רפובליקת בנענע

כלובים בים
דגים בחקלאות מים
מאת:אנונימוס0:16 12-3-2004




ענף החקלאות הימית מתפתח במהירות בישראל, תוך שהוא גורם סבל רב לבעלי-חיים והרס סביבתי נרחב. כארבעה וחצי מיליון דגים מגודלים מדי שנה בישראל במסגרת החקלאות הימית. מרבית הכלובים נמצאים במפרץ אילת ומיעוטם בים התיכון, מול חופי קיסריה, יפו ואשדוד. מרבית הדברים האמורים לגבי בריכות הדגים נכונים גם לגבי גידול הדגים בכלובי רשת צפופים בתוך הים, לפחות ככל שהדבר נוגע לרווחת הדגים. אולם ישנם מאפיינים המייחדים תעשייה זו. הכלובים עשויים רשת מתכתית צפופה, הגורמת פציעות ומומים לדגים המנסים להימלט: "דגים שנתקלו בגדר מרושתת - לעתים קרובות שרוטים או שמוצאים בהם שפכי-דם תת-עוריים מסביב לאזור הפה… אם הדג נשאר כלוא במכמורת או בארגז מרושת - המבנה של אזור הפה עלול להתעוות או להיהרס, אך חרף עיוות זה יכול הדג להישאר בחיים". חלק מן הכלובים נמצאים בעומק הים, בחשכה תמידית, והארה אפשרית רק באמצעים מלאכותיים. אפילה תמידית זו מסייעת בידי המגדלים לפקח על מניעת הטלה על-ידי הדגים, משום שהטלה גוזלת אנרגיה רבה מן הדג ובולמת את עלייתו במשקל.

מדענים החוקרים את מפרץ אילת קובעים שיש להוציא מתוכו את כלובי הדגים. ההשפעה הסביבתית של כלובים אלה היא הרסנית וגורמת לזיהום הפוגע באלמוגים ועלול להביא להתפשטות מחלות. גידול הדגים מעכיר את המים באזור ופוגע ביכולת האלמוגים לקלוט את אנרגיית השמש, שבה תלוי קיומם. הזבל המעכיר את המים מורכב מכמויות גדולות של הפרשות, מזון מלאכותי, כימיקלים ותרופות. חומרים אלה מוצאים את דרכם אל קרקעית הים, ונשטפים עם הזרם לכיוון שמורת האלמוגים. מצב שוניות האלמוגים במפרץ אילת הידרדר באופן משמעותי בשנים האחרונות: רק בשנת 1999 מתו 20% מהאלמוגים במפרץ, והחוקרים תולים את האשם בכלובי הדגים. איום נוסף המרחף על השוניות בשל כלובי הדגים הוא האפשרות שמחלות התוקפות את אוכלוסיות הדגים בתנאי הצפיפות הקיצונית בשבי, יתפשטו אל בעלי-החיים בים הפתוח. החברה להגנת הטבע הצטרפה לקריאה להחרים את דגי הדניס, המגודל כמעט בלעדית במפרץ אילת.




בשנתיים האחרונות גברה משמעותית המחאה הציבורית כנגד כלובי הדגים המזהמים את מפרץ אילת. למרבה הצער, ארגוני הסביבה המקדמים את המאבק החשוב נגד הכלובים, דורשים לא את ביטולם אלא את העברתם לחופי הים התיכון או לבריכות דגים ביבשה. הססמא "תנו לדגים לחיות!" קוראת להגן על דגי הבר הנמצאים בסכנת כיליון, אך מתעלמת מחיי הצפיפות הקשים וממותם האכזרי של מיליוני הדגים שמנצלות תעשיות הדגים, במפרץ או בחוף, ביבשה או בים.



מקורות
ר. היינס, "פגיעות רשת", האנציקלופדיה לחקלאות, כרך רביעי, בעלי-חיים, חלק שני, הוצאת זמורה ביתן מודן, 1981, עמ' 388.
צפריר רינת, "דו"ח מומחים יכריע את גורל החקלאות הימית באילת", הארץ, 11 ביוני 2000, עמ' 11א.




קישורים נוספים: