| אנו לא יכולים להיות לא אלימים לחלוטין (חרקים וחיות קטנות מתות גם בתהליך גידול המזון הצמחוני), אבל הצמחונות היא דרך טובה לתרגל חוסר-אלימות ולחיות בהרמוניה עם המציאות. הבודהה לא לימד צמחונות בקפדנות משום שהנזירים והנזירות שהיו איתו ביקשו מזון מאנשים ולא הכינו אותו לעצמם – הם עברו בכפרים עם קערה ואכלו מה שניתן להם, כך שלא היתה להם את המותרות של להיות בררנים. בנוסף, במספר ארצות כמו טיבט למשל, בהן רק תפח"א ושעורה גדלים בצורה טובה (גובה ממוצע של 13,000 רגל), אנשים ירעבו או לפחות יסבלו מתת-תזונה ללא מזון שמקורו מן החי. אך לאחר שזה נאמר – הדלאי לאמה (המנהיג הרוחני של טיבט) ממריץ בודהיסטים ברחבי העולם לנסות להיות צמחוניים. אנו גם צריכים להמנע מלהכניס לגופנו מזון שרוחנית הוא מלא בכעס, תאוות-בצע, גאווה ואנוכיות, מזון כזה מרעיל אותנו ואת החברה. התזונה הממוצעת באמריקה מורכבת מחומרים רעילים שיצרו משבר חברתי, כמו למשל חומריות גסה וצרכנות עיוורת, אלימות ללא סיבה בתקשורת ובחיים האמיתיים, מודלים לחיקוי שהם או בסימן שאלה או לא קיימים, חוסר באידיאלים, ועוד. הורים במיוחד צריכים לספק מזון רוחני לילדיהם. לרבים סמים ושאר צורות התנהגות של בריחה מהמציאות והרס עצמי נראות כפתרון היחיד כאשר הורים ומורים הם עקרים מבחינה רוחנית. התשובה הבודהיסטית לאושר והרמוניה לא תלויה בעולם החיצוני. אם העולם היה כולו מכובה קוצים ודרדרים, הדרך הקלה ביותר היתה לנעול זוג נעליים טובות – לא לנכש את כל העולם. ההגנה הטובה ביותר בשביל עצמך ובשביל אחרים היא שיהיה לך לב טוב, kindness (חסד/אדיבות/חיבה/טוב לב/ידידותיות), ו-compassion (משהו בין רחמים לסימפטיה לאמפטיה, אולי אמפתיה יהיה הכי טוב) שתעזור לנו לאהוב את האחרים כמו כן את עצמנו. הפעולום שיבואו מתכונות אלו יהיו בטבעיות בעלות מידה טובה והרמוניות. מתוך: www.trianglevegsociety.org/grapevine/v11_2/buddhism.html האם כל הבודהיסטים הם צמחונים? לא. חמשת העיקרים הראשונים של בודהיזם אומרים לנו להמנע מהרג, אבל אכילת בשר אינה נחשבת כדוגמא להרג, ואינה אסורה בכתבים הבודהיסטים (הערה שלי: כל הכתבים הבודהיסטים נכתבו זמן רב אחרי שהבודהה מת ואין שום דבר כתוב מהימים בהם הוא חי) – בזאת מדובר על כתבים פאליים – בחלק מכתבי המהייאנה (זרם בבודהיזם) יש עמדה מאוד חזקה בעד צמחונות). בכתבים הפאליים הבודהה לא אסר על צריכת בשר, גם לא ע"י נזיריו, והוא אף דחה במפורש הצעה של אחד מנזיריו שהם יהפכו לצמחונים. בחברות תרוודניות (Theravada – הזרם השני הגדול בבודהיזם) נזיר/ה בודהיסט/ית אשר הופך צמחוני כדי להרשים אחרים עם יכולותיו הרוחניות יכול לעבור על חוקי המנזר (עוד הערה שלי – הרבה מהדגש בבודהיזם הוא על המחשבה ולא על המעשה – האם הכוונה שלך במעשה היא טהורה/טובה – אם אתה עושה מעשה טוב בכוונה להרע למישהו, זה אותו הדבר אם עשית מעשה רע – כי הכוונה שלך היתה רעה). מצד שני, הבודהה אסר על צריכה של בשר שנראה, נשמע או נחשד שנהרג בשביל שהנזירים יאכלו אותו – הכלל הזה פונה לנזירים אך יכול להיות גם כלל עבור אנשים שאינם חלק מנזירים אך הם מסורים. למשל – לא תאכל בשר בארוחה אצל חברים כי הם בישלו אותו עבורך, אך אם חבר הזמין מנה בשרית במסעדה וע"י זה שאתה טועם מהבשר לא גרמת לעוד הרג אז אתה יכול לטעום. כדי להבין את "דרך הביניים" הזאת בנוגע לאכילת בשר אנו צריכים להבין שלא היו "בודהיסטים" בימי הבודהה. היו רק נזירים מקבצי נדבות – וביניהם אלו של בודהה, וחילוניים שנתנו להם אוכל מתוך כבוד – לפעמים בלי שיהיה להם איכפת חסידים/נזירים של מי הם היו בכלל. אם בשר היה מוצע – הוא היה מתקבל ללא סלידה או אפלייה. לדחות מנחה כזאת יהיה עלבון להכנסת אורחים וימנע מבעל הבית אפשרות לעשות צדקה וזה לא יעזור לחיה, כי היא כבר מתה. אפילו לג`יינים (Jains – קבודה דתית אחרת שמקורה במזרח הרחוק והם או צמחונים או טבעונים – אני לא זוכרת) אולי היתה נקודת מבט כזאת בתקופה ההיא, למרות הדוקטורינה הקפדנית של אהימסה. צמחונות לא יכלה להיות מקור לויכוח רציני עד שקהילות בודהיסטיות של נזירים ונזירות התחילו עם מגורי קבע ואז הפסיקו עם בקשת נדבות האוכל. כל בשר שהוצע לקהילה כזאת כמעט בטוח שנהרג במיוחד עבורם. יכול להיות שזה השוני בים התרוודנים והמהייאנים בנוגע לאכילת בשר. וכך גם צצה השאלה עבורנו – האם הבשר בסופרמרקט נהרג עבורנו? האין זאת פשוט הריגה ע"י שליח? מעטים ביננו הם בעמדה לשפוט אוכלי-בשר או כל אדם אחר על הריגה באמצעות שליח. להיות חלק מהכלכלה העולמית (וכולנו חלק מהכלכלה העולמית) גורר הריגה ע"י שליח בכל אקט של צריכה. החשמל שמפעיל את המחשבים שלנו בא ממפעלים שמזיקים לסביבה. ספרים של ספרות בודהיסטית מודפסים על ניירות המיוצרים ע"י תעשייה שהורסת סביבת חיים של חיות בר. זחלים, חרקים, מכרסמים וחיות אחרות נהרגות בצורה שגרתית ובמסות כדי ליצור מזון צמחוני. ברוכים הבאים לסמסרה (samsara - מונח שאומר הרבה דברים – המציאות בה אנו חיים, מעגל החיים והמוות, ועוד). לרובנו זה בלתי אפשרי לשחרר את עצמנו מרשת קורי העכביש הזאת. כל שאנו יכולים לעשות הוא לשאוף ולהתאמץ להיות מודעים בצורה העמוקה ביותר לתסבוכת הזאת. דרך אחת לעשות זאת היא לראות עצמנו ולהרהר באיך סבל ומוות של חיות בעלות יכולת חישה תורמות לנוחות שלנו. זה יכול לעזור לנו לצרוך פחות לשם תאווה (או תאוות בצע) בלבד. אחרי שכל זה נאמר, לא ניתן להכחיש שהמכונה הכלכלית שמייצרת בשר גם יוצרת פחד וסבל לחיות רבות מאוד. זה עוזר לזכור תמיד שאפילו אם אתם אוכלים בשר, התנגדו לאכזריות. הרבה בודהיסטים _בייחוד מהייאניים) מתרגלים צמחונות כדרך להעצים הזדהות רגשית ורגשות חיבה. אחד מהכתבים – ג`יוואקה – מרמז כי עוד סיבה טובה להיות צמחוני באה ממידות אחרות של "חיים נכונים" - אהבה וחסד לזולת, אושר אוהד, שלווה. אם את/ה שוקל/ת לנסות צמחונות בפעם הראשונה אני הייתי מייעץ לדבר על זה עם מישהו שעבר את החוויה הזאת. כמו כן יש נושאים שצריכים להשקל כגון דיאטה מאוזנת וכו`. מתוך: http://www.urbandharma.org/udharma3/vegi.html בהזדמנות אחרת בה הרצאתי על בודהיזם וצמחונות היו תגובות מאוד חריפות מחברים בקהל. אנשים שיש להם תגובות מאוד חזקות לשיחות הם אנשים שיש להם רגשות מאוד חזקים לגבי הנושא. זוהי סכנה גדולה, משום שברגע שיש לנו רעיונות מאוד חזקים ומקובעים בנוגע למשהו, כל דבר, זה גורם לנו להיות מאובנים. אנו מפתחים צרות מוחין הגורמת לנו להגיב בחומרה (over react) לכל דבר אשר נאמר. אם זה לא בעדנו זה חייב להיות נגדנו. זה כל מה שאנו רואים – שחור ולבן – וזוהי בושה גדולה. הבודהה השהיר כנגד הקשרות לדעות ונקודות השקפה כי אלו חלק מהסיבות של סבל. אנו רואים זאת שוב ושוב בכל אספקט של החיים. רוב הקונפליקטים בהם אנו מעורבים צצים מתוך חוסר הסכמה בקשר לנקודות השקפה מסוימות על דברים. הקונפליקטים האלו באים מתוך הקשרות לנקודות ההשפקה שפיתחנו והתפיסות והתחושות שלנו. כמובן – אנו צריכים נקודות השקפה ודיעות. איננו יכולים לחיות בלעדיהן. נקודת השקפה היא דרך בה אנחנו רואים משהו, הדרך בה אנחנו מבינים משהו, ההעדפה שלנו בנוגע למגוון של אפשרויות בנוגע לדברים. זה טבעי. כל עוד אנחנו חושבים, מבחינים, או מותנים בצורה כלשהי יהיה לנו נקודות השקפה ודעות, ועל נושאים מסוימים הן יהיה מאוד חזקות ומקובעות. צמחונות היא נושא שכזה. הערב אני אדבר על הנושא כהתבוננת. הכוונה שלי היא לא לשבת פה ולומר לכם מה המילה האחרונה של בודהיזם וצמחונות. זוהי היא לא כוונתי וזוהי גם לא הדרך הבודהיסטית לעשות דברים. ההבנה שלי באה מהנסיון שלי, מנקודת ההשקפה שלי, מההתבוננות שלי. יכול להיות שתסכימו איתי ויכול להיות שלא – זה לא משנה כל עוד תהרהרו בבהירות בנושא זה ותגיעו למסקנות האישיות שלכם. אני לוקחת עמדה ניאטרלית משום שאני לא מרגישה שהנושא המסוים הזה יכול להראות בשחור ולבן. אני לוקחת את העמדה הבודהיסטית כפי שאני מבינה אותה. בואו נתחיל עם השאלה הפונדמנטלית – האם זהו תנאי מקדים לבודהיסט להיות צמחוני, לפי משנתו של הבודהה לפי מה שאנחנו יכולים לנתח? אני אהיה חייבת לומר שלא. לפי הכתבים הבודהיסטיים להיות צמחוני אינו תנאי מוקדם כדי להיות בודהיסט. אנשים אומרים – איך את יודעת מה הבודהה לימד בכלל? זה נכון. אני לא יודעת מנסיוני האישי; ואם הייתי שם אני לא זוכרת את זה. אז על מה אנחנו נשענים? על כתבים שעברו מיד ליד בשמך מאוד שנים (הערה שלי – הבודהה חי לפני בערך 2,500 שנים). אם אנחנו סומכים על הכתבים האלו תלוי בהאם אנחנו מקבלים אותם כהעתקות מקוריות של משנת הבודהה או לא. מקריאה בכתבים אני יכולה לומר בזהירות כי אין בשום מקום צו הקורא לצמחונות. לא רק זה – יש קטע בו הבודהה אוסר על אכילה של חיות מסוימות (כמו למשל פילים, כלבים ונחשים) – משמע – מותר לאכול את השאר. אך על נזיר לסרב לאכול בשר שהוכן עבורו. כשאנחנו לוקחים את האוטו ונוסעים אנחנו גם הורגים חקרים רבים – אבל זה לא נחשב משום שזאת לא היתה כוונתנו – אנחנו לא נוהגים על מנת להרוג ולכן לא יוצרים קרמה שלילית. מה הכוונה של אנשים כאשר הם אוכלים בשר? כמה אנשים אוכלים בשר כאשר הכוונה שלהם היא להרוג פרות, חזירים וכבשים? אם הכוונה לשהם היא להרוג פרות אז זה מאוד קרוב להרג – כאילו שהם עצמם הלכו והרגו פרה. אם תחשוב על הסיבות שאנשים אוכלים בשר, אתה תראה שזה לשם סיבות רבות מאוד. למה אנשים בחברות כפריות כמו למשל צפון תאילנד בה חייתי, מקום בו רוב האנשים הם בודהיסטים, אוכלים בשר? הם אוכלים צפרדעים, צרצרים, נמלים אדומות וזחלים... כל דבר. למה? בשביל פרוטאין, הם חייבים לשרוד, הם צריכים מזון וזה דבר שקשה להשיג. מה אנשי המערות אכלו? כל מה שהם מצאו. ויש לזה קשר עם מה שאנו אוכלים – האינסטינקט הבסיסי לשרוד. זה תלוי על מה שיש בנמצא. יש גם את ההשפעה התרבותית, הטעם שלך צמח ממהצורה בה חונכת. אם חונכת לאכול סוגים מסוימים של מזון הם נראים לך יותר הגיוניים לאכילה. זה תלוי גם במה אתה יודע לבשל. למה רוב האוסטרלים הם אוכלי בשר? הם אוכלים בשר כי זה מה שהם חונכו לאכול, זה חלק מההתנייה החברתית של החברה האוסטרלית. אז כשרוב האנשים אוכלי השר הם אינם צמחונים, זה לא בגלל שהם רוצים להרוג חיות. זה בגלל שזה מה שהם חונכו אליו מילדות. זה חלק מהתרבות שלהם, זה מה שהם יודעים לבשל וזה מה שהם יודעים לאכול, זה מוכם עליהם ולכן הם אוכלים את זה. אתם יכולים לומר שוהי בורות. ובכן – רוב האנשים הם בורים. לרוב האנשים מרחב ראייה מצומצם בהבנה הכוללת שלהם של אפשריות ובחירות. רוב האנשים חיים לפי ההתנייה החברתית שלהם. זה לא חייב להיות ככה – אבל זה ככה לגבי רוב האנשים. אנחנו לא יכולים להמנע מכל הריגה של יצורים חיים, אבל אנחנו יכולים לעשות את המקסימום ודברים יהיו טובים יותר. להיות מעשי יהיה להתחיל איפשהו – לעשות משהו. כל דבר משפיע. למרות שעד עכשיו אמרתי דברים האומרים כי צמחונות אינה חובה בודביסטית יש לומר שבודהיזם איננו מעודדת צמחונות – אין שום דבר האומר שבשר הוא טוב או שאדם צריך לאכול בשר או שזה טוב לו או טוב לתת לו וכו`. מה המסקנה? שכל אדם חייב לשקול את העניין בזהירות, להגיע להחלטה ולקחת אחריות על החלטה זאת. סיבות אתיות עכשיו אנו צריכים לשקול האם צמחונות מתאימה למשנתו של הבודהה. אני יכולה לומר בלב שלם שהיא מתאימה. צמחונות היא דרך חיים מאוד מועילה לאדם אשר מפתח שני תנאים אשר כל בודהיסט צריך לנסות לפתח – compassion (חסד, אמפתיה...) ותבונה. זה מה שאנחנו מנסים להתאצץ להשיג מהדרך הרוחנית. Compassion אומר להרגיש עם ובשביל הכאב של האחר – להיות רגישים לזה. התוצאה הטבעית המתפתחת מזה היא שאנו לא רוצים להרוג ולא לגרום סבל לאחרים. דרך תבונה אנו מתחילים להבין שלמעשינו יש לא רק תוצאות ישירות, אלא גם לא ישירות. זוהי הצמיחה של ההבנה. פעמים רבות אני פונה לאחד החוקים העיקריים של הטבע הנקרא "הוולדות תלויה" או "התעוררות מותנית" – "כשזה זה, זה נהיה" when this is, that comes to be. במילים אחרות, תנאים מסוימים מביאים תוצאות מסוימות. כאשר אנו מפתחים בהירות גדולה יותר של הנפש ומודעות גדולה יותר, אנו מתחילים לראות את מערכת היחסים. כל מה שאנו עושים הוא בר תוצאה. הדרך בה אנו חיים מצמיחה סיבות ותוצאות. אנו מתחילים לראות שזהו חוק עיקרי של הטבע ואנחנו נהיים יותר ויותר רחומים ונבונים ומנחים את חיינו כדי שיהיו יותר לא מזיקים, או יתרמו פחות לסבל והרס בחיים. בואו נדבר על משהו יותר רחב מצמחונות – כי הנושא של צמחונות ובודהיזם הוא יותר מידי צר. צמחונות היא לא אי, יש בזה יותר מזה – אקולוגיה וכל נושא של החיים. ברגע שאנחנו מבינים כי לצרוה בה אנו חיים יש תוצאות, מה תהיה ההפפעה של זה על איך שאנחנו חיים ומה שאנחנו עושים? כל מה שאנחנו עושים ואומרים הוא בר תוצאה, כי אנחנו חלק ממערכת. כל אדם הוא חלק ממערכת. יש מערכת אחת ואנחנו חלק ממנה. לכל מה שאתם עושים יש תוצאה על היקום. יכול להיות שאתם חושבים: "מה אני יכול לעשות שמשפיע על התנועה של הכוכבים והגלקסיות?" אולי מעט מאוד, אבל לפי מערכת היחסים התלויה הדדית – כל מה שאתה עושה משפיע כל דבר אחר. אם אינך יכול לראות את זה בעולם אתה יכול לראות את זה בחדר הזה. כל מה שאתה עושה משפיע על כל השאר. מה שאני עושה משפיע עלייך. מה שאנחנו עושיפ פה בחדר משפיע על הבחוץ. כל מה שאנחנו עושים משפיע בטווח הארוך כל כל השאר. ולכן כאשר אנחנו אוכלים בשר יש לזה את התוצאות של זה. מה הן? אנחנו ישירות תומכים בתעשייה המתבססת על גידול חיות, לעיתים רבות תוך כדי תנאים נוראיים, בשביל הסיבה היחידה שהיא להרוג אותן בסוף הגידול. הבשר יכול להיות עטוף יפה באריזות קטנות כך שנוכל לקנות ולאכול אותו. כשאנחנו אוכלים בשר אנחנו לא מתכוונים להרוג חיות – אני לא חושבת שיש מישהו שאוכל חיות בגלל הסיבה הזאת, אבל העובדה היא שע"י קנייה, בישול, ואכילה של חיות אנחנו תומכים בצורה עקיפה בהריגת חיות. זה לא הרג, אבל זוהי תמיכה בהרג. עכשיו, עם ההבנה הזאת, אנשים מסוימים יבחרו שלא לתמוך בהרג. הם לא רוצים להיות חלק מזה. הם רוצים להוציא את עצמם מזה. אם יש סיבה אחת שעל בודהיסט להחליט שהוא רוצה להיות בודהיסט, היא צריכה להתבסס על דרך הראייה הזאת. יש רק סיבה אחת טובה ותקפה והיא compassion – לא לרצות לתרום לסבל יותר ממה שחייבים. צמחונות היא עניין של בחירה אישית ואחריות, ולא משהו שיכול להכפות, אבל היא בהחלט ראויה לשבח והולמת את משנתו של הבודהה. אבל האם זה מפסיק כאן? האם אתה טהור? האם אתה חף מפשע? האם ידייך נקיות? כל עוד אתה חי בעולם הזה ואתה חלק מהמערכת הזאת ידיך לעולם לא יהיו נקיות. לא משנה מה אתה אוכל, אתה תמיד תורם להרס ומוות, לא משנה מה אתה עושה. אתה לא יכול לברוח מזה. ממה עשוי הכסא עליו אתה יושב? ומה עם השטיח? ומה עם החשמל? והמזגן? הבניין? המכונית או האוטוסוב? הכל קשור. תמיד