| מושג רווחת בעלי חיים: 1) שיפור מצבן של חיות בתנאי ניצול. בדרך כלל מדובר בשיפור קטן, אך האידיאולוגיה שמאחורי גישה זו גורסת כי זה מה שניתן במסגרת האפשרויות הריאליות. 2) רפורמה של הרווחה – שינויים בפרקטיקה של הניצול, מתוך אותה אידיאולוגיה של פרגמטיות ריאליסטית. רפורמה זו מבוצעת לעיתים ע"י השלטון (משרד החקלאות) ולעיתים ע"י קברניטי התעשייה – תמיד בעקבות לחץ ציבורי, ותמיד מדובר בשינוי קטן. 3) ארגוני רווחת בעלי חיים, שמטרתם שיפור תנאי החיים של החיות במערכת הנתונה, ללא ערעור על הניצול הממוסד. ארגונים אלה מקבלים את אכילת החיות ולבישתן, את הציד ואת הניסויים, ומנסים לזהות סבל מיותר במערכת הניצול ולצמצמו. לעומתם, ארגונים כדוגמת "אנונימוס" שוללים את המערכת, על האידיאולוגיה והתמיכה הכלכלית הכרוכה בה. 4) מדע הרווחה, הנשען על ביולוגיה וזואולוגיה, ומתייחס אך לחיות בתנאי ניצול. המחקר מתבסס על שורת מוסדות חברתיים שונים זה מזה – מכוני חקר מדעי החיים, ארגוני רווחה, מוסדות בתעשייה. יש לזכור כי כל עוד התעשייה קיימת, מחקר הרווחה נחוץ מאוד, משום שמדובר בחיות שאין לנו שום הבנה אינטואטיבית של רובן, ותנאי החיים שלהן הם כה קיצוניים, שבלעדי המחקר לא ניתן לדעת מה ניתן ומה נחוץ לשפר. לעיתים קשה להבחין בין הפרשנויות השונות : האם ביטול פיטום האווזים –הוא ביטול הניצול או רפורמה בלבד? - ניצול האווזים לא יפסק, רק גרימת המחלה השומנית בכבד תבוטל, אך ניתן לומר כי הנה בוטל ניצול ספציפי. מייקל פוקס, איש רווחת בעלי חיים ידוע הגדיר מספר פרמטרים מרכזיים: 1) נתוני ייצור (אחוזי תמותה, קצב גידול, אחוז תפוקה 2) מדידות פיזיולוגיות וניסויים (רמת חומרים בדם, וכו' 3) מבדקי בחירה של חיות (האם חיה תבחר להישאר בכלוב או לצאת, על איזו רשת היא מעדיפה לעמוד, התנהגות חריגה מול התנהגות נורמלית 4( התנהגות החיה בתנאי חופש (התנהגות שאינה ידועה או אינה מובנת מאליה ויש לבדוק אותה בתנאים אופטימליים 5) סביבה השוואתית (כמה חיות יחלו וכמה ימותו בתנאים שונים, למשל צילום חזירים במשאית הובלה ובדיקת גורמי התמותה השונים – ללא המחקר המגדל יודע רק כמה חזירים יוצאים מתים מהמשאיות) 6) השלכה אמפטית (מה החיה מרגישה, מה הייתי מרגיש במקומה, בהינתן שונותה מאיתנו( |
| רווחה כפעילות משחררת מול רווחה כפעילות דכאנית עמותת "חי משק" הישראלית, המנסה לערוך שיפורים קטנים במערכת ועמותת "אנונימוס", השואפת לבטל את התעשייה, יעבדו כתף אל כתף, מתוך הגישה הפרגמטית הגורסת כי הגופים נגדם העמותות יוצאות חזקים מדי. האמירה כי "כאשר דורשים הכל או לא כלום מקבלים לא כלום", המיוחסת להנרי ספירה, פעיל רווחה מרכזי בארה"ב משקפת עמדה זו. הניסיון מראה כי כאשר עובדים מול גופים שלטוניים, אי אפשר אפילו לדבר במונחים "מוסריים" מדי (ח"כ ענת מאור היתה מזועזעת אפילו משמה של "האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים"!), אלא יש לדבר במונחים של "איך אנחנו נראים" – המוסר מצטמצם לדימוי עצמי, ומשם הדיון עובר לשיקולים כספיים. הנרי ספירה ערך באמצע שנות ה-70 מאבק מוצלח נגד ניסויים בחתולים שנערכו במוזיאון הטבע של ניו-יורק השתמש בנימוקים תועלתניים כ"זהו מדע גרוע" ו"בזבוז כספי משלם המסים" וכך הביא להפעלת לחץ ציבורי אדיר שהביא לביטול מערכת קטנה מאוד של ניסויים. כך גם בישראל – כאשר יוסי שריד כיהן כשר החינוך הוא הוציא תקנה (לא חוק) לביטול ויויסקציה בחיות מתות בבתי הספר, בנימוק שאין בכך תרומה למדע בעוד נפשם הרכה של הילדים נפגעת, משום שבתו שלו הזדעזעה מניסויי שכזה. רפורמה שאכן מצליחה בהדרגה היא המעבר מכלובי סוללה לביצי חופש (Free range) – אין ביטול מהיסוד והמוצר לא ישתנה, רק יתייקר בכמה אגורות, אך מבחינת בעל החיים מדובר בשיפור רציני. כיום בבריטניה קרוב לרבע מתעשיית הביצים היא ביצי חופש, ואילו האיחוד האירופאי יבטל את כלובי הסוללה לחלוטין בין השנים 2002-2013. רפורמה זו מתאפשרת בזכות מסה קריטית של צרכנים מודעים. מכאן שדיון בזכויות בעלי חיים בצורתו הטהורה יתכן רק אל מול קהל מצומצם ביותר, ושינוי התעשייה מבפנים קורה רק כאשר החקלאים או השלטון מפנימים כי קיימת דרישה ציבורית רצינית. תופעה חדשה היא דור חדש של חקלאים, שמודעים יותר, ובמקביל קם דור חדש של ויויסקטורים, המעונינים בפחות ניסויים ממוריהם ומנהלים מאבק בין-דורי. הם אינם מבטלים לגמרי את הניסויים בבעלי חיים, אך תפיסת הניצול שלהם השתנה, בייחוד בכל הנוגע לפרימאטים. מגמות אלה הן חלק מרגישות ההולכת וגוברת בחברה בעשורים האחרונים. יש לזכור כי הפרקטיקה הממוסדת הנוראית אינה מתרחשת בריק תרבותי – הפגיעה מייצרת את הצדקותיה, וכשהפגיעות פוחתות, יש פחות הצדקות. באירופה, למרות תנופת חקיקה לרווחת בעלי החיים אין טיפול בפיטום אווזים ברחבי האיחוד, משום שצרפת, כיצרנית כבד אווז, חוסמת דיון כזה (אך מדינות יחידות, כאיטליה ופולין, אסרו על הפיטום בתחומן). גארי פרנצ'יון, תאורטיקן של המשפט ומהבולטים בדוברים בתחום בעלי החיים טען כי מכיוון שחוקי הרכוש חזקים יותר מכל, כל עוד החיות נחשבות כרכוש לא יחול שום שיפור רציני בתנאי חייהן. עוד טען כי ע"י שיפור נקודתי של התעשייה, ארגוני הרווחה הופכים את תנאי הניצול המובנים בה למקובלים, ובכך משרתים למעשה את התעשייה בפני הקהילה. הוא מבקר את סינגר על התמקדותו בסבלן של החיות ועל התעלמותו משאר האספקטים של חייהן, כאשר הפרמטר היחיד הוא "האם הן סובלות או לא?" לטענתו, התמקדות זו נובעת מהאינטרסים של בני האדם – כאשר התרנגולת צורחת זה מפריע לנו אונו רוצים לבטל את סבלה הגלוי, אך לא מפריע לנו לראות תרנגולת שאינה מממשת את טבעה ואנו לא נפעל בנידון. |
| שחיקת מושג הרווחה בשיח המדעי בספר “Animal Welfare: Evolution and Erosion of a Moral Concept” שנכתב ע"י חוקרי רווחה הולנדיים ניתנו ל"רווחת בעלי החיים" מספר הגדרות: 1) מצב בו החיה חופשייה מסבל 2) סוג של הרמוניה של החיה עם סביבתה 3) סוג של שביעות רצון של החיה אך פרמטרים אלה אינם מדידים, כיצד ניתן לכמת אותם? - מודדים קצב פעימות לב, הפרשת אדרנלין ושאר מדדים, וקובעים רף, שמעבר לו ה"רווחה" הושגה, וכל שנותר הוא להתווכח על שיטות המדידה. המדע הפך לסופרמרקט של גורמים אינטרסנטיים – התעשייה זקוקה לצידוקים ואילו המדענים רוצים עוד ניסויים, ואלה כן אלה מקבלים את מבוקשים, כאשר הניסויים הופכים למכשיר לאי קבלת החלטות על שינויים. השיפורים בתעשייה מכוונים ברובם להעלאת ערך המתקנים בהם מבוצע הניצול, מנקודת ראות קפיטליסטית: כך למשל השמדת הזכרים בתעשיית הביצים – כיום זורקים את רובם המכריע (למעט בודדים להרבעה) לשקית ניילון, בהן הם נחנקים ונמעכים למוות. על מנת להקל על מותם, הציעה עמותת "חי משק" מתקן לחשמול מהיר של האפרוחים הזכרים. מכיוון שמתקן זה יקר מדי למשקים קטנים, רק המשקים הגולים יוכלו לעמוד בכך ואילו המשקים הקטנים יעלמו והתיעוש יגבר. תהליך דומה יקרה עם השימוש במסועים לתרנגולי הודו, שיגררו אותם הפוכים מרגליהם במקום להיתפס על ידי עובדים. כיום "רווחה" משמעה רווחיו של המגדל. כאשר חיה מתה שלא לפי התוכנית, כלומר בטרם שחיטה, הרווחים נפגעים ולכן המגדל מעדיף לשמור על החיות, ו"רווחה" הפכה ל"אי התמוטטות". |
| וטרינריה הוטרינריה התפתחה בעקבות צורך כלכלי. אם כבשים רבות היו מתות במהלך החורף, נוצר הצורך להכניס אותן למתקנים בתקופה זו. לאחר מכן כבר משאירים אותן משך כל השנה, ומכיוון שההשקעה בהן גדולה יותר, מופעל עליהן לחץ גדול יותר להגדלת התפוקה. ותיעוש זה לא ייתכן ללא הרפואה הוטרינרית, כמו למשל גילוי הויטמינים והכנסתם למזון החיות, או שיפורים במתקני הכליאה. טמפל גורדון היא אחת החוקרות הנחשבות ביותר בתחום רווחת הבקר, ואכן רוב במשחטת מתוכננות על פי שיטתה, המאפשרת שחיטה מהירה ונטולת סיבוכים יחסית. |
| ארגוני הרווחה בפועל גם ארגוני הרווחה עוברים "שחיקה פילוסופית". הם מאשרים את המצב ונוטים לאמץ את ערכי המעמד השליט ואת מונחיו. בישראל למשל, פעלה "האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים" פעילות מינורית, כאשר נכנסו פעילים חדשים, בעלי אוריינטציה תקשורתית יותר. הם דגלו בשיח עם השלטון ופסקו להפיק פרסומים לקהל הרחב, הם רצו לשנות את שם האגודה המרגיז, כאשר המגמה היא מגמת התמתנות. כיום הם הקימו את ה"אגודה למדע מוסרי". המסלול שעובר חוק רווחת בעלי חיים ממוצע מתחיל בארגון כלשהו בתמיכת פוליטיקאי או שניים, ממשיך בערכאות רבות ושונות שכל אחת מהן ממסמסת חלק מהחוק, עד שלבסוף רק כותרתו נותרת. עתה הארגון שיזם את החוק אינו יכול לפעול נגד החוק ונגד הפוליטיקאים שתמכו בו. כך התקנות לפיטום אווזים – התקנות הקובעות כי ההלעטה לא תמשך למעלה מ-24 יום או כי ההלעטה תבוצע רק במכונה פנאומטית הן תקנות דמה,משום שבפועל ההלעטה אכן אורכת 24 יום ומבוצעת במכונה פנאומטית (ואף אם התקנות היו משונות ל-20 ימים, אין שום אפשרות לאכוף זאת, משום שיש צורך בפקחים שישהו במשקים לארוך כל התקופה). קיימים גם ארגוני דמה, למשל NAIA, שהאתר שלהם מדבר בטרמינולוגיה זהה לארגוני זכויות בעלי החיים, ויש להעמיק בו עד שמגלים כי מדובר בארגון של ויויסקטורים, חקלאים וציידים. |
| שאלות שיש לשאול על פעילות הרווחה בתעשייה: 1) האם הפעילות כרוכה בייעול התעשייה? 2) האם הרפורמה מחייבת שיתוף פעולה של התעשייה? – כל עוד התעשייה קובעת את כללי המשחק היא תנצל את הארגונים ולא להפך. לחץ ציבורי מסיבי יכול לשנות את כללי המשחק. 3) האם הרפורמה מכוונת נגד מתקנים קיימים? - את קיצור ימי הפיטום אין אפשרות לאכוף בשטח, אך אם הפיטום ייאסר מכל וכל, המצאות מתקני פיטום במשק תלמד על ביצוע עבירה. 4) כיצד נחשפו העובדות בדרך לרפורמה? - העברת האיסור על ויויסקציה בבתי ספר בשל הפגיעה בילדים היא דרך פחות יעילה, בעוד שחשיפת סבלן של תרנגולות בכלובי סוללה היא דרך יעילה יותר. 5) על אילו ערכים בחיי החיות באה הרפורמה להגן? - השאיפה למניעת סבל אין בה די, תרנגולות לעולם לא יקראו "הבו לנו קינים", גם אם הן סובלות בשל חוסר בקינים. 6) האם המוחים בהם מתנהל הקמפיין משתלטים על ארגוני הרווחה? - השחיקה בארגונים נובעת מהפנמה של מונחי השיח החיצוני הפונה לגורמים שלטוניים. |
קישורים נוספים: |