רפובליקת בנענע

צמחונות ביהדות בת זמננו
סיכום ההרצאה בבית הצמחונים
מאת:סוכם ע``י האלת`2:15 18-3-2004
בהרצאה השתתפו הרב אדם פרנק, פרופ` ריצ`ארד שוורץ והרב דוד רוזן, לשעבר הרב הראשי של אירלנד. הרב פרנק פתח את הערב בהסברים על המשקים המתועשים ובהקרנת סרטי אנונימוס על מטילות, פטמים ובקר וסרט "60 דקות" על הובלת כבשים מאוסטרליה.
לאחריו נשאו דברים פרופ` שוורץ והרב רוזן והערב הסתיים בשיחה בהשתתפות הקהל.

דברי הפתיחה של הרב אדם פרנק
כחלק מתהליך ההתבגרות אנו לומדים ומבינים כי האחראים על אכיפת החוק ולובשי המדים, בהם האמנו בילדותינו, אינם בהכרח "הבחורים הטובים". הדברים המתרחשים במשקים המתועשים הם דברים המאושרים ע"י הממסד, אך בדיקה מעמיקה יותר מגלה כי אין זה כך.
הדבר החל במהפכה התעשייתית: לפני כן, בעת אירוע או שמחה, הקהילה היתה שוחטת בהמה וזו הספיקה לקהילה כולה. אך לאחר המהפכה, התיעוש הוזיל את מחיר הבשר והפך אותו לשווה לכל נפש. אך את המחיר שילמו החיות. בימינו הביקוש לבשר חיות הוא כה גדול עד כי אין כל דרך לספק אותו ועדיין לנהוג בחיות בצורה ראויה.
כיהודים אנו חלק מהאנושות וחלק מהבריאה, וכפי שאנו כמהים כי האל ישגיח ויטפל בנו, כך עלינו להשגיח ולטפל בבעלי החיים. בארץ אולי איננו מרגישים זאת, אך בחו"ל, אדם שמזוהה כיהודי, הסובבים אותו צופים בו על מנת לראות כיצד הוא נוהג, וזוהי מחויבות ואחריות.


פרופ` ריצ`ארד שוורץ
פרופ` שוורץ התמקד בדבריו ביתרונות הבריאותיים של הצמחונות והטבעונות, ברוח הצווי "ונשמרתם לנפשותיכם", ובטעמים האקולוגיים ובחוסר היכולת להאכיל את האוכלוסיה האנושית כאשר כה רבים מהגידולים מוקדשים לבעלי חיים, ברוח "בל תשחית".

ישנם הטוענים כי התנ"ך וחז"ל התירו לנו אכילת בשר, חלב וביצים. לכל אלה אני אומר, כי תנאי הגידול היום הם כה שונים עד כי אין להסיק מהיתר זה לימינו. למשל, "שור או כשב או עז כי יולדי, והיה שבעת ימים תחת אימו, ומיום השמיני והלאה ירצה לקורבן אישה לה`" (ויקרא, כ"ב כ"ז). ובכל זאת, בתעשיית הבקר המודרנית, עגלים מופרדים מאמהותיהם כבר בהיותם בני יום.
על כל אחד מאיתנו לבחור את בחירותיו, אך חלק מהיותנו יהודים הוא לבחור בחירות מוסריות. אילו לאנשים הי מידע מספק על כל הכרוך בתזונה כוללת בשר, היתה להם האפשרות לבחור נכונה. אכילת בשר מסכנת את העולם ומסכנת ערכים יהודיים.
וכמו בתפילת שחרית של שבת נחזור על האמירה "נשמת כל חי תברך את שמך".

אילו היינו צמחוניים בשל "צער בעלי חיים" – דיינו
אילו היינו צמחוניים בשל "בל תשחית" – דיינו
אילו היינו צמחוניים בשל "ונשמרתם לנפשותיכן" – דיינו



הרב דוד רוזן, לשעבר הרב הראשי של אירלנד
הזמנים השתנו: עד לאחרונה היה לא פשוט לשמור על בריאות תקינה ללא אכילת כמות מסוימת של בשר, אך כיום המצב הוא הפוך.
מה שינצח הוא כוחנו הכלכלי: במסעותי הרבים בעולם אני רואה כיצד אחוז הצמחונים עולה וגדל בכל מקום בעולם.

* באשר לשאלה מדוע הרבנות אינה מתייחסת למצב בעלי החיים במשקים ולנזקים הבריאותיים שבאכילת בשר – ישנה התנגדות למידע המגיע מחוץ למערכת וישנם אינטרסים כלכליים, משום שמדובר בתעשייה גדולה. יש לזכור כי גם לאחר מחקרים רבים שהוכיחו את הנזק שבעישון, עדיין ישנם רבנים רבים המעשנים וישנן ישיבות שעשנן מיתמר למרחוק ואברכיהן מסכנים לא רק את בריאותם אלא גם את בריאות חבריהם. הרב עובדיה יוסף הוציא פסק האוסר על עישון, אך הוא לא עשה לאכיפתו ואנשיו ממשיכים לעשן. כשנשאל מדוע אינו אוכף הוא ענה כי זוהי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
השוחטים עצמם אינם מודעים כפי הנראה לתנאי גידולם והובלתם של בעלי החיים, ואם הם יודעים, הם מדחיקים.