נהיה חלק מהמערכת. אם לא תנעל נעלי עור תנעל נעלים מחומר פלסטי שגם הוא גורם למוות והרס. תמיד תתמוך במשהו שגורם הרס, מוות וסבל. ההכשרה של נזיר היא לקבל את הנתון ולא לבקש דבר בתמורה. רוב האוכל שאנחנו מקבלים הוא צמחוני, אבל לא כולו. אז גם אני יכולה להיות מואשמת בתרימה למעגל. אני מודה – ידי אינן נקיות. אפילו אם אני צמחונית. מאיפה אתם חושבים שפירות וירקות באים? עם הריסוס ועם הקצירה של שדות שלמים לנו יש ירקות, אבל בשביל הירקות האלו הורגים חיות רבות. על בסיס אישי, אם אתה באמת compassionate, אם אתה באמת נבון – אתה יכול לעשות כל שביכולתך כדי להקטין את הנזק. אבל כשאתה חושב על כך שיש 6 מיליארד אנשים על הכוכב הזה, זה הרבה אנשים להאכיל ולהלביש, אז יש המון הרס, ישיר או עקיף. ככה החיים. אנחנו צריכים גם להבין שאיננו יכולים להמשיך לצריך עוד ועוד, לדרוש עוד ועוד, לרצות עוד ועוד, יש משאבים מוגבלים להכל. אחד מעיקרי הבודהיזם הוא להיות להסתפק במועט. לא להיות תפוס שוב ושוב באובססיה להגיש עוד ועוד – שזה מה שקורה היום עם רוב האנשים בחברה המערבית. הבודהה הצביע על עקרון מאוד חשוב – תשוקה (craving) היא המקור של הבעיה והיא אף פעם לא יכולה להפתר על ידי כך שתאכיל אותה. להיות מסופק עם צרכים מעטים זה חשוב מאוד. כמובן שזה נשפט בצורה מאוד אישית וכל מקרה לגופו. הבודהה לא יכול לומר: לבן אדם הזה 20 גר` של גבינה ליום זה כל מה שהוא צריך וזה צריך לספק אותו – זה מגוחך. הבודהה היה מואר ורצה שאחרים יהפכו מוארים ואחראיים. הוא לא לוקח את האחריות ממך – כל אחד קובע לעצמו את גבולותיו. הוא מציע קווים מנחים שכל אחד מאיתנו צירך לקחת בחשבון כאשר הוא מחליט החלטות בחייו, ולקחת את האחריות למעשיו והתוצאות שלהם. על כמה אנחנו מוכנים לוותר? לכל אדם יש את הגבולות שלו. לכמה אנשים זה יהיה מכונית אחת, לאחרים שתי מכוניות, ואנשים אחרים ירצו רק אופניים – זה מאמינים שזה מספיק לצרכיהם. כמה שנדגיש יותר compassion והבנה של תוצאות מעשינו, כך יותר אנשים יוכלו לעשות את הבחירות הנכונות, כדי לפשט את זה, כדי לפתח יותר שביעות רצון ולדעת את המינון הנכון. וכל זה יותר חשוב מרק צמחונות. צמחונות היא גורם אחד, אספקט אחד של התמונה הגדולה. התמונה הגדולה יותר חשובה משום שהיא מתעסקת עם כמות הצריכה שלנו – אפילו של פירות וירקות, ביגוד, נעליים, אנרגיה (חשמל), אויר, דלק – הכל – כי כל צריכה מביאה הרס. וזוהי דרך החיים הבודהיסטית – להתחיל לפתח compassion והבנה, ומשם להדריך את חיינו ע"י בחירת הבחירות הנכונות. על כל אינדיווידואל לבחור כמה רחוק הוא יכול ללכת, אבל הכיוון הוא לקראת הנסיון לפגוע כמה שפחות בכוכב שלנו, כך שחיינו לא יהיו הסיבה לכ"כ הרבה הרס. זה דבר אישי. זה לא עושה שום טוב להפנות אצבעות מאשימות לאנשים ולדרוש שהם יפסיקו: "כדאי שתפסיק להשתמש בנייר טואלט מולבן (bleached) אחרת נאסור אותך". אם החברה תגיע לכזאת נקודה, נידוי של מוצר