רפובליקת בנענע

שוחטים את כדור-הארץ
על הנזקים האקולוגיים של תעשיות המזון מהחי
מאת:נמרוד הלפרן וגיא ראושר 22:43 9-3-2004
כדור-הארץ נמצא בשפל אקולוגי חסר תקדים. סחף, מדבור, התעצמות אפקט החממה והתדלדלות מאגרי המים המתוקים מעמידים בספק את יכולתה של הסביבה לספק את צורכי המין האנושי בטווח הארוך, לאחר תקופה ארוכה של ניצול משאבים ללא בקרה. בישראל מנוצלים כיום כ-300 מיליון בעלי-חיים במשקים מתועשים, אשר מהווים את אחד הגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי.


זיהום
התעשייה המזהמת ביותר. הפרשות בעלי-החיים שמקורן במשקים מתועשים מכילות זרחן, מימן (המתפרק לאמוניה ולחנקות), אנטיביוטיקה, נחושת, ארסן וחומרים מסוכנים אחרים, הגורמים לזיהום רב היקף. פסולת ממשחטות היא המקור ליותר ממחצית המזהמים האורגניים הרעילים, המצויים במים מתוקים. בארצות-הברית נמצא, כי פסולת הנוצרת מניצול תעשייתי של בעלי-חיים יוצרת מזהמים בכמות הכפולה מזו שיוצר כל מקור תעשייתי אחר, ופי עשרה מן המזהמים שמפרישים בני-אדם לביוב. הפסולת מזהמת את הקרקע ואת האוויר, חודרת למי-התהום, לבארות, לנחלים ולאגמים, והורגת את החיים המתקיימים בהם. לול ביצים המאכלס 30,000 תרנגולות מפיק כ-40 טונות של פסולת בשבוע, וכל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה לזו שמפרישים כארבעים בני-אדם.

הפרשות במי-השתייה. לפי נתוני השירות ההידרולוגי, חלה בשני העשורים האחרונים הרעה באיכות מי-התהום באקוויפר החוף, הכרוכה במגמת עלייה בכמות המזהמים; אחד הגורמים העיקריים לכך הוא משקי-החי. שפכים מתעשיות המוצרים מן החי מוזרמים אל נחלי הארץ. כך, למשל, שפכי "תנובה תל-יוסף" מוזרמים מאגני החמצון של המפעל לנחל חרוד, ומי נקז מבריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל מוזרמים לאפיק נחל התנינים, המוכרז כשמורת טבע. רפתות ומפעלי בשר מזרימים שפכים לנחלים אלכסנדר שורק, דן, נעמן, קישון ולנחלים נוספים. בשנים גשומות, גולשות לא פעם בריכות חמצון של רפתות לנחלים סמוכים. נחלים ששרדה בהם מערכת אקולוגית בריאה, אינם ראויים עוד לשתייה בשל סכנת חיידקים ממקורות אלה. ברמת-הגולן זוהמו מספר מעיינות, המספקים מי שתייה, על-ידי שפכים של רפתות. דייגים בכינרת משתמשים לא פעם בחומרי הדברה חקלאיים כדי להרעיל דגים, במטרה להשיג שלל גדול בזמן קצר וללא מאמץ.

פגרים במי-השתייה. בבדיקה מטעם מבקרת המדינה נצפו באזור אעבלין ובאגן ההיקוות של הכינרת פגרי בעלי-חיים מושלכים בצדי דרכים, גם בסמוך למקורות מים עיליים. התופעה שכיחה באזורים אלה ובדרום הארץ. כתוצאה משחיטת בעלי-חיים ומעיבודם מתקבלים מדי שנה בישראל כ-140,000 טון של חלקי גוף, שאינם נאכלים על ידי בני-אדם (פסדים). חלק משמעותי מפסולת זו מסולק לשטחים פתוחים ולערוצי נחלים, שם נגרמים מפגעי ריח קשים וזיהום מקורות מים. פסולת זו נאכלת על-ידי חיות בר, ומגבירה את הפצתן של מחלות קשות, כגון כלבת ואכינוקוקוס.


בזבוז
בזבוז מים. על אף המודעות הכללית בישראל לבעיית המחסור במים, מתעלמים מחלקן של תעשיות המזון מהחי במשבר המים. כמויות אדירות של מים מושקעות בתהליכי הגידול והעיבוד של בעלי-חיים לצורכי מזון. כדי להפיק קילוגרם אחד של בשר בקר יש צורך ב-20 אלף ליטר מים - פי 50 יותר מכמות המים המושקעת בייצור קילוגרם אחד של חיטה; ייצור קילוגרם אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר מים מייצור כמות זהה של חלבון צמחי. כמות המים הדרושה ל"ייצור" קילוגרם דגים עומדת על 17-20 אלף ליטר מים בממוצע, וענף המדגה בישראל צורך מים בכמות השקולה לחמישית מכמות המים, שצורכים כל משקי-הבית בישראל.

בזבוז אנרגיה. ייצור מזון להאבסת בעלי-חיים גוזל אנרגיה רבה. בנוסף לכך, נדרשת אנרגיה רבה לחימום ולקירור הלולים, הדירים והרפתות, להובלה של מזון ומים, לסילוק פסולת ועוד. כמות האנרגיה שמספק בשר עוף לאדם הצורך אותו מהווה 14% מהאנרגיה החשמלית המושקעת בהפקתו. לעומת זאת, גידולי תירס וסויה מפיקים כמעט פי שבעה ושישה, בהתאמה, מכמות האנרגיה שהושקעה בייצורם. אם היינו צורכים גידולים אלה במקום את בשר החיות הניזונות מהם, היינו מקבלים חלבון בכמות הגדולה פי חמישה, כמעט, ביחס לכל יחידת אנרגיה שהושקעה בתהליך הייצור.


הרס
מִדבּוּר. כל שנה אובדים בעולם כ-25 מיליארד טונות של אדמה פורייה, עד כי בשנים האחרונות איבדה האדמה בעולם כ-30% מיעילותה לצורכי חקלאות. 850 מיליון אנשים חיים על אדמה בסכנת מדבור, ויותר מ-230 מיליון נמצאים בסכנת רעב מיידית עם הרס האדמה עקב המדבור. האזורים הפגועים ביותר הם אזורי מרעה לבקר. הבקר אוכל את הצמחייה (כ-400 ק"ג בחודש לחיה), צורך מים רבים, דוחס את האדמה, חושף אותה לשחיקת רוח ומים, והורס אורגניזמים המייצבים והמעשירים אותה מחדש. 60% מאדמת המרעה בעולם נפגעה מרעיית-יתר בחצי המאה האחרונה.

סחף קרקע. סחף קרקע הוא בעיה סביבתית חמורה ביותר, הפוגעת בעשרות אחוזים מן השטחים הפוריים באוסטרליה ובארצות-הברית. לפי חישובי מומחים, מקורו של כ-85% מהסחף הוא בהפקת בשר ומזון לחיות במשקים: ייצור קילוגרם אחד של בשר בקר כרוך ב-35 קילוגרם של סחף קרקע. מרעה הוא גם הסיבה העיקרית להכחדת מיני צמחים בארצות-הברית, הגורמת גם להכחדת מיני חיות או לצמצום אוכלוסיותיהן.

כריתת יערות. כדי לספק שטחי מרעה לתעשיית הבשר, נכרתים יערות גשם באמריקה ובמזרח הרחוק. ב-25 השנים האחרונות הושמדו כמעט מחצית מן היערות הטרופיים של מרכז אמריקה, רובם כדי לספק שטחי מרעה. אך אדמת יערות הגשם אינה מתאימה למרעה. לרוב היא מתבלה תוך 3-8 שנים, והחקלאים ממשיכים לכרות שטחי מרעה חדשים. כריתת יערות הגשם היא כה זולה, עד שאין זה משתלם לשקם שטחים שהדלדלו. העצים שנגדעו לא נמכרים אלא מועלים באש. המחיר האקולוגי של נוהג זה הוא עצום: עשרה קמ"ר של יער גשם מכילים, בקירוב, 1,500 מיני צמחים, 750 מיני עצים, 125 מיני יונקים, 400 מיני ציפורים, 100 מיני זוחלים, 60 מיני דו-חיים ו-150 מיני פרפרים.

אפקט החממה. כאשר נשרפים עצים בתהליך פינוי שטחי מרעה לבקר, הם פולטים פחמן דו-חמצני רב, שהוא הגורם העיקרי כיום לאפקט החממה. בנוסף לכך, כמות גדולה של פחמן דו-חמצני נפלטת בתהליך הייצור של מזון להאבסת בעלי-חיים. כשמונה ליטרים של נפט נחוצים להפקת קילוגרם של בשר בקר במכלאות פיטום. צריכת הבשר הממוצעת של משפחה בת ארבע נפשות כרוכה בשריפת כ-1,180 ליטרים של נפט; בתוך כך נפלטים לאטמוספירה 2.5 טונות של פחמן דו-חמצני - כמות השקולה לזו הנפלטת על-ידי מכונית בשישה חודשי שימוש ממוצעים. בנוסף לכך, הדשנים המשמשים בייצור מזון לבעלי-חיים פולטים גזים, הגורמים ל-6% מאפקט החממה; הבקר והצאן עצמם פולטים 12% מכלל המתאן הנפלט לאטמוספירה - גז הגורם ל-18% מאפקט החממה.


רעב
חוסר יעילות. מרבית המזון שמאביסים בו בעלי-חיים מושקע בפעולות התחזוקה של גוף החיה ובחלקים שאין בני-אדם אוכלים, כגון עצמות. רק חמישית מכמות הדגנים הנצרכת על-ידי בקר הופכת לבשר אכיל. מצמח עתיר חלבון, כגון אפונה ושעועית, הגדל על חלקת קרקע פורייה בת ארבעה דונם, מופקים 230-140 ק"ג חלבון; אולם אם מגדלים בשטח זה מזון לבעלי-חיים, ניתן להפיק ממנו לצריכה אנושית רק 25-18 ק"ג חלבון. גידול מזון צמחי מפיק פי 10-21 חלבון ליחידת שטח מ"ייצור" בשר. "ייצור" חלב וביצים ממיר את החלבון הצמחי ביתר יעילות לחלבון מן החי, ועם זאת מפיקים מזונות צמחיים חלבון בכמות הגדולה פי ארבעה מהם ליחידת שטח. שיבולת שועל מניבה פי שישה קלוריות ליחידת שטח יותר מבשר חזיר, ופי 25 מבשר בקר. ברוקולי מניב פי 24 ברזל ליחידת שטח מבשר בקר. ברוקולי מניב פי חמישה סידן ליחידת שטח מחלב פרה.

התעשייה...............אחוז החלבון המבוזבז
ביצי תרנגולת.....................77
חלב פרה...........................78
בשר עוף............................83
בשר חזיר.........................88
בשר בקר.........................96


הרעבת העניים. תהליך ייצור הבשר הוא כה בזבזני, עד כי יש לו חלק משמעותי ביצירת בעיית הרעב בעולם. מיליוני איכרים במדינות מתפתחות נדחקים מאדמותיהם כדי לפנות מקום עבור גידולי מזון לבקר. מדינות רבות בעולם השלישי מייצאות למערב בשר או או כמויות גדולות של מזון צמחי להאבסת בעלי-חיים, בעוד האוכלוסייה המקומית סובלת מתת-תזונה ומרעב. כ-70% מהגידולים הצמחיים בארצות-הברית וכשליש מהתבואה בעולם מיועדים להאבסת חיות-משק. ב-1974 הוערך, שאם האמריקנים היו מצמצמים את צריכת הבשר ב-10% לשנה בלבד, היו משוחררים 12 מיליון טונות דגנים - מספיק להאכלת 60 מיליון אנשים. במדינות העשירות מתים מדי שנה מיליוני אנשים ממחלות הנובעות מצריכת יתר של מזון מן החי. מאות מיליוני בני-אדם הניזונים ממזון בשרי עתיר שומן מתייסרים ממשקל עודף, ומשקיעים זמן וכסף במטרה לרזות. בו-בזמן, למעלה ממיליארד בני-אדם אחרים חיים במצב של תת-תזונה ורעב.

מקורות
דו"ח מבקרת המדינה 1998, דו"ח 48, מדינת ישראל - משרד מבקרת המדינה.
איכות הסביבה בישראל, דו"ח 21/1997, מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה עמ' 147.
רנה רמרסוואל, "גידול דגים במערכות סגורות: מה הכיוונים?" דיג ומדגה בישראל, ל"א, יוני 1998, עמ' 90
נתוני הרשות לתכנון (משרד החקלאות), מתוך: דיג ומדגה בישראל, כ"ה, יוני 1992.


Jeremy Rifkin, Beyond Beef (New York: Penguin Books, 1993).
Andrew Johnsom, Factory Farming, (Oxford UK and Cambridge USA: Basil Blackwell, 1991).
Jim Mason and Peter Singer, Animal Factories (New York: Harmony Books, 1990


קישורים נוספים: