| חיסון נגד אבעבועות שחורות מגודל בעולם מחומרים שמקורם בפרות הנשחטות בביתי מטבחיים. בישראל זה מביצי תרנגולת מופרות ("ידיעות אחרונות", 31.12.02). מה שלהלן הוא לישראל, לפי כתבה של שושנה כרמון שהתפרסמה בעיתון "לאישה" ואין לי תאריך הפרסום: חיסון נגד דלקת נגיפית מסוג B מיוצר באמצעות שמרים, חיסון לחזרת מתרבית עוברי תרנגולת, חיסון לחצבת - כנ"ל. בחוברת שהוציא ארגון "חסון" בשם "חיסונים – חשיפה" מפורטים מקרים רבים של נזקים מחרידים לתינוקות שקיבלו חיסונים. בפרסום על מחלת הכלבת של ארגון הבריאות העולמי (WHO) משנת 2003 נכתב שבמשך יותר ממאה שנים, חיסונים לכלבת יוצרו מגידול הוירוס ברקמת מוח של כבשה או עז או גורי עכברים והיו גורמים לתופעות לוואי חמורות: דלקת חוט השדרה הגבי-מתני, שיתוק ודלקת קרום המוח, שהופיעו שבוע-שבועיים לאחר הזריקה הראשונה. בחיסונים ממוח עז קיבלו תופעות לוואי אחד מכל 200-1600 מחוסנים ואחוז התמותה של אלה שסבלו מתופעות לוואי היה 14. בחיסונים ממוח גורי עכברים היו נזקים עצביים לאחד מתוך 8,000-27,000 מחוסנים ועד היום רוב החיסונים נגדה הם כאלה (לא כתבו זאת מתנגדי חיסונים נבערים מדעת אלא ארגון רציני). עוד כתוב שם שחיסונים יקרים מתרביות תאים, שתופעות הלוואי שלהם פחות חמורות, מיוצרות מזה 20-30 שנים, אך הם בימינו המיעוט. מחיסונים טובים יותר אלה יש תופעות לוואי של התנפחות במקום החיסון, האדמת העור וגירוד ל30-74 אחוז מהמחוסנים. ל5-40 אחוזים מהם יש תופעות לוואי מערכתיות: כאבי ראש, בחילה, כאבי בטן, כאבי שרירים וסחרחורות. מחקר אחד מצא ש-3.6% מהמחוסנים בחיסון הבטוח ביותר מתרבית תאי אדם קיבלו חום. תופעות הלוואי המערכתיות שצוינו חוזרות ביתר שאת אצל אלה שמקבלים חיסון דחף בפעם השנייה – ל-6% מהם – לאחר 2-21 ימים ממתן הזריקה, ובחיסונים אחרים מתרביות תאים שאינן אנושיות הגיע השיעור ל-10.6%. WHO מוסיף וכותב שחיסון נגד כלבת ביחד עם חיסון פסיבי (נוגדנים) ניתנו ל-50,000 בני אדם בארה"ב שהיו בעלי סיכון מוגבר לחלות בכלבת ואף אחד לא חלה,אבל מה שלא נכתב זה האם נערך מעקב אחרי אותם 50,000 בני אדם לתופעות לוואי ארוכות טווח. [עד כאן לגבי חיסון לכלבת לפי האתר צוין למעלה ] ב-7.11.00 פורסמה במעריב (ע` 16) ידיעה על צעירה שנשרטה על-ידי חתול במהלך שירותה הצבאי ולאחר שטופלה במרפאה חוסנה נגד כלבת בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים. זריקות אלה גרמו לחולשה וירידה דרסטית במשקל. מספר חודשים לאחר שחרורה מצה"ל אבחן אצלה רופא המשפחה מחלה סרטנית ששמה לימפומה מסוג הודג`קין. הצעירה ביקשה להכיר בה כנכת צה"ל כי השריטה אירעה בדרכה מהבסיס לביתה. היא סורבה ופנתה לוועדת ערר. פרופ` שמעון סלאבין, שטיפל במלך חוסיין שסבל ממחלה דומה, סבר שהחיסונים שקיבלה הצעירה בעקבות השריטה, הביאו להתפרצות המחלה. השופט אהרון פרוינד קיבל את עמדתו של סלאבין והכיר בה כנכת צה"ל. שלושה חודשים לאחר שהוכרה כנכת צה"ל מתה הצעירה ממחלת הסרטן (מעריב, 1.2.01). עוד דוגמאות מהארץ שלא על כלבת: אחות מבית החולים שיבא סבלה ממחלה קשה הפוגעת במערכת החיסון, מחלת הנסיוב, שנגרמה מזריקת חיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג C. האחות הגישה תביעה נגד בי"ח שיבא ומשרד הבריאות ("הארץ", 25.2.00). בישראל חוסנו כמה אלפי עובדי ביטחון וכוחות הצלה מפני אבעבועות שחורות. ארבעה מהם אושפזו בעקבות החיסון ("גלובס", 27.12.02, ע` 6) נזק מחיסונים בחו"ל: חיסונים נגד שפעת הרגו ביפן 7 אנשים בשתי שנים (The Japan Times, Feb. 5, 2003). ראו את הקישור. ב-1998 חוסנו אלפים מאנשי כוחות הביטחון האמריקניים מפני אנתרקס. שישה מקרי מוות יוחסו לקבל החיסון ומספר לא ידוע של מקבלים יצאו מכלל תפקוד. בישראל ("גלובס", 27.12.02, ע` 6). אחת מהן היא רונדה וילסון, טייסת הליקופטרים, שלאחר חיסונה היא מרותקת למיטה וסובלת מתופעות לוואי ("גלובס", 19.12.02, ע` 8). מתוך 576 חיילים קנדיים שחוסנו נגד אנתרקס סובלים 20 מגושים סביב המקום בו ניתן החיסון ומתלוננים על רגישות גבוהה למחלות שונות (ידיעות אחרונות", 19.10.99, ע` 21). חשוב לציין שייתכן שבמספר חיסונים עברו לשיטות הכנה אחרות ממה שמצוין פה. |
קישורים נוספים: |