כזה יכול להיות טוב, אבל אתם לא יכולים לעשות זאת עד שמספיק אנשים יעריכו ויבינו את הצורך בזה. הדבר העיקרי שדוחף את הבודהיזם הוא תמיד לעודד compassion והבנה. משם, כל השאר יבוא בהתאם לתגובות של האינדיווידואל וחוש האחריות שלו. אתם יכולים להבין מדוע אני די בטוחה בסיבה שהבודהה לא כפה צמחונות – משום שזוהי לא הגישה שהוא היה בוחר. כאינדיווידואל, ע"י הקריאה בכתבים, אתה הופך יותר compassion ונבון ואז לוקח אחריות. אז העניין הוא שזה צריך לבוא מתוך האדם ולא מתוך הוראה חיצונית. צמחונות היא בחירה מאוד אצילית, אך היא צריכה לבוא מתוך הסיבות הנכונות – מתוך compassion והבנה. אחרי שעשית בחירה שכזאת, אל תטמא אותה עם סלידה מאלו שאינם צמחוניים. הטוב (goodness) שנוצר בבחירה שכזאת יושחת עם הסלידה התמלווה אליו, ובצורה מסוימת תהיה יותר גרוע מאוכלי בשר. אנו עושים את בחירותינומתוך compassion. אם אנחנו בעמדה להסביר, אנו נסביר את זה לאחרים ע"י סיבות והגיון, ולא ע"י שנבקר אותם על כך שאינם צמחוניים. יש לי כבוד לצמחונים. הם נוהגים באצילות רבה. זוהי מחווה של ויתור. זהו דבר קטן אך אצילי, ומאוד עולה בקנה אחד עם משנתו של הבודהה לגבי compassion והבנה. אך אל תפסיקו שם. אפילו אם אתם לא צמחוניים אל תחשוב שאין שום דבר אחר שאינך יכול לעשות. יש הרבה לעשות בכל דבר בחיים – בדרך בה אנחנו מדברים, בכל דבר שאנו עושים, בכל דבר. הייה אדם אשר הולך ברכות, הייה אדם שלא מוסיף סבל לאנושות ולכל היצורים החיים על פני האדמה אם זה לא נחוץ. ברגע שיש לנו את הכוונה לפחות לנסות, לזוז בכיוון הנכון, אנחנו תלמידים טובים של הבודהה. כל אדם וכל אישה צריכים ללכת בכיוון שלו או שלה. מתוך: http://www.budsas.org/ebud/ebdha151.htm המאמינים בזרם המהייאנה (Mahayana) שואלים איך אדם שקיבל הארה ומבקש לנהוג בכל בעלי החיים כאילו הם היו הוא עצמו יכול לאכול את הבשר (flesh ולא meat) של כל יצור חי. הם אומרים כי על אנשים לחוש חיבה/דמיון/קרבה עם כל בעלי החיים, כאילו שהיו בשר מבשרם ולהמנע מאכילתם. בסוטרה (סוטרה היא דרשה בודהיסטית) לנקוטרה יש ביקורת על מנהג אכילת הבשר של התרוודנים וכתוב: "כל אכילת בשר מכל דרך או צורה ותחת כל נסיבות הוא אסור ללא תנאים אחת ולתמיד" מתוך: http://www.hsuyun.com/vegetarian.html יש לזכור שהעקרון הראשון מתוך חמשת העקונות (של הבודהיזם) אוסר על הרג. זה אומר שמי שגורם לאחר להרוג נושא באותה האשמה. אחד מהמקצועות האסורים ע"י בודהיזם הוא שוחט. הצעד החמישי של "דרך שמונת השלבים" (דרך שלפי הבודהיזם יש לחיות לפיה – כוללת הבנה נכונה, מחשבה נכונה, דיבור נכון, מעשים נכונים, פרנסה מכונה, מאמץ נכון, Mindfulness נכון וריכוז נכון) אומר במפורש "פרנסה נכונה" – הפונה לאנשים שאינם חלק מהקהילה הדתית אלא חילוניים – אין לסחור בנשק, בסמים, בבשר וברעלים. מתוך: http://www.hinduwebsite.com/buddhism/vegetarianism.htm |
קישורים נוספים: |