* מה יהיה על הקורבנות בבית המקדש, כאשר יבנה? או במילים אחרות – בעבור מה מתפללים אורתודוכסים צמחוניים?
הרב קוק פיתח את "חזון הצמחונות והשלום" ובו חברה צימחונית אידיאלית שבו המקדש הוא חלק מחזון אוניברסלי, זמן של שלום עולמי. ומתוך תפיסה זו, המבוססת על המקורות, השלום מתייחס גם לשלום שבין בני האדם לבעלי החיים. רגישות וחמלה אל בני אדם אחרים ואל בעלי החיים חייבים לבוא יחדיו.
בימים קדומים, למעוטי היכולת נשמרה האפשרות להעלות קורבנות לא בשריים, ויש מדרש הגורס כי "בעתיד לבוא יתבטלו כל הקורבנות חוץ מקורבן מנחה", ולכן ניתן להקים את בית המקדש גם ללא קורבנות מהחי. אך אני חייב להודות שאין לי תשובה לדבר אחד והוא קרבן הפסח, וכאשר אני נשאל שאלה זו, אני עונה כי כאורתודוכס צמחוני אני אקריב כל אשר יאמר המשיח להקריב – אך האם אנו באמת מאמינים שיבקש ממני להרוג בעל חי? – נחיה ונראה.
בפרקי אבות נאמר כי אסור לעשות תפילתנו תפילת קבע – לא להיכנע להרגל וגם ריטואל קבוע בלי משמעות אך עלינו להתפלל עם כוונה וחזון. בתפלת מוסף אנו מתפללים לבנין בית המקדש ששם "נעשה את קורבנות חובתנו..... כמו שכתוב בתורתך". את המילה "כמו", אפשר לפרש במשמעות "כדומה", לא בדיוק אותו דבר. המטרה היא שזכר המחויבות הדתית של הזמנים ההם יהיה מקור השראה לעכשיו ולעתיד.

* האם אנו מחויבים לאכול בשר בשבתות וחגים?
במסכת פסחים נאמר כי "מאז שנחרב בית המקדש אין שמחה אלא ביין"(בלי בשר), וכך פוסק ר` יוסף קארו ב"שולחן ערוך" . בכל זאת הרמב"ם פסק שיש לשמוח גם באכילת בשר, אך בספר "שדי חמד" מובא אוסף של מקורות ופוסקים להוכיח שרק מדובר כאשר הדבר באמת משמח. אם אכילת בשר מגעילה אותנו ברור שדבר לא משמח אותנו ולא רק שאין מצווה בכך אלא ההיפך. על אחת כמה וכמה כאשר כרוכות בהכנת הבשר כל כך הרבה עבירות כפי שהוא היום.

* "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א`, כ"ח)
כיצד אנו מבינים את המילה "רדו"? מקובל להבין מלשון "שילטו", אך לשלוט אין פרושו לאכול! ביהדות בהחלט ישנה היררכיה בין החיים, אך אין משמעותה שלטון ללא מצרים בבעלי החיים. מ"פרשת המלך" בספר דברים אנו למדים כי תפיסת המלוכה התנ"כית היא אחריות המלך לנתניו, סמכות פירושה אחריות.

* ומה באשר לתפילין מעור והשופר העשוי מקרן?
דווקא פריטים אלו היו יכולים להוות דוגמאות נפלאות לאחריות אקולוגית, שימוש בקיים וחוסר בזבוז: כאשר החיה מתה מוות טבעי, עורה יכול לשמש כקלף. כאשר פנו אלי נזקקים למזוזות נהגתי להפנות אותם לסופר סת"ם מסוים שתמורת תשלום רב היה מספק תפילין שנכתבו על שלית עגל נפל, חומר הנחשב יוקרתי יותר.

* מה יעשה בחיות אם נפסיק לאוכלן?
זו אינה שאלה הלכתית, אבל מכיוון שכיום מספרן של החיות נופח בצורה מלאכותית ע"י האדם, יש לווסת מספר זה לכמות הטבעית.

* שחיטה כשרה
ממה שראיתי בעיני בבתי מטבחיים, ההימום שעוברות החיות בחו"ל אינו דווקא יותר הומני, כאשר יש לחץ להרוג מספר רב ביותר של בעלי חיים והעדר אכפתיות מצד העובדים גורמים לכך שההימום אינו מופעל כראוי וגורם ליותר נזק – דברים שמוסיפים לטראומה שהחיות נתונים לה. בניגוד לזאת, השוחט בשחיטה הכשרה מחויב להעניק לחיה תשומת לב "אישית". לכן, אם אנחנו חייבים להרוג, זהו הרע במיעוטו. כמובן, כאשר השחיטה הכשרה מתבצעת ללא כבילה ותליה (shackling and hoisting).


ופנינים מהקהל:
* כפי שדרישות הכשרות והחומרות רק הולכות ורבות – למשל גידול מיוחד של ירקות מגוש קטיף וכיוצא באלה – מדוע אין הרבנות מחמירה בנושא צער בעלי חיים?

* כפי שאסור לברך על יין גנוב, כך , למרות שעל פי ההלכה מותר לנו להרוג ולשחוט, איננו יכולים להפנות אית עינינו מהזוועות שעוברות החיות בימינו עד לשחיטה.

* ומוסיף ריצ`ארד שוורץ: על שחיטה כשרה המשתמשת בכבילה ותליה ניתן לומר כי זוהי מצווה הבאה בעבירה.



קישורים נוספים: