים שרמה של 2500 מיקרוגרם ליום כבר עלולה לגרום נזק לכבד. יש הממליצים על מינון יומי של 200 מיקרוגרם כטיפול מעכב הזדקנות.

הקרקע במזרח ברזיל עשירה יחסית בסלניום ולכן אגוז ברזיל ממזרח ברזיל מכיל 100 מיקרוגרם לאגוז בודד, כלומר ארבעה אגוזי ברזיל ממזרח ברזיל מספקים את הרמה המקסימלית המומלצת של סלניום ומכאן נובעת כנראה ההמלצה לא לאכול יותר מארבעה אגוזי ברזיל ביום.

במערב ברזיל, בפרו ובבוליביה, הקרקע דלה יותר בסלניום ואגוזי ברזיל מאיזורים אלה מכילים 12-25 מיקרוגרם.

אגוזי ברזיל ממזרח ברזיל משווקים לרוב בקליפתם ואילו אלה ממערב היבשת משווקים לרוב מקולפים. לכן, אם מעוניינים בסלניום, ניתן להעדיף את בעלי הקליפה (כמובן שיש להסיר את הקליפה) ואם יש חשש מעודף, עדיף לקנות את המקולפים. בכל מקרה, לא הייתי סומך על כלל זה בעיניים עצומות, אין התחייבות של הברזילאים להמשיך במדיניות זו לעד.

חוץ מזה, אגוזי ברזיל עתירים בשומן - 70% שומן, כולל חומצת השומן החיונית אומגה 3. תכולת השומן הגבוהה היא סיבה נוספת להגביל בכמותם.

לסיום, ניתן לציין שאגוזי ברזיל גדלים ביערות עד טבעיים וצריכה שלהם מעודדת את שימור היערות ופרנסת התושבים המקומיים ללא הרס משאבי הטבע.
זאת בניגוד לענפי חקלאות אחרים שעבורם מבראים שטחים גדולים של יערות עד, בעיקר כשטחי מרעה לפרות, המיועדים לאספקת "בשר" למערב.


קישורים נוספים: